גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
132 יחסים: מאזנים (כתב עת), מאוזוליאום, מנחם מנדל (ספר), מנדלי מוכר ספרים, מנוחה גלבוע, מסורת (יהדות), משפטים, מלחמת העולם הראשונה, מחזה, מדע, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אסתטיקה, אחד העם, אבנר הולצמן, אברהם אוסצ'גה, אברהם נוברשטרן, אדמו"ר, אהבה, אוטודידקטיות, נמירוב, נאו-רומנטיקה, נפתלי הרץ ניימנוביץ', נחום סוקולוב, ספרית פועלים, סלון ספרותי, סליחות, סופר, סוציאליזם, סימבוליזם, סיפור קצר, עמיחי שלו, על המשמר, עברית, פמפלט, פסל (מקצוע), פרץ סמולנסקין, פרויקט בן יהודה, פרויקט בן-יהודה, פרידריך ניטשה, פולנית, פולקלור, פולין הקונגרסאית, פובליציסטיקה, פיליטון, צניעות, קוזאקים, קיצוניות ורדיקליזם, ראובן קריץ, רומנטיקה, רוסית, ..., ש"ל ציטרון, ש. אנ-סקי, שמשון מלצר, שמואל ניגר, שמואל ורסס, שלום עליכם, שירה, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת התחייה, תרביץ, תרגום, תלמוד תורה, לוח אחיאסף, ליטאים, ז'ורז' פרק, זמושץ', זלמן שניאור, חנא שמרוק, חנה מלוטק, חסידות, חוליות (כתב עת), חיבה, חיים נחמן ביאליק, בעל-מחשבות, בית העלמין היהודי בוורשה, גן פרחים, גנבה ספרותית, גצל קרסל, גרשון שקד, גלות (יהדות), גבריאל יהודה ליכטנפלד, גדליה אלקושי, גוי, דן מירון, דקדנס, דביר (הוצאת ספרים), דורי פרנס, דוד פרישמן, ה'תרל"א, ה. לייוויק, ה.ד. נומברג, המאה ה-19, המאה ה-20, המרכז הספרותי העברי בורשה, הארץ, האישה ביהדות, הספרייה הלאומית, הצפירה, הקהילה היהודית, השחר, השילוח (כתב עת), התנגדות לחסידות, הלוויה, הזמן, הוצאת מאגנס, הוצאת מודן, הוצאת שטיבל, הוראה, היום (יומון עברי באימפריה הרוסית), היינריך היינה, כתר הוצאה לאור, יעקב פיכמן, יעקב שטיינברג, יעקב דינזון, יצחק דב ברקוביץ, ישראל חיים בילצקי, ישיבה, ידע-עם (כתב עת), יהדות מזרח אירופה, יהודה אריה קלוזנר, יהודה פרידלנדר, יהודה לייב גורדון, יוסף קלוזנר, יוסף חיים ברנר, יוסל ברגנר, יידיש, 1852, 1870, 1871, 1915, 3 באפריל, 30 במאי. להרחיב מדד (82 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מאוזוליאום
מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומאוזוליאום · ראה עוד »
מנחם מנדל (ספר)
מנחם מנדל היא סדרת סיפורים ביידיש מאת הסופר שלום עליכם, שגיבורהּ סוחר יהודי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומנחם מנדל (ספר) · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מנוחה גלבוע
מנוחה גלבוע (20 במרץ 1926 - 3 בינואר 1998) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומנוחה גלבוע · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומשפטים · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחזה
המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומחזה · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומדע · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
אסתטיקה
אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואסתטיקה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואחד העם · ראה עוד »
אבנר הולצמן
אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואבנר הולצמן · ראה עוד »
אברהם אוסצ'גה
#הפניה אברהם אוסטשגה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואברהם אוסצ'גה · ראה עוד »
אברהם נוברשטרן
אברהם נוֹבֶרשטרן (ביידיש: נאווערשטערן; נולד ב-1951) הוא חוקר יידיש ישראלי, פרופסור אמריטוס בקתדרה ליידיש ע"ש יוסף ואידה ברמן באוניברסיטה העברית בירושלים, ראש התוכנית ליידיש באוניברסיטה, וכן מנהל בית שלום עליכם ומשמש בשנים מסוימות (יחד עם פרופ' חנה וירט-נשר) כמנהל האקדמי של תוכנית הקיץ הבינלאומית ליידיש המתקיימת באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואברהם נוברשטרן · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואדמו"ר · ראה עוד »
אהבה
כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואהבה · ראה עוד »
אוטודידקטיות
אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ואוטודידקטיות · ראה עוד »
נמירוב
נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ונמירוב · ראה עוד »
נאו-רומנטיקה
המונח נאו-רומנטיקה מתייחס לתופעות בתר-רומנטיות או לאמנות וספרות הרומנטיקה המאוחרת (שלהי המאה התשע עשרה, והיא מגמה ארוכת ימים שיש לה ביטוי באמנות ובספרות כאחד. הנאו-רומנטיקה מנוגדת לנטורליזם, אשר באמנות הוא מדגיש התבוננות בעולם החיצון. לעומתו, ניאו-רומנטיקה מוסיפה התבוננות פנימית ורגשות נפשיים. אמנים שזוהו כנאו-רומנטיים נטו לקבל את השראתם מן האמנות של עידן הרומנטיקה, וכן מתחושת המרחב המתקבלת מן הנופים הטבעיים שמחוץ לעיר. על ידי כך הם הגיבו נגד 'כיעורו' של העולם המודרני והתעשייתי, על המכונות, הערים החדשות והרדיפה אחר ההתעשרות. תמות טיפוסיות בנאו-רומנטיקה הן געגועים לאהבה המושלמת, נופים אוטופיים, טבע המשתלט על חורבות, מוות הירואי ורומנטי והיסטוריה שמבעד לנופים.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ונאו-רומנטיקה · ראה עוד »
נפתלי הרץ ניימנוביץ'
נפתלי הרץ יהודה הכהן נַיְימָנוביץ' (נכתב גם נימנוביץ; בעברית בכתיב יידי, שנהג בזמנו: ניימאנאוויץ; ביידיש: ניימאַנאָוויטש; 12 בפברואר 1843, י"ב באדר א' תר"ג, יוזפוב, פלך לובלין, פולין הקונגרסאית – 10 במרץ 1898, אדר תרנ"ח, ורשה, פולין הרוסית), שנודע גם בשמו הספרותי "הַנֵּ"ץ" (נכתב גם הנץ), היה סופר עברי, פיליטוניסט, מחבר ספרי לימוד ומתרגם יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ונפתלי הרץ ניימנוביץ' · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ונחום סוקולוב · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וספרית פועלים · ראה עוד »
סלון ספרותי
"הסלון של מאדאם ז'ופרן ב-1755", ציור מאת Anicet-Charles-Gabriel Lemonnier, משנת 1812 סלון ספרותי הוא מונח תרבותי-היסטורי המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים, בעיקר סביב נשות חברה משפיעות, לדיון מפרה בנושאים ספרותיים ופילוסופיים.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וסלון ספרותי · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וסליחות · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וסופר · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וסוציאליזם · ראה עוד »
סימבוליזם
'''אדוורד מונק, "ריקוד החיים", 1900''' סימבוליזם (באנגלית: Symbolism) הוא זרם אמנותי וספרותי שהתקיים ברחבי אירופה במאה ה-19, בין 1880 ל-1890.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וסימבוליזם · ראה עוד »
סיפור קצר
סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וסיפור קצר · ראה עוד »
עמיחי שלו
עמיחי שלו (נולד ב-17 באפריל 1973) הוא סופר, עורך, משורר, מתרגם, מבקר ספרותי ומרצה ישראלי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ועמיחי שלו · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ועל המשמר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ועברית · ראה עוד »
פמפלט
חלוקת פמפלטים ברחוב פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שתכליתה לספק מידע לציבור, ואיננה כתב עת הרואה אור באופן סדיר.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופמפלט · ראה עוד »
פסל (מקצוע)
הפסל אהרון אשכנזי עם פסלו פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופסל (מקצוע) · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרויקט בן יהודה
#הפניה פרויקט בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופרויקט בן יהודה · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פרידריך ניטשה
פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה (או ניצשה; גרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche, IPA: או; 15 באוקטובר 1844 – 25 באוגוסט 1900) היה פילוסוף, פילולוג, מבקר תרבות, משורר ומלחין גרמני.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופרידריך ניטשה · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופולנית · ראה עוד »
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופולקלור · ראה עוד »
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ופיליטון · ראה עוד »
צניעות
צניעות היא הפנמתם ואי היראותם של תכונות, מעשים טובים, רכוש וכדומה, כדי שלא להתבלט בסביבה, כפי האפשר.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וצניעות · ראה עוד »
קוזאקים
ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וקוזאקים · ראה עוד »
קיצוניות ורדיקליזם
רדיקליות היא גישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וקיצוניות ורדיקליזם · ראה עוד »
ראובן קריץ
ראובן קְריץ (נובמבר 1928 – 7 בנובמבר 2020) היה סופר עברי, סופר ילדים, חוקר ספרות, מורה, מוציא לאור, משורר ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וראובן קריץ · ראה עוד »
רומנטיקה
