סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם דב בער פלאם

מַדָד אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו. [1]

94 יחסים: מסכת חגיגה, מקווה, משל, מזריטש, מהר"ם פדובה, מוות, אב בית דין, אברהם משכיל לאיתן, אוצר ישראל, נפתלי משכיל לאיתן, ניו יורק, ספר איוב, סליחות, סופר, עקיבא איגר, עברית, עוני, פרשת השבוע, שמואל יוסף פין, שמות, שאול ואהל, שלמה קלוגר, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תקצ"ב, תרכ"ב, תרי"ט, תרי"ח, תורה מן השמים, לובלין, טרגדיה, זכויות יוצרים, חמש מגילות, חנה בר, בריאת העולם, ביוגרפיה, גניזה, גרמניה, גימטריה, דרשן, דימוי, ה'תק"צ, ה'תקע"ח, ה'תקפ"ה, ה'תקצ"ז, ה'תקצ"ח, ה'תקצ"ב, ה'תקצ"ד, ה'תקצ"ה, ה'תר"ך, ..., ה'תרנ"א, ה'תרל"ב, ה'תרל"ד, ה'תרכ"ז, ה'תרכ"ב, ה'תרי"א, המגיד ממזריטש, המגיד מלוצק, הסכמה, הפטרה, השגחה פרטית, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, הומור, היברובוקס, ימים נוראים, יעקב קראנץ, יעקב קרנץ, יציאת מצרים, ירמיה, ישיבה, יידיש, 1795, 1817, 1818, 1825, 1830, 1832, 1833, 1835, 1837, 1839, 1851, 1857, 1859, 1860, 1862, 1867, 1871, 1876, 1883, 1891, 1938, 1946. להרחיב מדד (44 יותר) »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ומקווה · ראה עוד »

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ומשל · ראה עוד »

מזריטש

אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ומזריטש · ראה עוד »

מהר"ם פדובה

#הפניה מאיר קצנלנבוגן.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ומהר"ם פדובה · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ומוות · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם משכיל לאיתן

הרב אברהם מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison; תקמ"ח, 1788 – י"ח בתמוז תר"ח, 1848) היה תלמיד חכם ורב ברוסיה הלבנה, מחבר הספר "משכיל לאיתן" ואבי השושלת בשם זה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ואברהם משכיל לאיתן · ראה עוד »

אוצר ישראל

#הפניה אנציקלופדיה אוצר ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ואוצר ישראל · ראה עוד »

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וניו יורק · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וספר איוב · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וסליחות · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וסופר · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ועקיבא איגר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ועברית · ראה עוד »

עוני

עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ועוני · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ופרשת השבוע · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ושמות · ראה עוד »

שאול ואהל

רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ושאול ואהל · ראה עוד »

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ושלמה קלוגר · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותנועת החסידות · ראה עוד »

תקצ"ב

#הפניה ה'תקצ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותקצ"ב · ראה עוד »

תרכ"ב

#הפניה ה'תרכ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותרכ"ב · ראה עוד »

תרי"ט

#הפניה ה'תרי"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותרי"ט · ראה עוד »

תרי"ח

#הפניה ה'תרי"ח.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותרי"ח · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ותורה מן השמים · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ולובלין · ראה עוד »

טרגדיה

הטרגדיה (מיוונית: Τραγωδία) היא מחזה - יצירה ספרותית בעלת עלילה, אירועים וחוויות עזות.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וטרגדיה · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וזכויות יוצרים · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וחמש מגילות · ראה עוד »

חנה בר

חנה בר חנה בר (נולדה ב-1945) היא סופרת ומשוררת ויועצת חינוכית לילדים ונוער.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וחנה בר · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ובריאת העולם · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וביוגרפיה · ראה עוד »

גניזה

מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וגניזה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וגרמניה · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וגימטריה · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ודרשן · ראה עוד »

דימוי

דימוי הוא אמצעי פיגורטיבי הבא לתאר מושג כלשהו באמצעות השוואה למושג משדה סמנטי (שדה משמעות) אחר/מקביל.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ודימוי · ראה עוד »

ה'תק"צ

#הפניה ה'תק"ץ.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תק"צ · ראה עוד »

ה'תקע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקע"ח · ראה עוד »

ה'תקפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקפ"ה · ראה עוד »

ה'תקצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקצ"ז · ראה עוד »

ה'תקצ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקצ"ח · ראה עוד »

ה'תקצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקצ"ב · ראה עוד »

ה'תקצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקצ"ד · ראה עוד »

ה'תקצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תקצ"ה · ראה עוד »

ה'תר"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תר"ך · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תרל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תרל"ב · ראה עוד »

ה'תרל"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תרל"ד · ראה עוד »

ה'תרכ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תרכ"ז · ראה עוד »

ה'תרכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תרכ"ב · ראה עוד »

ה'תרי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וה'תרי"א · ראה עוד »

המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והמגיד ממזריטש · ראה עוד »

המגיד מלוצק

#הפניה שלמה לוצקר.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והמגיד מלוצק · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והסכמה · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והפטרה · ראה עוד »

השגחה פרטית

#הפניה השגחה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והשגחה פרטית · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והגדה של פסח · ראה עוד »

הומור

הפסל "צחוק מדהים" בוונקובר, קנדה הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והומור · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם והיברובוקס · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וימים נוראים · ראה עוד »

יעקב קראנץ

#הפניה יעקב קרנץ.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ויעקב קראנץ · ראה עוד »

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירמיה

#הפניה ירמיהו.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וירמיה · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם וישיבה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ויידיש · ראה עוד »

1795

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1795 · ראה עוד »

1817

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1817 · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1818 · ראה עוד »

1825

אנטוניו סליירי.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1825 · ראה עוד »

1830

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1830 · ראה עוד »

1832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1832 · ראה עוד »

1833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1833 · ראה עוד »

1835

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1835 · ראה עוד »

1837

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1837 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1839 · ראה עוד »

1851

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1851 · ראה עוד »

1857

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1857 · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1859 · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1860 · ראה עוד »

1862

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1862 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1867 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1871 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1876 · ראה עוד »

1883

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1883 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1891 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1938 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם דב בער פלאם ו1946 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_דב_בער_פלאם

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »