גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
127 יחסים: Commentary, מאיר בניהו, מנטובה, משפט פריז, משה מקוצי, משומד, מגן אברהם, מהר"ם מרוטנבורג, א' בתשרי, אנקונה, אנדריי אוישטיאנו, אפיפיור, ארץ ישראל, אליהו בחור, אברהם מנחם רפאפורט, אברהם יערי, אורח חיים, אינקוויזיציה, איטליה, איזמיר, נצרות, ניקולס דונין, ספר תורה, ספרד, סוכות, סכולסטיקה, ערב שבת, עלילת דם, עליית בעלי התוספות, עלייה לארץ ישראל, עכו, פאולוס הרביעי, פרנקיסטים, פרשת חקת, פרשת השבוע, פוזן, פודוליה, פיררה, פילוסופיה, צנזורה על ספרים עבריים, צרפת, צבי גרץ, קמניץ-פודולסקי, קמפו די פיורי, קרמונה, קרון רכבת, קדמוניות היהודים, קומאנוס, קורפו, קינה, ..., רמח"ל, רמב"ם, ראש השנה, רבי חנינא בן תרדיון, רדיפה, רומא, שמעון שוורצפוקס, שאלת חלום, שאלי שרופה באש, שרפת ספרים, שתדלנות, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבט (חודש), שולחן ערוך, שיבולי הלקט, תניא רבתי, תענית, תשעה באב, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחרות (ספורט), תורת הגמול, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, לימוד תורה, ט' בתמוז, חננאל דה פוליניו, חקת, חיים פלאג'י, בריאת העולם, בולה אפיפיורית, בולוניה, בית חורון, בית דפוס, גר, גוי, ה'ש"ו, ה'שי"א, ה'שי"ט, ה'שי"ד, ה'ב', ה'ד', המודיע, הסתה, העת החדשה, התלמוד הבבלי, הלל בן שמואל, הלכות, היסטוריון, ונציה, ונטו, ורונה, כמורה, כרתים, כיכר העירייה של פריז, י"ג בחשון, ימי הביניים, ישיבה, יחיאל מפריז, יחיאל בן יקותיאל, יהדות, יום שישי, יונה גירונדי, יוסף בן מתתיהו, יוסף הכהן הרופא, יוליוס השלישי, 1242, 1244, 1260, 13 ביוני, 1553, 1554, 1559, 1757, 2014, 25 ביוני. להרחיב מדד (77 יותר) »
Commentary
#הפניה קומנטרי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וCommentary · ראה עוד »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומאיר בניהו · ראה עוד »
מנטובה
מנטובה (באיטלקית:; בלטינית: Mantua) היא עיר בלומברדיה (באזור עמק הפו באיטליה) ובירת נפת מנטובה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומנטובה · ראה עוד »
משפט פריז
משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומשפט פריז · ראה עוד »
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומשה מקוצי · ראה עוד »
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומשומד · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומגן אברהם · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וא' בתשרי · ראה עוד »
אנקונה
אנקונה (באיטלקית) היא עיר בת כ-100,000 תושבים במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואנקונה · ראה עוד »
אנדריי אוישטיאנו
אנדריי אוישטיאנו (ברומנית: Andrei Oișteanu), נולד ב-18 בספטמבר 1948 בבוקרשט, רומניה הוא היסטוריון יהודי רומני חוקר בתחום הדתות באקדמיה הרומנית ומרצה במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת בוקרשט וחבר הוועד המדעי של המרכז.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואנדריי אוישטיאנו · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואפיפיור · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וארץ ישראל · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואליהו בחור · ראה עוד »
אברהם מנחם רפאפורט
אברהם מנחם בן יעקב הכהן רפאפורט (סביב 1520 – בערך 1596) היה רב, מלומד, רופא ופרשן שחי באיטליה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואברהם מנחם רפאפורט · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואברהם יערי · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואורח חיים · ראה עוד »
אינקוויזיציה
גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית טקס "אוטו דה פה", ציור משנת 1475. האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואינקוויזיציה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואיטליה · ראה עוד »
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ואיזמיר · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ונצרות · ראה עוד »
ניקולס דונין
ניקולס דונין (או: ניקולאס, ניקולאי, ניקולאוס, ניקוליס די לירא; צרפתית: Nicholas Donin) היה יהודי מומר שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וניקולס דונין · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וספר תורה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וספרד · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וסוכות · ראה עוד »
סכולסטיקה
בתי הספר בימי הביניים באירופה התנהלו לרוב בשיטה הסכולסטית. סְכוֹלַסְטִיקָה (או סְכוֹלַסְטִיצִיזְם) היא שיטת הוראה ולמידה, שנוצרה באירופה בסוף המאה האחת עשרה בידי מלומדים ותאולוגים נוצרים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וסכולסטיקה · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וערב שבת · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ועלילת דם · ראה עוד »
עליית בעלי התוספות
44.4 עליית בעלי התוספות (מכונה גם עליית שלוש מאות הרבנים), הייתה תנועה של קבוצות עולים, שהגיעו בתקופה הצלבנית לארץ ישראל החל מראשית המאה ה-13 ובמהלכה, מאנגליה ומצרפת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ועליית בעלי התוספות · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ועכו · ראה עוד »
פאולוס הרביעי
פאולוס הרביעי (28 ביוני 1476 – 18 באוגוסט 1559) היה אפיפיור מ-1555 עד מותו ב-1559.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופאולוס הרביעי · ראה עוד »
פרנקיסטים
#הפניה יעקב פרנק.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופרנקיסטים · ראה עוד »
פרשת חקת
משה מכה בסלע, ציור מאת הצייר הצרפתי-נוצרי ניקולא פוסן פרשת חֻקַּת היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופרשת חקת · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופרשת השבוע · ראה עוד »
פוזן
#הפניה פוזנן.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופוזן · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופודוליה · ראה עוד »
פיררה
#הפניה פרארה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופיררה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ופילוסופיה · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וצרפת · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וצבי גרץ · ראה עוד »
קמניץ-פודולסקי
קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה, על גדות נהר סמוטריץ'.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקמניץ-פודולסקי · ראה עוד »
קמפו די פיורי
קמפו די פיורי. במרכז, אנדרטת ג'ורדנו ברונו. קמפו די פיורי (באיטלקית: Campo de' Fiori) היא כיכר מלבנית בקרבת פיאצה נאבונה במרכז רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקמפו די פיורי · ראה עוד »
קרמונה
מרכז העיר קרמונה קרֶמונה (באיטלקית: Cremona) היא עיר במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, היושבת על גדתו השמאלית של נהר פו, באמצע עמק הפו.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקרמונה · ראה עוד »
קרון רכבת
עץ קרון רכבת הוא ציוד מסילה נייד שנועד להעביר נוסעים או מטען ממקום למקום.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקרון רכבת · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קומאנוס
#הפניה ונטידיוס קומאנוס.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקומאנוס · ראה עוד »
קורפו
מפת קורפו הקצה הדרומי של האי קורפו במבט מהים קוֹרְפוּ או קֶרְקִירָה (ביוונית: Κέρκυρα, בלטינית: Corcyra, באיטלקית: Corfù) הוא אי יווני, הנמצא בים היוני, בצמוד לחופים המערבים של אלבניה ויוון.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקורפו · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וקינה · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ורמח"ל · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וראש השנה · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
רדיפה
רדיפה היא התייחסות מפלה באופן שיטתי כלפי אדם או קבוצה על ידי אדם או קבוצה אחרת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ורדיפה · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ורומא · ראה עוד »
שמעון שוורצפוקס
שמעון ריימונד שוורצפוקס (בצרפתית: Simon Raymond Schwarzfuchs; נולד בכ"ג בתשרי ה'תרפ"ח, 19 באוקטובר 1927 בבישהיים, ריין תחתון) הוא היסטוריון יהודי-צרפתי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושמעון שוורצפוקס · ראה עוד »
שאלת חלום
שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושאלת חלום · ראה עוד »
שאלי שרופה באש
שאלי שרופה באש היא קינה שחיבר מהר"ם מרוטנבורג על שריפת התלמוד בפריז, ונאמרת בשני מנהגי אשכנז בתשעה באב כחלק מהקינות לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושאלי שרופה באש · ראה עוד »
שרפת ספרים
סמל "החברה הניו-יורקית לדיכוי החטא" (תחילת המאה העשרים), שנראה בו אדם המעלה באש "ספרי תועבה" שרפת ספרים היא צעד טקסי שבו בני אדם שורפים במכוון ספרים מסוימים, כאות לסלידה גמורה מספרים אלה ומהתרבות שהם מייצגים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושרפת ספרים · ראה עוד »
שתדלנות
#הפניה שדלנות.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושתדלנות · ראה עוד »
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושבת · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושבט (חודש) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תניא רבתי
תניא או תניא רבתי, הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותניא רבתי · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותענית · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחרות (ספורט)
משחקי ספורט תחרותי ניצחון הוא המטרה והתוצאה הרצויה בתחרות תחרות שחמט גביעים הניתנים כפרס לזוכי תחרות בישול ריצה בספורט, תחרות היא פעילות ספורטיבית בין שני משתתפים או יותר, המתחרים על הישג מסוים, כגון שיא, גביע, מדליה או זכייה באליפות על ידי שיטת ליגה או שיטת גביע.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותחרות (ספורט) · ראה עוד »
תורת הגמול
תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותורת הגמול · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים ברומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ותולדות מלחמת היהודים ברומאים · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ולימוד תורה · ראה עוד »
ט' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וט' בתמוז · ראה עוד »
חננאל דה פוליניו
חננאל דה פוליניו (באיטלקית: Hananel da Foligno) (סביבות 1505 - פברואר 1556) היה יהודי מומר שהמיר את דתו במאה ה-16 ונקרא לאחר ההמרה אלסנדרו פראנצ'סקי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וחננאל דה פוליניו · ראה עוד »
חקת
#הפניה פרשת חקת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וחקת · ראה עוד »
חיים פלאג'י
רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וחיים פלאג'י · ראה עוד »
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ובריאת העולם · ראה עוד »
בולה אפיפיורית
דוגמה לבולה בּוּלָה אפיפיורית, או בקיצור בולה, היא אחד מסוגי המכתבים הפומביים ששולח האפיפיור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ובולה אפיפיורית · ראה עוד »
בולוניה
בולוניה (באיטלקית רשמית: Bologna; בלטינית: Bononia; בניב המקומי: Bologna) היא עיר הנמצאת בצפון איטליה, ובירת המחוז אמיליה-רומאניה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ובולוניה · ראה עוד »
בית חורון
בֵּית חוֹרוֹן הוא התנחלות ויישוב קהילתי, נמנה על יישובי המועצה האזורית מטה בנימין.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ובית חורון · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ובית דפוס · ראה עוד »
גר
#הפניה גיור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וגר · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וגוי · ראה עוד »
ה'ש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וה'ש"ו · ראה עוד »
ה'שי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וה'שי"א · ראה עוד »
ה'שי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וה'שי"ט · ראה עוד »
ה'שי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וה'שי"ד · ראה עוד »
ה'ב'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וה'ב' · ראה עוד »
ה'ד'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וה'ד' · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והמודיע · ראה עוד »
הסתה
כרטיס סים בפולין עם סיסמת הקמפיין נגד דברי שטנה "למילים יש כוח, השתמש בהן בחוכמה" הסתה היא ניסיון לשכנע אדם או קבוצת בני אדם לבצע מעשה שלילי, בדרך כלל פשע.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והסתה · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והעת החדשה · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלל בן שמואל
רבי הלל בן שמואל מורונה (באיטלקית: Hillel ben Samuel; נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך) היה רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והלל בן שמואל · ראה עוד »
הלכות
#הפניה הלכה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והלכות · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד והיסטוריון · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וונציה · ראה עוד »
ונטו
ונטו (איטלקית: Veneto) הוא מחוז בצפון-מזרח איטליה, הגובל במחוזות לומברדיה, פריולי-ונציה ג'וליה, אמיליה-רומאניה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה ובמדינת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וונטו · ראה עוד »
ורונה
ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וורונה · ראה עוד »
כמורה
כוהני דתות שונות כמורה היא מכלול כהני הדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וכמורה · ראה עוד »
כרתים
כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וכרתים · ראה עוד »
כיכר העירייה של פריז
כיכר העירייה של פריז הוצאתה להורג בתליה ובשריפה של אן דה בורג ב'''פלאס דה גרב''', 1559 כיכר העירייה של פריז (צרפתית: Place de l'Hôtel de Ville - פלאס דה ל'אוֹטֶל דֶה וִיל) נמצאת למרגלות בית עיריית פריז, ברובע הרביעי של העיר, בגדה הימנית של נהר הסן.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וכיכר העירייה של פריז · ראה עוד »
י"ג בחשון
#הפניה י"ג בחשוון.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וי"ג בחשון · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וימי הביניים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יחיאל בן יקותיאל
הדף הראשון מספר ה'תניא' במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - מחצית ראשונה של המאה ה-14) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויחיאל בן יקותיאל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויהדות · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויום שישי · ראה עוד »
יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויונה גירונדי · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסף הכהן הרופא
יוסף הכהן, (ה'רנ"ז, 20 בדצמבר 1496 – ~ה'של"ה, 1575) היה רופא והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויוסף הכהן הרופא · ראה עוד »
יוליוס השלישי
האפיפיור יוליוס השלישי (בלטינית: Iulius III; 10 בספטמבר 1487 – 23 במרץ 1555) היה אפיפיור ומנהיג הכנסייה הקתולית מ-1550 עד שנת 1555, היא שנת מותו.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ויוליוס השלישי · ראה עוד »
1242
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1242 · ראה עוד »
1244
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1244 · ראה עוד »
1260
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1260 · ראה עוד »
13 ביוני
13 ביוני הוא היום ה-164 בשנה (165 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו13 ביוני · ראה עוד »
1553
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1553 · ראה עוד »
1554
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1554 · ראה עוד »
1559
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1559 · ראה עוד »
1757
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו1757 · ראה עוד »
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו2014 · ראה עוד »
25 ביוני
25 ביוני הוא היום ה-176 בשנה (177 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שרפת התלמוד ו25 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שרפת_התלמוד