#הפניה התנועה הרומנטית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ורומנטיקה · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ורוסית · ראה עוד »
ש"ל ציטרון
#הפניה שמואל ליב ציטרון.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וש"ל ציטרון · ראה עוד »
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וש. אנ-סקי · ראה עוד »
שמשון מלצר
שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ושמשון מלצר · ראה עוד »
שמואל ניגר
שמואל ניגר בצעירותו שמואל ניגר (בכתיב יידי: ניגער) (ה'תרמ"ג, 1883, דוּקוֹר, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט' בטבת ה'תשט"ז, 1955, ניו יורק) הוא כינויו הספרותי של שמואל טשארני, שהיה מבקר ספרות יידיש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ושמואל ניגר · ראה עוד »
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ושמואל ורסס · ראה עוד »
שלום עליכם
שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ושלום עליכם · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ושירה · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקופת התחייה
מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ותקופת התחייה · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ותרביץ · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ותרגום · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ותלמוד תורה · ראה עוד »
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ולוח אחיאסף · ראה עוד »
ליטאים
ליטאים (ליטאית: lietuviai) הם אומה וקבוצה אתנית שמקורן במדינות הבלטיות, בעיקר במולדתם ליטא שם הם מונים מעט יותר מ-3 מיליון איש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וליטאים · ראה עוד »
ז'ורז' פרק
ז'ורז' פֶּרֶק (בצרפתית: Georges Perec; 7 במרץ 1936 – 3 במרץ 1982) היה סופר, מחזאי ותשבצאי ופובליציסט יהודי-צרפתי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וז'ורז' פרק · ראה עוד »
זמושץ'
מפת העיר מ-1617 - ניתן להבחין בשלוש הכיכרות ובבית העירייה במרכז, וכן בארמון זמויסקי מימין (המפה פונה דרומה) זמושץ' (פולנית Zamość; רוסית Замосць; גרמנית Zamosch) היא עיר בפרובינציית לובלין שבדרום-מזרח פולין, השוכנת כ-240 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה ורשה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וזמושץ' · ראה עוד »
זלמן שניאור
זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וזלמן שניאור · ראה עוד »
חנא שמרוק
קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וחנא שמרוק · ראה עוד »
חנה מלוטק
חנה מְלוֹטֶק (בשם נעוריה: גורדון; ביידיש: מלאָטעק; באנגלית: Eleanor (Chana) Mlotek; 9 באפריל 1922 – 4 בנובמבר 2013, שם) הייתה מוזיקולוגית, מלחינה וחוקרת שהתפרסמה בעיקר בחקר השיר העממי ביידיש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וחנה מלוטק · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וחסידות · ראה עוד »
חוליות (כתב עת)
חוליות (כותרת המשנה: דפים למחקר בספרות יידיש וזיקותיה לספרות העברית) היה כתב עת ספרותי מחקרי ישראלי שהוקדש לספרות היידיש והופיע משנת 1993 ועד 2008.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וחוליות (כתב עת) · ראה עוד »
חיבה
חיבה בין אחות לאחיה התינוקחיבה היא רגש חיובי של שייכות וקרבה כלפי מישהו או כלפי דבר מה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וחיבה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בעל-מחשבות
כתב העת "דאס פולק", ריגה, 1921 בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בַּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев; 13 בספטמבר 1873, קובנה – 13 בינואר 1924, קובנה), נוירולוג, פובליציסט, פעיל ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים יידי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ובעל-מחשבות · ראה עוד »
בית העלמין היהודי בוורשה
#הפניה בית הקברות היהודי בוורשה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ובית העלמין היהודי בוורשה · ראה עוד »
גן פרחים
שער הכרך הראשון גן פרחים (כותרת המשנה: "בו יבואו פרחים ושושנים, נטעי נעמנים. מגדולי הרבנים, משכילים ומאמינים, חכמים ונבונים") היה מאסף ספרותי והגותי של בני תקופת התחייה, אשר ראה אור בארבעה כרכים בין השנים 1881–1892 בעריכתו של הסופר והעיתונאי יהושע מזח (מייזאח).
