סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כיבוי ביום טוב

מַדָד כיבוי ביום טוב

כיבוי אש מלאכת מכבה היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב. [1]

33 יחסים: מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת מכבה, מלאכת אוכל נפש, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מוקצה ביום טוב, מכשירי אוכל נפש, אליעזר מלמד, פניני הלכה, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, ראבי"ה, רב שרירא גאון, רבי יהודה, רי"ף, רי"ד, שלמה לוריא, שבת, שולחן ערוך, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, ל"ט אבות מלאכה, בעלי התוספות, ברוך גיגי, בורר ביום טוב, גרמא בשבת, המרדכי, הבערה ביום טוב, כללי מלאכת יום טוב, יום טוב.

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאכת מכבה

טלטול הלהבה עלול לכבות אותה, ולכן אסור לשאת אש ממקום למקום כיבוי שרפה מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ומלאכת מכבה · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ואליעזר מלמד · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ופניני הלכה · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורא"ש · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורא"ה · ראה עוד »

ראבי"ה

#הפניה אליעזר בן יואל.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב וראבי"ה · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורבי יהודה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורי"ף · ראה עוד »

רי"ד

#הפניה ישעיה די טראני.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ורי"ד · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ושלמה לוריא · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ושולחן ערוך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ותורה · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברוך גיגי

שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב וברוך גיגי · ראה עוד »

בורר ביום טוב

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ובורר ביום טוב · ראה עוד »

גרמא בשבת

גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר עשיית אחת ממלאכות שבת האסורות - בצורה שאינה ישירה.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב וגרמא בשבת · ראה עוד »

המרדכי

#הפניה מרדכי בן הלל.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב והמרדכי · ראה עוד »

הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב והבערה ביום טוב · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: כיבוי ביום טוב ויום טוב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כיבוי_ביום_טוב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »