סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהושע בראנד

מַדָד יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד. [1]

144 יחסים: Jewish Quarterly Review, מאזנים (כתב עת), מנחם מנדל כשר, מסכת מידות, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת שבת, מסכת בבא בתרא, מסכת כלים, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מצרים העתיקה, מרשה, מרד בר כוכבא, משנה, משרד הדתות, מחניים, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילות מדבר יהודה, מוסמך אוניברסיטה, מוסד הרב קוק, מורה, אנטיוכיה, אפרים צורף, ארם נהרים, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, אלעזר ליפא סוקניק, אלכסנדריה, אליהו דובקין, אבן מסמא, אברהם, אגדה (יהדות), אהרן צייטלין, אוניברסיטת תל אביב, אור כשדים, נפתלי בן מנחם, נח עמינח, נחמיה, נבטים, נומנקלטורה, סמיכה לרבנות, סאנוק, ספר יהושע, ספרות תורנית, ספריית הרמב"ם, סיני, עזרא ציון מלמד, עזרא הסופר, עכו, עין גדי (יישוב עתיק), עיקרי האמונה היהודית, ..., פרס הרב קוק לספרות תורנית, פולנית, פולין, פובליציסטיקה, פיניקים, פילולוגיה, צבי יחזקאל מיכלסון, צור (לבנון), צידון, קריית ספר, קיסריה, רב, שאול ליברמן, שלמה יוסף זוין, שומרון, תנ"ך, תקופת בית שני, תרס"ח, תרפ"ט, תרביץ, תש"ח, תש"ו, תשל"ה, תשל"ו, תשי"ג, תלמוד, לשוננו, לטינית, לבוב, לועזית, לוד, טבריה, זלמן שזר, זכוכית, חנוך אלבק, חרן, חרס, חברון, חוקר, חכמת ישראל, ב"צ לוריא, בנימין דה פריס, בר כוכבא, בלוג, בית שערים, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח, ג'רש, גמרא, גאולוגיה, גצל קרסל, גליציה, דוקטור, דיסרטציה, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, העת העתיקה, העלייה החמישית, הצופה, הר ציון, החברה לחקר המקרא בישראל, הדאר, הכרזת כורש, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, וורשה, כפר, כזיב, י"ז באדר ב', י"ז בסיון, י"ח באדר, יארוסלאב, יעקב נחום אפשטיין, יפו, יצחק רפאל, יצחק בער, ירושלים, יריחו, ידיעת הארץ, יהושע בראנד, יהודה מאיר שפירא, יוסף קאפח, יוונית, 1 במרץ, 12 במאי, 16 ביוני, 19 במרץ, 1908, 1940, 1956, 1975, 1976, 2011. להרחיב מדד (94 יותר) »

Jewish Quarterly Review

The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וJewish Quarterly Review · ראה עוד »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת בבא בתרא

#הפניה בבא בתרא.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומסכת כלים · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מרשה

תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומרשה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומשנה · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומשרד הדתות · ראה עוד »

מחניים

קיבוץ מחניים, ספטמבר 1946 מַחֲנַיִם הוא קיבוץ בצפון רמת כורזים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומחניים · ראה עוד »

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מוסמך אוניברסיטה

מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ומורה · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואנטיוכיה · ראה עוד »

אפרים צורף

אפרים צורף אפרים צורף (זלוטניק) (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903 – כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואפרים צורף · ראה עוד »

ארם נהרים

#הפניה ארם נהריים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וארם נהרים · ראה עוד »

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

אלעזר ליפא סוקניק

אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואלעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואלכסנדריה · ראה עוד »

אליהו דובקין

אליהו דוֹבְּקִין (31 בדצמבר 1898 – 26 באוקטובר 1976) היה ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, מחותמי מגילת העצמאות וממייסדי מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואליהו דובקין · ראה עוד »

אבן מסמא

בהלכות טומאה וטהרה, אבן מסמא היא כינוי לצורה בה יש חפץ המפסיק בין גוף הגורם טומאה, זב, זבה או נידה, למונח מתחתיו, בצורה שכובד המשקל של הזב או הזבה אינו מונח על המונח מתחת לחפץ (המכונה "אבן מסמא") או (לפי פירוש אחר) שהמונח מעל ה"אבן מסמא" אינו גורם להזזת המונח מתחתיו, כך שלפי הסברא ייתכן שהיא לא מקבלת טומאה מדין טומאת משא, באופן כזה של "אבן מסמא" שהיא נדירה יותר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואבן מסמא · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואברהם · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אהרן צייטלין

אהרן צייטלין (לעיתים ציטלין; 22 במאי 1898, אוברוביצ'י, גוברניית מוגילב, האימפריה הרוסית (על פי הלוח היוליאני)– 28 בספטמבר 1973, ניו יורק (נקבר בהר הזיתים)) היה משורר וסופר עברי ויידי, מחברם של מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים, דרמטורג, פובליציסט, פזמונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואהרן צייטלין · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אור כשדים

אור (דרום מסופוטמיה), ברקע שרידי הזיקורת אוּר כַּשְׂדִּים היא עיר מקראית במזרח הקדום; היא מוזכרת בסיפורי התנ"ך ארבע פעמים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ואור כשדים · ראה עוד »

נפתלי בן מנחם

#הפניה נפתלי בן-מנחם.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »

נח עמינח

נח עמינח (נולד בכ"ח בשבט ה'תרצ"א, 14 בפברואר 1931) הוא חוקר תלמוד ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ונח עמינח · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ונחמיה · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ונבטים · ראה עוד »

נומנקלטורה

נוֹמֶנְקְלָטוּרָה (בעברית: מינוח) היא רשימת מונחים בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ונומנקלטורה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סאנוק

סאנוק (בפולנית: Królewskie Wolne Miasto Sanok, העיר החופשית המלכותית סאנוק; באוקראינית: Cянік, סאניק; ביידיש: סאָניק, סוניק) היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפצקיה), באזור הידוע כגליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וסאנוק · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וספר יהושע · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וספרות תורנית · ראה עוד »

ספריית הרמב"ם

ממוזער הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם (בקיצור: ספריית הרמב"ם) היא ספרייה תורנית ציבורית המכילה ספרים וכתבי עת בכל תחומי הספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וספריית הרמב"ם · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וסיני · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ועזרא הסופר · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ועכו · ראה עוד »

עין גדי (יישוב עתיק)

אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ופולין · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ופיניקים · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ופילולוגיה · ראה עוד »

צבי יחזקאל מיכלסון

הרב צבי יחזקאל מיכלסון (מיכלזון; בכתיב יידי: מיכלזאָהן; תרכ"ג, 1863–1942) היה רב, תאולוג והיסטוריון, סופר ועורך יהודי-פולני, ידוע גם כ"הרב מפלונסק" ("פלונסקער רב").

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וצבי יחזקאל מיכלסון · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וצור (לבנון) · ראה עוד »

צידון

צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וצידון · ראה עוד »

קריית ספר

#הפניה מודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וקריית ספר · ראה עוד »

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וקיסריה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ורב · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ושאול ליברמן · ראה עוד »

שלמה יוסף זוין

הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »

שומרון

#הפניה השומרון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ושומרון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרס"ח

#הפניה ה'תרס"ח.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותרס"ח · ראה עוד »

תרפ"ט

#הפניה ה'תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותרפ"ט · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותרביץ · ראה עוד »

תש"ח

#הפניה ה'תש"ח.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותש"ח · ראה עוד »

תש"ו

#הפניה ה'תש"ו.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותש"ו · ראה עוד »

תשל"ה

#הפניה ה'תשל"ה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותשל"ה · ראה עוד »

תשל"ו

#הפניה ה'תשל"ו.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותשל"ו · ראה עוד »

תשי"ג

#הפניה ה'תשי"ג.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותשי"ג · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ותלמוד · ראה עוד »

לשוננו

לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ולשוננו · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ולטינית · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ולבוב · ראה עוד »

לועזית

#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ולועזית · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ולוד · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וטבריה · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וזלמן שזר · ראה עוד »

זכוכית

בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וזכוכית · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וחנוך אלבק · ראה עוד »

חרן

חורבות חרן חָרָן (בטורקית: Harran; בערבית: حران; בסורית: ܚܪܐܢ; בכורדית: Herran/حەڕان, תעתיק מדויק: חראן) היא עיר עתיקה בנפת שנלאורפה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וחרן · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וחרס · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וחברון · ראה עוד »

חוקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וחוקר · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וחכמת ישראל · ראה עוד »

ב"צ לוריא

#הפניה בן-ציון לוריא.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וב"צ לוריא · ראה עוד »

בנימין דה פריס

#הפניה בנימין דה-פריס.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ובנימין דה פריס · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ובר כוכבא · ראה עוד »

בלוג

בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ובלוג · ראה עוד »

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ובית שערים · ראה עוד »

בית הספר האמריקאי לחקר המזרח

#הפניה האיגוד האמריקאי למחקר מעבר לים.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ובית הספר האמריקאי לחקר המזרח · ראה עוד »

ג'רש

גַ'רַש (בערבית: جرش, ביוונית: Γέρασα גֶרַסַה) היא עיר בירדן, שבה שרידי עיר הלניסטית-רומית ומהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה).

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וג'רש · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וגמרא · ראה עוד »

גאולוגיה

הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וגאולוגיה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וגצל קרסל · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וגליציה · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ודוקטור · ראה עוד »

דיסרטציה

#הפניה תזה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ודיסרטציה · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והארץ · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והעת העתיקה · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והעלייה החמישית · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והצופה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והר ציון · ראה עוד »

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת ה'תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והחברה לחקר המקרא בישראל · ראה עוד »

הדאר

שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והדאר · ראה עוד »

הכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והכרזת כורש · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד והיסטוריון · ראה עוד »

וורשה

#הפניה ורשה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ווורשה · ראה עוד »

כפר

הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וכפר · ראה עוד »

כזיב

#הפניה נחל כזיב.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וכזיב · ראה עוד »

י"ז באדר ב'

#הפניה י"ז באדר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וי"ז באדר ב' · ראה עוד »

י"ז בסיון

#הפניה י"ז בסיוון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וי"ז בסיון · ראה עוד »

י"ח באדר

יוסף טרומפלדור במדי קצין של הצבא הרוסי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וי"ח באדר · ראה עוד »

יארוסלאב

#הפניה ירוסלב.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויארוסלאב · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויפו · ראה עוד »

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויצחק רפאל · ראה עוד »

יצחק בער

יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויצחק בער · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וירושלים · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויריחו · ראה עוד »

ידיעת הארץ

#הפניה לימודי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד וידיעת הארץ · ראה עוד »

יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויהושע בראנד · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ויוונית · ראה עוד »

1 במרץ

1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו1 במרץ · ראה עוד »

12 במאי

12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו12 במאי · ראה עוד »

16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו16 ביוני · ראה עוד »

19 במרץ

19 במרץ הוא היום ה-78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו19 במרץ · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו1908 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו1940 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו1956 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו1975 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו1976 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהושע בראנד ו2011 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

כלי חרס בספרות התלמוד, כלי החרס בספרות התלמוד, יהושע ברנד.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_בראנד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »