סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אושא

מַדָד אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה. [1]

94 יחסים: ממשלת ישראל, מנסרת סנחריב, מסכת מנחות, מסכת בכורות, מסכת גיטין, מקאם (מבנה), מקווה, מרד, מרד בר כוכבא, מלחמת העצמאות, מדרש רבה, מועצה אזורית זבולון, אמוראים, אלג'יר, אלג'יריה, אושה, נצרות, סמיכה לרבנות, סנהדרין, סקר ארכאולוגי, סוף, ערבית, עשרת הרוגי מלכות, עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי, עיר, פלסטינים, פליט, צרפת, ציפורי (יישוב עתיק), קריית אתא, קבורה, רעש שביעית, רשות העתיקות, רבן שמעון בן גמליאל, רבה בר בר חנה, רבי מאיר, רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בן יעקב, רבי נחמיה, רבי יהודה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, שמעון בן יוחאי, שנות ה-60 של המאה ה-20, שפרעם, שטיח, שביל הסנהדרין, תנ"ך, תעתיק, תקנות אושא, ..., תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחום שבת, לשכת הגזית, טבריה, חפירה ארכאולוגית, חקלאות, בור מים, בולה, בית קברות, בית שערים, בית בד, בית המקדש השני, בית כנסת, גן לאומי, גמרא, גת (משטח דריכה), גזירות אדריאנוס, המאה ה-1, המאה ה-19, המאה ה-4, המרד הגדול, המשנה, האימפריה העות'מאנית, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלכה, הגליל, הגליל התחתון, הושה, כביש 70, יער, ירושלים, יבנה, יהודה בן בבא, יהודים, יוני, 140, 150, 1937, 2005, 2019, 2020. להרחיב מדד (44 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא וממשלת ישראל · ראה עוד »

מנסרת סנחריב

מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל מנסרת טיילור מנסרת סנחריב היא כינוי לאנלים (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי מנסרות על ידי סופרי האימפריה האשורית החדשה לתיאור מסע סנחריב בארץ ישראל בסוף המאה השמינית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: אושא ומנסרת סנחריב · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: אושא ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: אושא ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: אושא ומסכת גיטין · ראה עוד »

מקאם (מבנה)

פלסטיני עטארה מקאם אל ח'אדר בכפר ההרוס אל-בסה, בגליל המערבי מקאם שייח' אבריק קבר שייח' בוריק מקאם (מערבית: مقام) הוא מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי או דמות מקומית, לעיתים הקבר שלו, לעיתים המבנה הוא רק נקודת ציון (מבני המקאם מכונים גם "קבר שייח").

חָדָשׁ!!: אושא ומקאם (מבנה) · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: אושא ומקווה · ראה עוד »

מרד

איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.

חָדָשׁ!!: אושא ומרד · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: אושא ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: אושא ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא ומדרש רבה · ראה עוד »

מועצה אזורית זבולון

מועצה אזורית זבולון היא מועצה אזורית במחוז חיפה, עמק זבולון.

חָדָשׁ!!: אושא ומועצה אזורית זבולון · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא ואמוראים · ראה עוד »

אלג'יר

אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: אושא ואלג'יר · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: אושא ואלג'יריה · ראה עוד »

אושה

אוּשָׁה הוא קיבוץ בעמק זבולון, מדרום לקריית אתא.

חָדָשׁ!!: אושא ואושה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא ונצרות · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: אושא וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: אושא וסנהדרין · ראה עוד »

סקר ארכאולוגי

סקר ארכאולוגי הוא תהליך מחקר ארכאולוגי שנועד לאמוד שרידים ארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים.

חָדָשׁ!!: אושא וסקר ארכאולוגי · ראה עוד »

סוף

סוּף (שם מדעי: Typha) הוא סוג של צמח, ממשפחת הסופיים.

חָדָשׁ!!: אושא וסוף · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: אושא וערבית · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: אושא ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי

עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי אלג'ירי עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי לצבא צרפת. עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי (בערבית: عبد القادر الجزائري, 6 בספטמבר 1809- 26 במאי 1883) היה מנהיג סופי אלג'ירי שהנהיג את המרד נגד הכיבוש הצרפתי בין השנים 1832–1847.

חָדָשׁ!!: אושא ועבד אל-קאדר אל-ג'זאירי · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: אושא ועיר · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

חָדָשׁ!!: אושא ופלסטינים · ראה עוד »

פליט

פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).

חָדָשׁ!!: אושא ופליט · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: אושא וצרפת · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: אושא וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

קריית אתא

חלק ממייסדי כפר אתא ("הפינפונצוונציקרס", "העשרים וחמישה") בסוף שנות ה-20 הספרייה הישנה בקריית אתא, 1973 קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות.

חָדָשׁ!!: אושא וקריית אתא · ראה עוד »

קבורה

מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.

חָדָשׁ!!: אושא וקבורה · ראה עוד »

רעש שביעית

סוסיתא רעש שביעית או רעש שביעי הייתה רעידת אדמה קשה שפגעה באזור ארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה, ככל הנראה בשנת 748, או 749.

חָדָשׁ!!: אושא ורעש שביעית · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא ורשות העתיקות · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.

