גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
154 יחסים: מאיר מלובלין, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעילה, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת נדה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת קדושין, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת תמורה, מסכת תענית, מסכת זבחים, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בבא מציעא, מסכת בבא קמא, מסכת בבא בתרא, מסכת בכורות, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מסכת יומא, מעשה קניין, מציאה, מרדכי בן הלל, משנה, משפחת שונצינו, משה מאיברא, משה מאיוורא, משה מקוצי, משה מטראני, ..., מהר"ם מרוטנברג, מהר"ם מרוטנבורג, מוסד ביאליק, מכון מאיר, אמוראים, אנגליה, אפרים אלימלך אורבך, ארמית, אשר בן יחיאל, אשכנזים, אלחנן בן יצחק, אליעזר מטוך, אליעזר בן שמואל (ורונה), אליהו מנחם מלונדריש, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אור זרוע, אורי שרקי, איטליה, נפתלי יעקב הכהן, נורמנדי, סמ"ג, ספר מצוות קטן, ספר הנייר, ספר התרומה, סוגיא, עני המהפך בחררה, פסקי תוספות, פרנקפורט, פירוש רש"י לתלמוד, צרפת, קושיה, ר"י, ר"י הזקן, רמב"ם, רא"ש, רש"י, רשב"ם, רב, רבנו פרץ, רבנו תם, רבנו חננאל, ריצב"א, ריב"א, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שמשון מקוצי, שמשון משאנץ, שמשון בן אברהם משאנץ, שמחה משפיירא, שמחה עמנואל, שמואל מאיוורא, שמואל מפלייזא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שלמה לוריא, שולחן ערוך, תנאים, תע"ט, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות איוורא, תוספות שאנץ, תוספות חכמי אנגליה, טוכהיים, חזקיה ממגדבורג, חיים כהן (מבעלי התוספות), בעלי התוספות, ברוך בן שמואל, ברוך בן יצחק, גמרא, גרמניה, דניאל בומברג, דקדוק עברי, דיבור המתחיל, ה'רמ"ד, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-14, המפה, הר"ש משאנץ, הרמ"א, התעשייה האווירית לישראל, התלמוד הבבלי, הלכה, הגהות מיימוניות, הוצאת מאגנס, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ימי הביניים, יעקב נחום אפשטיין, יצחק מאיוורא, יצחק אור זרוע, יצחק שילת, יצחק בן שמואל, ישראל תא שמע, ישיבה, יחזקיה ממגדבורג, יחיאל מפריז, יהדות אשכנז, יהדות צרפת, יהודה שירליאון, יהודה בן קלונימוס משפירא, יהודה בן קלונימוס משפיירא, יהודה החסיד, 1210. להרחיב מדד (104 יותר) »
מאיר מלובלין
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ומאיר מלובלין · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת · ראה עוד »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת מנחות · ראה עוד »
מסכת מעילה
מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת מעילה · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת נדה
#הפניה מסכת נידה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת נדה · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת ערכין
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת ערכין · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת קדושין
#הפניה מסכת קידושין.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת קדושין · ראה עוד »
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת קינים · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת שבועות · ראה עוד »
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת תמורה · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »
מסכת בבא קמא
#הפניה בבא קמא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת בבא קמא · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת בכורות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת גיטין · ראה עוד »
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת הוריות · ראה עוד »
מסכת כריתות
מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת כריתות · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת כתובות · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת יבמות · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומסכת יומא · ראה עוד »
מעשה קניין
במשפט העברי, מעשה קניין הוא מעשה הנדרש כדי ליצור בעלות על נכס או חפץ, או כדי להעביר את אותה בעלות.
חָדָשׁ!!: תוספות ומעשה קניין · ראה עוד »
מציאה
#הפניה אבדה.
חָדָשׁ!!: תוספות ומציאה · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תוספות ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תוספות ומשנה · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: תוספות ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משה מאיברא
#הפניה תוספות איוורא.
חָדָשׁ!!: תוספות ומשה מאיברא · ראה עוד »
משה מאיוורא
רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.
חָדָשׁ!!: תוספות ומשה מאיוורא · ראה עוד »
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
חָדָשׁ!!: תוספות ומשה מקוצי · ראה עוד »
משה מטראני
מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: תוספות ומשה מטראני · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: תוספות ומהר"ם מרוטנברג · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תוספות ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: תוספות ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מכון מאיר
הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.
