גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל שניאורסון, מסכת אבות, מסילת ישרים, מוסד הרב קוק, מינסק, אקרוסטיכון, ארץ ישראל, אריה לייב שפירא, אריה לייב גינצבורג, אליעזר יצחק פריד, אליהו מווילנא, אברהם דוב כהנא שפירא, אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), אגדות חז"ל, נפש החיים, נתן גורן, נחום לאם, ניאסוויז', ספר התניא, סלובודקה, עמנואל אטקס, עם הספר (הוצאת ספרים), עליית תלמידי הגר"א, פרנס, פרושים (היישוב הישן), קבלה, קהילות אה"ו, קובנה, ראש ישיבה, רפאל זיסקינד, רב, רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג, רוזני וילנה, שרשוב, שלמה זלמן מוולוז'ין, שולחן ערוך, תנועת החסידות, תפילה, תק"ט, תקפ"א, תשס"ד, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לפ"ק, ליטאים (זרם), ז' בסיוון, זלמן מוולוז'ין, ..., זלמן סנדר כהנא שפירא, חסידות, חסידות חב"ד, חוט המשולש, בקיאות, ביאור הגר"א, בית בריסק, גמילות חסדים, דב ליפץ, דבקות, דבר אברהם, ה'תק"ט, ה'תקס"ג, ה'תקפ"א, ה'תקל"ד, ה'תרס"ט, ה'תשמ"ח, המבורג, הצלת נפשות, התנגדות לחסידות, הלל פריד, החלוקה, הגאון מווילנה, הגר"א, היישוב הישן, וולוז'ין, וילנה, וילקומיר, כסלו, י"ד בסיוון, יצחק מוולוז'ין, ירושלים, ישעיהו ליבוביץ, ישראל משקלוב, ישיבת גרודנא (ליטא), ישיבת וולוז'ין, ישיבה, יחיאל מיכל ממינסק, יהושע מונדשיין, יוסף אביב"י, יוסף לייב זוסמן, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), 14 ביוני, 1749, 1774, 1802, 1808, 1821, 1882, 24 במאי. להרחיב מדד (50 יותר) »
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ומסכת אבות · ראה עוד »
מסילת ישרים
מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ומסילת ישרים · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ומינסק · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואקרוסטיכון · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וארץ ישראל · ראה עוד »
אריה לייב שפירא
הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואריה לייב שפירא · ראה עוד »
אריה לייב גינצבורג
רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »
אליעזר יצחק פריד
הרב אליעזר יצחק פריד (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואליעזר יצחק פריד · ראה עוד »
אליהו מווילנא
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואליהו מווילנא · ראה עוד »
אברהם דוב כהנא שפירא
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »
אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)
אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושלושה כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', לאנשים פרטיים ולכלל.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) · ראה עוד »
אגדות חז"ל
#הפניה אגדה (יהדות).
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ואגדות חז"ל · ראה עוד »
נפש החיים
נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ונפש החיים · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ונתן גורן · ראה עוד »
נחום לאם
הרב נחום (נורמן) לאם (באנגלית: Norman Lamm; כ"ו בכסלו ה'תרפ"ח, 19 בדצמבר 1927 – ח' בסיוון ה'תש"פ, 31 במאי 2020) היה רב אורתודוקסי מודרני אמריקאי, מחבר ספרים ומנהיג קהילתי יהודי.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ונחום לאם · ראה עוד »
ניאסוויז'
ניאסוויז' (בבלארוסית: Нясві́ж, בליטאית: Nesvyžius, ברוסית: Не́свиж, בפולנית: Nieśwież, ביידיש: נעשוויז; ניעסוויז) היא עיר בבלארוס והמרכז המנהלי של מחוז ניאסוויז' בפרובינציית מינסק.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וניאסוויז' · ראה עוד »
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וספר התניא · ראה עוד »
סלובודקה
אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וסלובודקה · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ופרנס · ראה עוד »
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וקבלה · ראה עוד »
קהילות אה"ו
בית הקברות היהודי באלטונה קהילות אה"ו או איחוד ג' קהילות הייתה התאגדות של הקהילות היהודיות בעיר המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות לה (היום שכונות בהמבורג) שהתקיימה בשנים 1674–1811.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וקהילות אה"ו · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וקובנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וראש ישיבה · ראה עוד »
רפאל זיסקינד
#הפניה רפאל הכהן כ"ץ.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ורפאל זיסקינד · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ורב · ראה עוד »
רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג
#הפניה רפאל הכהן כ"ץ.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ורבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג · ראה עוד »
רוזני וילנה
רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ורוזני וילנה · ראה עוד »
שרשוב
שֶרֶשוב (בבלארוסית: Шарашоў (שַרַשואו) או Шарашо́ва (שַרַשובה); בפולנית: Szereszów; ברוסית: Шерешёво (שֶרֶשיובו); ביידיש: שערשעוו) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ושרשוב · ראה עוד »
