גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
133 יחסים: Hebrew Books, מאיר בר-אילן (חוקר), מנהג (יהדות), מסכת סופרים, מסכת תענית, מסכת ברכות, מערב אירופה, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, מצווה מדאורייתא, מצווה מדרבנן, מרסיי, משנה, מתיבתא (פירוש), מזמור תהילים, מגילת אסתר, מגיד משנה, מהר"ם מרוטנבורג, מכון מורשת אשכנז, אמוראים, אתר הניווט בתנ"ך, אלוהים (יהדות), אליעזר ממיץ, אחרונים, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אורי שרקי, נצי"ב, נטילת לולב, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, נוסח הרומניוטים, ספר מצוות קטן, ספר המצוות לרמב"ם, ספר העיטור, ספר יראים, ספריא, סוכות, פסח, פוסק, פורים, צפון אפריקה, קהילת וויען, קום מדינת ישראל, קורבן פסח, רמב"ן, רמב"ם, ראש חודש, ..., ראש השנה, ראשונים, רש"י, רב (אמורא), רבי יוסי, רי"ף, שמעון בן צמח דוראן, שמחת תורה, שמחת הרגלים, שמיני עצרת, שמיני של פסח, שאילתות, שנה מעוברת, שנה פשוטה, שנה שלמה, שנה חסרה, שנה כסדרה, שני לוחות הברית (ספר), שליח ציבור, שבועות, שביעי של פסח, שואל ונשאל, תנועת החסידות, תפילת עמידה, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרי"ג מצוות, תלמוד בבלי, תחנון, תהלים, תהילים, תוספות, תכלאל, ליל הסדר, זכריה זרמתי, חנוכה, חסידות ערלוי, חתם סופר, חז"ל, חול המועד, חול המועד פסח, בעל הלכות גדולות, ברכת המצוות, ברכת השיר, ברכה לבטלה, בבל, בית המקדש, גאונים, גרי"ז, דאורייתא, דרבנן, דברי קבלה, דוד, המאה ה-14, המאה ה-20, הספרייה הלאומית, הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, הרא"ש, הרבנות הראשית לישראל, השגות הראב"ד, הלל הגדול, הללויה, הלכה, הלכה למשה מסיני, הגדת ריילנדס, הגדת שאלתיאל, הגדת דרמשטאדט, הגדת האחות, הגדת הזהב, הגדה של פסח, הגהות מיימוניות, הושענא רבא, יצחק מקורביל, יהדות, יהדות צפון אפריקה, יהדות תימן, יהדות חרדית, יום טוב שני של גלויות, יום העצמאות, יום הכיפורים, יום ירושלים, 1449. להרחיב מדד (83 יותר) »
Hebrew Books
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וHebrew Books · ראה עוד »
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומסכת ברכות · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומערב אירופה · ראה עוד »
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הוא מסר עיקרי במאמר חז"ל ידוע בנושא שירת המלאכים לאחר קריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה · ראה עוד »
מצווה מדאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומצווה מדאורייתא · ראה עוד »
מצווה מדרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומצווה מדרבנן · ראה עוד »
מרסיי
נמל מרסיי על רקע "כנסיית נוטרדאם גארדה" בזיליקה מפוארת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, שבראשה פסל מוזהב – הבתולה מריה של לוקן. מבט כללי על מרסיי הכנסייה הרפורמית מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומרסיי · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומשנה · ראה עוד »
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »
מזמור תהילים
מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומזמור תהילים · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגיד משנה
#הפניה וידאל די טולוזא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומגיד משנה · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מכון מורשת אשכנז
לוגו מכון מורשת אשכנז הוא מכון שנוסד בשנות ה-90 בבני ברק על ידי חוקר יהדות אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומכון מורשת אשכנז · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואמוראים · ראה עוד »
אתר הניווט בתנ"ך
#הפניה ויקיטקסט#אתר הניווט בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואתר הניווט בתנ"ך · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואליעזר ממיץ · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואחרונים · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אברהם בן הרמב"ם
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואורי שרקי · ראה עוד »
נצי"ב
#הפניה נפתלי צבי יהודה ברלין.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונצי"ב · ראה עוד »
נטילת לולב
#הפניה ארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונטילת לולב · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח הספרדים · ראה עוד »
נוסח הרומניוטים
#הפניה נוסח רומניא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח הרומניוטים · ראה עוד »
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וספר מצוות קטן · ראה עוד »
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »
ספר העיטור
#הפניה העיטור.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וספר העיטור · ראה עוד »
ספר יראים
ספר יראים הוא ספרו של רבי אליעזר בן שמואל ממיץ הידוע בכינויו הרא"ם.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וספר יראים · ראה עוד »
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וספריא · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וסוכות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ופסח · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ופוסק · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ופורים · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וצפון אפריקה · ראה עוד »
קהילת וויען
קהל עדת יראים וויען היא עדה שמרכזה בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין ונוסדה על ידי יהודים יוצאי וינה ('וויען' בכתיב ארכאי).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקהילת וויען · ראה עוד »
קום מדינת ישראל
#הפניה הכרזת העצמאות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקום מדינת ישראל · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקורבן פסח · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורש"י · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורב (אמורא) · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורבי יוסי · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורי"ף · ראה עוד »
שמעון בן צמח דוראן