חָדָשׁ!!: תוספות ומכון מאיר · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תוספות ואמוראים · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: תוספות ואנגליה · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: תוספות ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תוספות וארמית · ראה עוד »
אשר בן יחיאל
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: תוספות ואשר בן יחיאל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תוספות ואשכנזים · ראה עוד »
אלחנן בן יצחק
רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube) שבצרפת, היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: תוספות ואלחנן בן יצחק · ראה עוד »
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
חָדָשׁ!!: תוספות ואליעזר מטוך · ראה עוד »
אליעזר בן שמואל (ורונה)
רבי אליעזר בן שמואל מוורונה, היה רב ומחכמי איטליה בראשית המאה ה-13, בדור שלפני רבי צדקיה בן אברהם.
חָדָשׁ!!: תוספות ואליעזר בן שמואל (ורונה) · ראה עוד »
אליהו מנחם מלונדריש
רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תוספות ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »
אוצר הגדולים אלופי יעקב
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.
חָדָשׁ!!: תוספות ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: תוספות ואור זרוע · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: תוספות ואורי שרקי · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: תוספות ואיטליה · ראה עוד »
נפתלי יעקב הכהן
הרב נפתלי יעקב הכהן (י"ט בתשרי תרמ"ה, 8 באוקטובר 1884 - ט"ו בכסלו תשל"ב, 3 בדצמבר 1971) היה דיין בעיר קירליבאבא שבבוקובינה, רב וראש ישיבה בעיר שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: תוספות ונפתלי יעקב הכהן · ראה עוד »
נורמנדי
מפת נורמנדי נורמנדי (או נורמנדיה; בצרפתית: Normandie) הוא אזור בצפון צרפת.
חָדָשׁ!!: תוספות ונורמנדי · ראה עוד »
סמ"ג
#הפניה ספר מצוות גדול.
חָדָשׁ!!: תוספות וסמ"ג · ראה עוד »
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: תוספות וספר מצוות קטן · ראה עוד »
ספר הנייר
ספר הנייר הוא ספר הלכה של אחד מבעלי התוספות בצרפת בשלהי המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תוספות וספר הנייר · ראה עוד »
ספר התרומה
#הפניה ברוך בן יצחק קטגוריה:ספרי המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: תוספות וספר התרומה · ראה עוד »
סוגיא
#הפניה סוגיה.
חָדָשׁ!!: תוספות וסוגיא · ראה עוד »
עני המהפך בחררה
עני המהפך ב הוא עקרון מנחה בהלכה היהודית הקובע כי משהתחיל אדם לזכות בחפץ כלשהו ("מהפך בחררה"), אף על פי שעדיין לא ביצע בו קניין פורמלי, אסור לאדם אחר לזכות בחפץ עד שהראשון יוותר עליו.
חָדָשׁ!!: תוספות ועני המהפך בחררה · ראה עוד »
פסקי תוספות
פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ופסקי תוספות · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: תוספות ופרנקפורט · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: תוספות ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: תוספות וצרפת · ראה עוד »
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
חָדָשׁ!!: תוספות וקושיה · ראה עוד »
ר"י
#הפניה ר"י הזקן.
חָדָשׁ!!: תוספות ור"י · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: תוספות ור"י הזקן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תוספות ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: תוספות ורא"ש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תוספות ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: תוספות ורשב"ם · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: תוספות ורב · ראה עוד »
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תוספות ורבנו פרץ · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תוספות ורבנו תם · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: תוספות ורבנו חננאל · ראה עוד »
ריצב"א
רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.
חָדָשׁ!!: תוספות וריצב"א · ראה עוד »
ריב"א
#הפניה: יצחק בן אשר הלוי.
חָדָשׁ!!: תוספות וריב"א · ראה עוד »
ש"ס ונציה
דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).
חָדָשׁ!!: תוספות וש"ס ונציה · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: תוספות וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמשון מקוצי
רבי שמשון בן שמשון מקוצי הידוע בכינויו הש"ר מקוצי היה רב מן הראשונים, בן המאה ה-12, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמשון מקוצי · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: תוספות ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שמשון בן אברהם משאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמשון בן אברהם משאנץ · ראה עוד »
שמחה משפיירא
רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמחה משפיירא · ראה עוד »
שמחה עמנואל
שמחה עמנואל (נולד ב-1 בדצמבר 1957) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לימד בעבר גם באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמחה עמנואל · ראה עוד »
שמואל מאיוורא
רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמואל מאיוורא · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: תוספות ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: תוספות ושלמה לוריא · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: תוספות ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: תוספות ותנאים · ראה עוד »
תע"ט
#הפניה ה'תע"ט.
חָדָשׁ!!: תוספות ותע"ט · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תוספות ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תוספות ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: תוספות ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספות איוורא
תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תוספות ותוספות איוורא · ראה עוד »
תוספות שאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
חָדָשׁ!!: תוספות ותוספות שאנץ · ראה עוד »
תוספות חכמי אנגליה
תוספות חכמי אנגליה הוא חיבור של אחד מבעלי התוספות שהתגורר באנגליה.
חָדָשׁ!!: תוספות ותוספות חכמי אנגליה · ראה עוד »
טוכהיים
טוכהיים הוא כפר במחוז ארץ יריכובר, במדינה סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: תוספות וטוכהיים · ראה עוד »
חזקיה ממגדבורג
#הפניה יחזקיה ממגדבורג.
חָדָשׁ!!: תוספות וחזקיה ממגדבורג · ראה עוד »
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
חָדָשׁ!!: תוספות וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: תוספות וברוך בן שמואל · ראה עוד »
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תוספות וברוך בן יצחק · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: תוספות וגמרא · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: תוספות וגרמניה · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: תוספות ודניאל בומברג · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: תוספות ודקדוק עברי · ראה עוד »
דיבור המתחיל
דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.
חָדָשׁ!!: תוספות ודיבור המתחיל · ראה עוד »
ה'רמ"ד
- נדפסה הגמרא הראשונה.
חָדָשׁ!!: תוספות וה'רמ"ד · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: תוספות והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: תוספות והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: תוספות והמאה ה-14 · ראה עוד »
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תוספות והמפה · ראה עוד »
הר"ש משאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
חָדָשׁ!!: תוספות והר"ש משאנץ · ראה עוד »
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: תוספות והרמ"א · ראה עוד »
התעשייה האווירית לישראל
טקסט.
חָדָשׁ!!: תוספות והתעשייה האווירית לישראל · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: תוספות והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תוספות והלכה · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: תוספות והגהות מיימוניות · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: תוספות והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תוספות והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: תוספות וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: תוספות ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יצחק מאיוורא
רבי יצחק מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
חָדָשׁ!!: תוספות ויצחק מאיוורא · ראה עוד »
יצחק אור זרוע
#הפניה יצחק מווינה.
חָדָשׁ!!: תוספות ויצחק אור זרוע · ראה עוד »
יצחק שילת
הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.
חָדָשׁ!!: תוספות ויצחק שילת · ראה עוד »
יצחק בן שמואל
#הפניה ר"י הזקן.
חָדָשׁ!!: תוספות ויצחק בן שמואל · ראה עוד »
ישראל תא שמע
#הפניה ישראל מ' תא-שמע.
חָדָשׁ!!: תוספות וישראל תא שמע · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: תוספות וישיבה · ראה עוד »
יחזקיה ממגדבורג
רבי יחזקיה בן יעקב ממגדבורג היה מבעלי התוספות בגרמניה במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: תוספות ויחזקיה ממגדבורג · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: תוספות ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: תוספות ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות צרפת
בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תוספות ויהדות צרפת · ראה עוד »
יהודה שירליאון
רבי יהודה בן רבי יצחק, המכונה גם רבי יהודה שירליאון או רבי יהודה מפריז (נולד בשנת ד'תתקכ"ו, 1166, נפטר בשנת ד'תתקפ"ד, 1224) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מחשובי בעלי התוספות, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומיסדה.
חָדָשׁ!!: תוספות ויהודה שירליאון · ראה עוד »
יהודה בן קלונימוס משפירא
#הפניה יהודה בן קלונימוס משפיירא.
חָדָשׁ!!: תוספות ויהודה בן קלונימוס משפירא · ראה עוד »
יהודה בן קלונימוס משפיירא
רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא (ריב"ק) היה מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: תוספות ויהודה בן קלונימוס משפיירא · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: תוספות ויהודה החסיד · ראה עוד »
1210
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תוספות ו1210 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
תוס'.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תוספות