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגן פרחים · ראה עוד »
גנבה ספרותית
גנבה ספרותית (בלועזית: פְּלַגְיָאט) היא שימוש לא ראוי או גנבה של מילים, מחשבות, רעיונות וביטויים של אדם אחד והצגתם כשייכים לאחר.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגנבה ספרותית · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגצל קרסל · ראה עוד »
גרשון שקד
גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגרשון שקד · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גבריאל יהודה ליכטנפלד
גבריאל יהודה (יודל) לִיכְטֶנְפֶלד (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ליכטענפעלד; Gabriel Judah Lichtenfeld; גי"ל; 1811, לובלין – כ"ו באדר ה'תרמ"ז, 22 במרץ 1887) היה יהודי-פולני משכיל, מתמטיקאי וסופר עברי נודע בזמנו.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגבריאל יהודה ליכטנפלד · ראה עוד »
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגדליה אלקושי · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וגוי · ראה עוד »
דן מירון
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ודן מירון · ראה עוד »
דקדנס
דקדנס (מצרפתית: Decadence), הוא מושג בתולדות הספרות ובביקורת התרבות והאמנות.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ודקדנס · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דורי פרנס
דורי פרנס (נולד ב-1963) הוא מוזיקאי, מתרגם ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ודורי פרנס · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ודוד פרישמן · ראה עוד »
ה'תרל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וה'תרל"א · ראה עוד »
ה. לייוויק
לייויק בשנת 1940, לערך ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937 ה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וה. לייוויק · ראה עוד »
ה.ד. נומברג
#הפניה הירש דוד נומברג.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וה.ד. נומברג · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והמאה ה-20 · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בורשה
#הפניה המרכז הספרותי העברי בוורשה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והמרכז הספרותי העברי בורשה · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והארץ · ראה עוד »
האישה ביהדות
#הפניה מעמד האישה ביהדות.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והאישה ביהדות · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והצפירה · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והקהילה היהודית · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והשחר · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הלוויה
הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והלוויה · ראה עוד »
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והזמן · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת מודן
#הפניה מודן הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והוצאת מודן · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והוראה · ראה עוד »
היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)
היום היה יומון עברי שראה אור בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית בשנים 1886–1888.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והיום (יומון עברי באימפריה הרוסית) · ראה עוד »
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ והיינריך היינה · ראה עוד »
כתר הוצאה לאור
כתר הוצאה לאור היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וכתר הוצאה לאור · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יעקב שטיינברג
יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויעקב שטיינברג · ראה עוד »
יעקב דינזון
דינזון עם שחקני התיאטרון היהודי של וילנה יעקב דינזון וי"ל פרץ מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יעקב דִינֵזוֹן (ביידיש: יענקֶב דינעזאהן; בכתב רוסי: Яков Динезон; 1858?, נובי-זאגור, מחוז קובנה, האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) – 29 באוגוסט 1919 ורשה, פולין) היה סופר יידיש, מורה, איש חינוך ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויעקב דינזון · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
ישראל חיים בילצקי
ישראל חיים בּילֶצְקי (ביידיש: בילעצקי; בכתב לטיני: Biletzky; 1914, קוברין – 18 בנובמבר 1992, תל אביב) היה משורר יידי ומסאי, מבקר וחוקר ספרות יידיש דו-לשוני (ביידיש ובעיקר בעברית) ישראלי פורה ומוערך.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וישראל חיים בילצקי · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וישיבה · ראה עוד »
ידע-עם (כתב עת)
יֶדַע-עָם, במה לפולקלור יהודי הוא כתב עת מדעי בחקר פולקלור יהודי שנוסד בתש"ח, היוצא לאור על ידי 'המרכז הארצי של חוקרי הפולקלור היהודי' (לשעבר 'החברה העברית לידע-עם').
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ וידע-עם (כתב עת) · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהודה אריה קלוזנר
יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 1910 – 11 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויהודה אריה קלוזנר · ראה עוד »
יהודה פרידלנדר
יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסל ברגנר
תעודת פרס ישראל (1980) יוֹסְל בֶּרגנֶר (באנגלית: Yosl Bergner; 13 באוקטובר 1920 – 18 בינואר 2017) היה מגדולי הציירים הישראלים, מאייר ספרים, צייר תפאורות ומעצב תלבושות לתיאטרון ישראלי, ובעיקר עבור הצגותיו של המחזאי נסים אלוני.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויוסל ברגנר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ויידיש · ראה עוד »
1852
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ו1852 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ו1870 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ו1871 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ו1915 · ראה עוד »
3 באפריל
3 באפריל הוא היום ה-93 בשנה (94 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ו3 באפריל · ראה עוד »
30 במאי
30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: י"ל פרץ ו30 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
י. ל. פרץ, יצחק ליבוש פרץ, יצחק לייבוש פרץ.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/י"ל_פרץ