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמחת תורה · ראה עוד »
שמחת הרגלים
מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמחת הרגלים · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמיני עצרת · ראה עוד »
שמיני של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמיני של פסח · ראה עוד »
שאילתות
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושאילתות · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנה מעוברת · ראה עוד »
שנה פשוטה
#הפניה עיבור השנה קטגוריה:שנים עבריות פשוטות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנה פשוטה · ראה עוד »
שנה שלמה
#הפניה הלוח העברי#אורך השנה וקביעת ימי השבוע שלה *.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנה שלמה · ראה עוד »
שנה חסרה
#הפניה הלוח העברי#אורך השנה וקביעת ימי השבוע שלה *.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנה חסרה · ראה עוד »
שנה כסדרה
#הפניה הלוח העברי#אורך השנה וקביעת ימי השבוע שלה *.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנה כסדרה · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושליח ציבור · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושביעי של פסח · ראה עוד »
שואל ונשאל
#הפניה כלפון משה הכהן.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושואל ונשאל · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילת עמידה
#הפניה תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותפילת עמידה · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותחנון · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהלים · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותוספות · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותכלאל · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וליל הסדר · ראה עוד »
זכריה זרמתי
הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וזכריה זרמתי · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחנוכה · ראה עוד »
חסידות ערלוי
חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחסידות ערלוי · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחתם סופר · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחז"ל · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחול המועד · ראה עוד »
חול המועד פסח
#הפניה חול המועד.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחול המועד פסח · ראה עוד »
בעל הלכות גדולות
#הפניה הלכות גדולות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובעל הלכות גדולות · ראה עוד »
ברכת המצוות
#הפניה ברכות המצוות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וברכת המצוות · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וברכת השיר · ראה עוד »
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וברכה לבטלה · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובבל · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובית המקדש · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וגאונים · ראה עוד »
גרי"ז
#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וגרי"ז · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ודרבנן · ראה עוד »
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ודברי קבלה · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ודוד · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והמאה ה-20 · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים
הקרב על ירושלים היה אחד הקרבות המרכזיים והקשים שנערכו בחזית הירדנית בין הלגיון הירדני לבין כוחות צה"ל במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והרא"ש · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
השגות הראב"ד
השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והשגות הראב"ד · ראה עוד »
הלל הגדול
#הפניה תהילים קל"ו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלל הגדול · ראה עוד »
הללויה
הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והללויה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלכה · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
הגדת ריילנדס
הגדת ריילנדס היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה באמצע המאה ה-14 בקטלוניה שבספרד.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדת ריילנדס · ראה עוד »
הגדת שאלתיאל
דף מההגדה הגדת שאלתיאל או הגדת שאלתיאל חן היא הגדה של פסח מאוירת עם עיטורי זהב הכתובה על גבי קלף, שנכתבה בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדת שאלתיאל · ראה עוד »
הגדת דרמשטאדט
הגדת דרמשטאדט היא הגדה של פסח שנכתבה על ידי הרב ישראל בן מאיר מהיידלברג בסביבות שנת 1430.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדת דרמשטאדט · ראה עוד »
הגדת האחות
הגדת האחות היא כתב יד מאויר של הגדה של פסח שנוצר בברצלונה במחצית השנייה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדת האחות · ראה עוד »
הגדת הזהב
תמונות מספר בראשית הגדת הזהב הנקראת לעיתים גם בשם הגדת ברצלונה היא כתב יד מאויר שנוצר ב־1320 בקטלוניה בעברית הכולל את טקסט ההגדה של פסח.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדת הזהב · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדה של פסח · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגהות מיימוניות · ראה עוד »
הושענא רבא
#הפניה הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והושענא רבא · ראה עוד »
יצחק מקורביל
רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק. ? - כ"ח באייר ה'ם', 29 באפריל 1280) היה מחכמי הראשונים במאה ה-13, ומבעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויצחק מקורביל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהדות · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהדות חרדית · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום העצמאות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום ירושלים · ראה עוד »
1449
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ו1449 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קריאת_ההלל