שלמה זלמן מוולוז'ין
הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותפילה · ראה עוד »
תק"ט
#הפניה ה'תק"ט.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותק"ט · ראה עוד »
תקפ"א
#הפניה ה'תקפ"א.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותקפ"א · ראה עוד »
תשס"ד
#הפניה ה'תשס"ד.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותשס"ד · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לפ"ק
#הפניה מניין השנים בלוח העברי#מניין לבריאת העולם.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ולפ"ק · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וז' בסיוון · ראה עוד »
זלמן מוולוז'ין
#הפניה שלמה זלמן מוולוז'ין.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וזלמן מוולוז'ין · ראה עוד »
זלמן סנדר כהנא שפירא
הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א 1850/1851– כ"ט בשבט תרפ"ג 15 בפברואר 1923) שימש עד עלייתו לארץ ישראל כרבה של העיירה קרינקי בפולין.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וזלמן סנדר כהנא שפירא · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וחסידות · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חוט המשולש
חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וחוט המשולש · ראה עוד »
בקיאות
#הפניה סיני ועוקר הרים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ובקיאות · ראה עוד »
ביאור הגר"א
#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וביאור הגר"א · ראה עוד »
בית בריסק
#הפניה משפחת סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ובית בריסק · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וגמילות חסדים · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ודב ליפץ · ראה עוד »
דבקות
דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ודבקות · ראה עוד »
דבר אברהם
#הפניה אברהם דוב כהנא שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ודבר אברהם · ראה עוד »
ה'תק"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וה'תק"ט · ראה עוד »
ה'תקס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וה'תקס"ג · ראה עוד »
ה'תקפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וה'תקפ"א · ראה עוד »
ה'תקל"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וה'תקל"ד · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תשמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וה'תשמ"ח · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והמבורג · ראה עוד »
הצלת נפשות
#הפניה פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והצלת נפשות · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הלל פריד
הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כאב"ד ומו"ץ בעיר גרודנה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והלל פריד · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והחלוקה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והגר"א · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין והיישוב הישן · ראה עוד »
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ווולוז'ין · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ווילנה · ראה עוד »
וילקומיר
#הפניה אוקמרגה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ווילקומיר · ראה עוד »
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וכסלו · ראה עוד »
י"ד בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וי"ד בסיוון · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו ליבוביץ
ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וישראל משקלוב · ראה עוד »
ישיבת גרודנא (ליטא)
#הפניה ישיבת שער התורה.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וישיבת גרודנא (ליטא) · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מיכל ממינסק
הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ויחיאל מיכל ממינסק · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יוסף אביב"י
יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן-צבי בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ויוסף אביב"י · ראה עוד »
יוסף לייב זוסמן
#הפניה יוסף ליב זוסמן.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ויוסף לייב זוסמן · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
14 ביוני
14 ביוני הוא היום ה־165 בשנה (166 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו14 ביוני · ראה עוד »
1749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו1749 · ראה עוד »
1774
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו1774 · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו1802 · ראה עוד »
1808
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו1808 · ראה עוד »
1821
יוון זוכה בעצמאות.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו1821 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו1882 · ראה עוד »
24 במאי
24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים מוולוז'ין ו24 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_מוולוז'ין
