תוכן עניינים
33 יחסים: מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת מכבה, מלאכת אוכל נפש, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מוקצה ביום טוב, מכשירי אוכל נפש, אליעזר מלמד, פניני הלכה, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, ראבי"ה, רב שרירא גאון, רבי יהודה, רי"ף, רי"ד, שלמה לוריא, שבת, שולחן ערוך, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, ל"ט אבות מלאכה, בעלי התוספות, ברוך גיגי, בורר ביום טוב, גרמא בשבת, המרדכי, הבערה ביום טוב, כללי מלאכת יום טוב, יום טוב.
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מלאכת מכבה
טלטול הלהבה עלול לכבות אותה, ולכן אסור לשאת אש ממקום למקום כיבוי שרפה מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ומלאכת מכבה
מלאכת אוכל נפש
מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ומלאכת אוכל נפש
מלאכה שאינה צריכה לגופה
בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ומלאכה שאינה צריכה לגופה
מוקצה ביום טוב
מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ומוקצה ביום טוב
מכשירי אוכל נפש
מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ומכשירי אוכל נפש
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ואליעזר מלמד
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ופניני הלכה
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורמ"א
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורמב"ם
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורא"ש
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורא"ה
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב וראבי"ה
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורב שרירא גאון
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורבי יהודה
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורי"ף
רי"ד
#הפניה ישעיה די טראני.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ורי"ד
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ושלמה לוריא
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ושבת
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ושולחן ערוך
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ותלמוד בבלי
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ותורה
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ול"ט אבות מלאכה
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ובעלי התוספות
ברוך גיגי
שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב וברוך גיגי
בורר ביום טוב
מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ובורר ביום טוב
גרמא בשבת
גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר עשיית אחת ממלאכות שבת האסורות - בצורה שאינה ישירה.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב וגרמא בשבת
המרדכי
#הפניה מרדכי בן הלל.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב והמרדכי
הבערה ביום טוב
מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב והבערה ביום טוב
כללי מלאכת יום טוב
כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב וכללי מלאכת יום טוב
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת כיבוי ביום טוב ויום טוב