חָדָשׁ!!: אושא ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.

חָדָשׁ!!: אושא ורבה בר בר חנה · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: אושא ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: אושא ורבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב

ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).

חָדָשׁ!!: אושא ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »

רבי נחמיה

עבר ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: אושא ורבי נחמיה · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: אושא ורבי יהודה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: אושא ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: אושא ורבי יוסי · ראה עוד »

שמעון בן יוחאי

#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: אושא ושמעון בן יוחאי · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: אושא ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפרעם

מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: אושא ושפרעם · ראה עוד »

שטיח

אלג'יראיות אורגות שטיח, בסביבות 1899 ייבוש שטיחים במפעל כפרי, (עמק אוריקה, מרוקו) מחצלות קש (קטורי, יפן) שטיח הוא יריעה או בד שעיבו אותו בקשרים מחוטים או קרעי בדים או ארוגים בנול, המיועדים לפרישה על הרצפה או לתלייה על קיר.

חָדָשׁ!!: אושא ושטיח · ראה עוד »

שביל הסנהדרין

חורבת אושא עם מימרה מהמשנה לשביל הסנהדרין נוצר סימון שביל ייחודי המורכב משלושה צבעים: ירוק, ארגמן וכחול. הסימון על האבן אבן לציון שביל הסנהדרין במקום בו נמצאת אבן תחום שבת המציינת את תחום השבת של אושה העתיקה. האבן שוכנת מצפון מזרח לאושה העתיקה בדרך לשפרעם מצוות צדקה כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 שביל הסנהדרין הוא טרק בצפון הארץ באורך של כ־100 ק"מ העובר בנקודות ציון בתולדות הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: אושא ושביל הסנהדרין · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: אושא ותנ"ך · ראה עוד »

תעתיק

שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.

חָדָשׁ!!: אושא ותעתיק · ראה עוד »

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: אושא ותקנות אושא · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: אושא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: אושא ותחום שבת · ראה עוד »

לשכת הגזית

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: אושא ולשכת הגזית · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: אושא וטבריה · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: אושא וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: אושא וחקלאות · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: אושא ובור מים · ראה עוד »

בולה

שושן מתקופת אורוכ הבולה של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בּוּלַה (מלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת.

חָדָשׁ!!: אושא ובולה · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: אושא ובית קברות · ראה עוד »

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: אושא ובית שערים · ראה עוד »

בית בד

שחזור מתקני כבישה (לחיצה) בבית בד במרשה בית בד הוא מפעל לעצירת (הפקת) שמן זית.

חָדָשׁ!!: אושא ובית בד · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: אושא ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: אושא ובית כנסת · ראה עוד »

גן לאומי

#הפניה פארק לאומי.

חָדָשׁ!!: אושא וגן לאומי · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: אושא וגמרא · ראה עוד »

גת (משטח דריכה)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים גת במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה גת עתיקה בחוות גבעות עולם גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

חָדָשׁ!!: אושא וגת (משטח דריכה) · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: אושא וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: אושא והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אושא והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: אושא והמאה ה-4 · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא והמרד הגדול · ראה עוד »

המשנה

#הפניה משנה.

חָדָשׁ!!: אושא והמשנה · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: אושא והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל

ח'ליפים השונים התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל (מכונה גם התקופה המוסלמית הקדומה) תחילתה בשנת 638, כאשר האימפריה הביזנטית ששלטה בארץ ישראל נחלה תבוסות צבאיות קשות.

חָדָשׁ!!: אושא והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: אושא והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: אושא והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: אושא והלכה · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא והגליל · ראה עוד »

הגליל התחתון

ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אושא והגליל התחתון · ראה עוד »

הושה

הושה (בערבית: هوشة) היה כפר ערבי ששכן בגבעות אלונים בקצה הדרומי של הגליל התחתון המערבי, סמוך לשפרעם.

חָדָשׁ!!: אושא והושה · ראה עוד »

כביש 70

כביש 70 וצומת יגור לפני הפיכתו למחלף, מבט מדרום כביש 70 כפי שנראה מהאתר הארכאולוגי אושא העתיקה ליד קריית אתא כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף.

חָדָשׁ!!: אושא וכביש 70 · ראה עוד »

יער

יער של עצי צפצפה רעדנית בנבאדה ארץ יער נשיר בדנמרק עצי מחט בקנדה יער הביאלובייסקה יער גשם טרופי באמזונאס. וושינגטון יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים ודשאים אחרים יערות נפוצים בכל האיזורים הרטובים של יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: אושא ויער · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אושא וירושלים · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: אושא ויבנה · ראה עוד »

יהודה בן בבא

#הפניה רבי יהודה בן בבא.

חָדָשׁ!!: אושא ויהודה בן בבא · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אושא ויהודים · ראה עוד »

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אושא ויוני · ראה עוד »

140

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אושא ו140 · ראה עוד »

150

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אושא ו150 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אושא ו1937 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אושא ו2005 · ראה עוד »

2019

עולה באש.

חָדָשׁ!!: אושא ו2019 · ראה עוד »

2020

הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.

חָדָשׁ!!: אושא ו2020 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אושא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »