גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
116 יחסים: ממשלת ישראל החמישית, מנחם קפליוק, מנחם שינקין, מקוה ישראל, מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי וייסר, משפחת שרתוק, משפחת חוסייני, משה שרת, מלחמות היהודים, מלחין, מופתי, מוזיאון ההגנה, מינסק, מיסיון, מייסדי תל אביב, אמין אל-חוסייני, אניטה שפירא, אסתמה, אסלאם, ארץ ישראל, אליעזר בן-יהודה, אליהו גולומב, אליהו הכהן, אומנות, אודסה, נווה עופר, ספרית אפקים, עץ זית, עקיבא אריה ויס, עז, עג'מי, עין סיניא, פסנתר כנף, פריז, פשיטת רגל, פוגרום, פינסק, פייסל אל חוסייני, ציונה רבאו קטינסקי, ציונות, קרל נטר, קואופרטיב, קורספונדנט, רמאללה, ראש ממשלת ישראל, רחוב אלנבי, רוסית, שמן זית, שם העט, ..., שטעטל, שדרות רוטשילד, שכם, תרגום, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, טחנת קמח, זאב סמילנסקי, זאב שרתוק, זאב דובנוב, חמור, חמולה, חרסון, חלוציות, חדרה, חובבי ציון, חכירה, חיים חיסין, חיים בוגרשוב, חיים הנגבי, בן-ציון דינור, בצלאל יפה, ברוך קטינסקי, בלארוס, ביר זית, בית מלאכה, בית אל, בית ספר, בית בד, בית הקברות טרומפלדור, בית הביל"ויים, ביל"ו, גאולת קרקעות, גוברניית מינסק, דב הוז, דוד הכהן (חבר הכנסת), דוד ילין, האימפריה הרוסית, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, הצבי, התבוללות, התיישבות, הלחנה, הגימנסיה הרצליה, ורשה, יעקב אורי, יפו, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל קולת, ישיבה, יחיאל מיכל פינס, יהודה שרת, יהודה לייב מטמון-כהן, יוסף בן מתתיהו, 10 במאי, 1860, 1881, 1886, 1906, 1908, 1911, 1913, 8 במרץ. להרחיב מדד (66 יותר) »
ממשלת ישראל החמישית
ממשלת ישראל החמישית, שכונתה "ממשלת שרת הראשונה", הייתה ממשלת ישראל, בראשותו של משה שרת, שפעלה מ-26 בינואר 1954 עד 29 ביוני 1955, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וממשלת ישראל החמישית · ראה עוד »
מנחם קפליוק
מנחם קָפֶּלְיוּק (2 באוגוסט 1900 – 18 בספטמבר 1988) היה עיתונאי, מזרחן, סופר ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומנחם קפליוק · ראה עוד »
מנחם שינקין
קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומנחם שינקין · ראה עוד »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומקוה ישראל · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
מרדכי וייסר
מרדכי וייסר (1876 – 1918) היה מראשוני אחוזת בית, ממייסדי ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומרדכי וייסר · ראה עוד »
משפחת שרתוק
ילדי משפחת שרתוק בשנת 1920. מימין לשמאל: רבקה שרתוק (בת יעקב שרתוק), דב שרתוק (בן זאב שרתוק), עדה שרתוק (בת יעקב שרתוק), ידידה קטינסקי (בת ברוך קטינסקי), יהודה שרת, משה שרת, צילה (?), (ציונה? בת ברוך קטינסקי?) משפחת שֶרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק)-שָרֵת היא משפחה יהודית בארץ ישראל, שממנה יצאו אישים שתפסו משרות מרכזיות בהנהגת היישוב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומשפחת שרתוק · ראה עוד »
משפחת חוסייני
בני משפחת חוסייני, סביבות 1912. בשורה האמצעית שלישי משמאל אמין אל-חוסייני, לימים המופתי של ירושלים משפחת חוסייני היא משפחה ערבית-פלסטינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות במשפחות הערביות בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומשפחת חוסייני · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומשה שרת · ראה עוד »
מלחמות היהודים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומלחמות היהודים · ראה עוד »
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומלחין · ראה עוד »
מופתי
מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומופתי · ראה עוד »
מוזיאון ההגנה
מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות ארגון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומוזיאון ההגנה · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומינסק · ראה עוד »
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומיסיון · ראה עוד »
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ומייסדי תל אביב · ראה עוד »
אמין אל-חוסייני
מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »
אניטה שפירא
אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואניטה שפירא · ראה עוד »
אסתמה
אַסְתְּמָה (או אַסְטְמָה; מיוונית, "נשימה כבדה"; נקראת גם קצרת (הנשימה) או גנחת (הסמפונות)) היא מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואסתמה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואסלאם · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אליהו גולומב
אליהו גולומב בצעירותו בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב, שאחרי פטירתו הפך למוזיאון ההגנה מצבתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ועליה הכיתוב: "ללמד בני יהודה קשת" בשל תפקידו בכוח המגן העברי אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואליהו גולומב · ראה עוד »
אליהו הכהן
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בבסיס הגדנ"ע באר אורה, בלוויית מפקד הבסיס, סגן אליהו הכהן, 1957 אליהו הכהן (במרכז) בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011 אליהו הכהן (22 במרץ 1935 – 8 בנובמבר 2023) היה חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואליהו הכהן · ראה עוד »
אומנות
אומנות אומנות (אֻמָּנוּת, להבדיל מאָמָּנוּת) היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו (אֻמָּן, להבדיל מאָמָּן).
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואומנות · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ואודסה · ראה עוד »
נווה עופר
המרכז הקהילתי נווה עופר נווה עופר (מוכרת גם בשמה הקודם תל כביר) היא שכונה בדרום תל אביב / יפו ב', הגובלת בשכונת קריית שלום, בשכונת תל גיבורים שבחולון וביפו.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ונווה עופר · ראה עוד »
ספרית אפקים
ספרית אפקים היא סדרת ספרי עיון שיוצאת לאור בהוצאת עם עובד.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וספרית אפקים · ראה עוד »
עץ זית
#הפניה זית אירופי.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ועץ זית · ראה עוד »
עקיבא אריה ויס
אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »
עז
#הפניה עז הבית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ועז · ראה עוד »
עג'מי
פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ועג'מי · ראה עוד »
עין סיניא
עין סיניא (בערבית: عين سينيا) הוא כפר פלסטיני, הנמצא צפונית לרמאללה, כ-3 ק"מ מצפון לבית אל, ב"שטח B" שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ועין סיניא · ראה עוד »
פסנתר כנף
#הפניה פסנתר.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ופסנתר כנף · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ופריז · ראה עוד »
פשיטת רגל
פשיטת רגל היא הליך חדלות פירעון החל על חייבים שהם יחידים (אנשים פרטיים) להבדיל מהליך המיועד לחברות בע"מ ותאגידים, שם מתקיים הליך פירוק, בהכרזת החייב כפושט רגל ישנם יתרונות וחסרונות עבורו ועבור נושיו; ברוב המקרים, החייב הוא הגורם המבקש כניסה להליך זה כצעד הגנתי מפני נושיו.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ופשיטת רגל · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ופוגרום · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ופינסק · ראה עוד »
פייסל אל חוסייני
#הפניה פייסל חוסייני.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ופייסל אל חוסייני · ראה עוד »
ציונה רבאו קטינסקי
ציונה רבאו-קטינסקי (1907 – 1995) הייתה תזונאית, ומהראשונות שעסקו בתחום זה בארץ ישראל, פעילה בויצו ומנהלמחלקה שם.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וציונה רבאו קטינסקי · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וציונות · ראה עוד »
קרל נטר
קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וקרל נטר · ראה עוד »
קואופרטיב
קוֹאוֹפֶּרָטִיב (באנגלית: Cooperative או בקיצור co-op) הוא איגוד, המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי." ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וקואופרטיב · ראה עוד »
קורספונדנט
#הפניה כתב (מקצוע)#כתב שטח.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וקורספונדנט · ראה עוד »
רמאללה
רחוב מרכזי ברמאללה כיכר אל מנרה ברמאללה, יולי 2009 משמר חיילים ליד הקבר של יאסר ערפאת במוקטעה, רמאללה, יולי 2009 רמאללה (בערבית: رامﷲ, ראם אללה, "גובהו של אללה") היא עיר פלסטינית בהרי יהודה המשמשת כמרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית, כבירתה דה פקטו וכמקום הפעילות העיקרי של ארגון הפת"ח.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ורמאללה · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ורחוב אלנבי · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ורוסית · ראה עוד »
שמן זית
קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ושמן זית · ראה עוד »
שם העט
#הפניה שם עט.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ושם העט · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ושטעטל · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ושכם · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ותרגום · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ותחום המושב · ראה עוד »
טחנת קמח
אמת מים (בצד שמאל במרכז), אשר הובילה את מי נחל שכם (לאורך התמונה באמצע - הצמחייה הירוקה), אל בור (בקצה אמת המים). כאשר המים נופלים לבור, מופעלים גלגלים, אשר תנועתם מביאה לטחינת קמח - "טחנת קמח" נוספת בקצה התמונה משמאל - מבט מכביש 57, העובר בנתיב נחל שכם טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וטחנת קמח · ראה עוד »
זאב סמילנסקי
זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, 18 בספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, 11 בינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב).
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וזאב סמילנסקי · ראה עוד »
זאב שרתוק
זאב שֶרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (תרל"ז, 1877 – י"א בטבת תש"ט, 12 בינואר 1949) היה מאנשי העלייה השנייה ומראשוני תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וזאב שרתוק · ראה עוד »
זאב דובנוב
הביל"ויים זאב וולף ולדימיר דוּבְּנוֹב, יעקב שרתוק (צ'רטוק) וחיים חיסין ברוסיה, 1890 משמאל לימין: זאב דוּבְּנוֹב, אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק, 1901 זאב וולף (ולדימיר) דוּבְּנוֹב (ברוסית: Вольф (Владимир) Маркович Дубнов; תרי"ח, 1858, – ת"ש, 1940), היה פעיל חברתי ומורה, שנמנה עם חברי ביל"ו שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וזאב דובנוב · ראה עוד »
חמור
#הפניה חמור הבית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחמור · ראה עוד »
חמולה
#הפניה קלאן.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחמולה · ראה עוד »
חרסון
חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחרסון · ראה עוד »
חלוציות
חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחלוציות · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחדרה · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחובבי ציון · ראה עוד »
חכירה
חכירה (באנגלית: Lease) היא חוזה המעביר מאדם או גוף לאחר את הזכות לעשות שימוש בנכס בדרך כלל לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים) תמורת דמי חכירה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחכירה · ראה עוד »
חיים חיסין
ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחיים חיסין · ראה עוד »
חיים בוגרשוב
#הפניה חיים בוגר (בוגרשוב).
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחיים בוגרשוב · ראה עוד »
חיים הנגבי
חיים ניסים הנגבי (19 במרץ 1935 - 2 במרץ 2018) היה עיתונאי ופעיל חברתי ופוליטי ישראלי, ממייסדי הארגון הסוציאליסטי הישראלי "מצפן" ומעורכי ביטאונו.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וחיים הנגבי · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובן-ציון דינור · ראה עוד »
בצלאל יפה
מצבת קברו בבית הקברות טרומפלדור בצלאל יפה (27 ביוני 1868, ז' בתמוז תרכ"ח – 14 בדצמבר 1925, י"ז בכסלו תרפ"ו) היה חלוץ ציוני בתחומי רכש קרקעות תל אביב, תעשייה והשקיה וכן בתחום ההתארגנות הפוליטית של היישוב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובצלאל יפה · ראה עוד »
ברוך קטינסקי
ברוך בּנדֶט קָטִינסקי (כ"ה באדר א' תרל"ה, מרץ 1875, רדזילוב, פלך לומז'ה, פולין – כ"ז בתמוז תשט"ו, 17 במאי 1955, תל אביב) היה סוחר, מאנשי העלייה השנייה ומראשוני תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וברוך קטינסקי · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובלארוס · ראה עוד »
ביר זית
בִּיר זֵית (בערבית: بيرزيت) הוא כפר פלסטיני הנמצא צפונית לרמאללה, כ-4 ק"מ מצפון לבית אל וכק"מ אחד צפונית מכפר אבו קש ב-"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וביר זית · ראה עוד »
בית מלאכה
חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובית מלאכה · ראה עוד »
בית אל
מבט על שכונת האולפנה (לפני הפינוי) בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובית אל · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובית ספר · ראה עוד »
בית בד
שחזור מתקני כבישה (לחיצה) בבית בד במרשה בית בד הוא מפעל לעצירת (הפקת) שמן זית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובית בד · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
בית הביל"ויים
טקסט.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ובית הביל"ויים · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וביל"ו · ראה עוד »
גאולת קרקעות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וגאולת קרקעות · ראה עוד »
גוברניית מינסק
#הפניה פלך מינסק.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וגוברניית מינסק · ראה עוד »
דב הוז
אנדרטה לדב הוז, אשתו, בתו, גיסתו, בת אחותו ויצחק בן-יעקב, במקום התאונה שבה נהרגו, ליד צומת פרדסיהדב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ודב הוז · ראה עוד »
דוד הכהן (חבר הכנסת)
במדי הצבא העותמאני דוד הכהן (20 באוקטובר 1898 – 19 בפברואר 1984) היה ממנהיגי היישוב בתקופת טרום המדינה, חבר הכנסת, מדינאי ודיפלומט.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ודוד הכהן (חבר הכנסת) · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ודוד ילין · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והעלייה השנייה · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והצבי · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והתבוללות · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והתיישבות · ראה עוד »
הלחנה
מז'ור של אלכסנדר בורודין הלחנה (בלועזית: קומפוזיציה) היא השם הכולל למגוון פעולות יצירתיות הקשורות ביצירת מוזיקה: המצאה או חיבור של מוזיקה חדשה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והלחנה · ראה עוד »
הגימנסיה הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק והגימנסיה הרצליה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וורשה · ראה עוד »
יעקב אורי
יעקב אוּרי (זסלבסקי) (3 במרץ 1888 – 26 ביולי 1970) היה ממייסדי נהלל וחבר הכנסת מטעם מפא"י בכנסת השנייה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויעקב אורי · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויפו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וירושלים · ראה עוד »
ישראל קולת
ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וישראל קולת · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יהודה שרת
יהודה שרת (שרתוק) (26 בינואר 1901 – 22 ביוני 1979) היה מלחין, מנצח מקהלות ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויהודה שרת · ראה עוד »
יהודה לייב מטמון-כהן
יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
10 במאי
10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו10 במאי · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1860 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1881 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1886 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1906 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1908 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1911 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו1913 · ראה עוד »
8 במרץ
8 במרץ הוא היום ה-67 בשנה (68 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב שרתוק ו8 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_שרתוק
