גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: IBM, מנדלי מוכר ספרים, מסד נתונים, מסורה, משנה, מחשב, מגילות מדבר יהודה, מדעי הרוח, מדרשי הלכה, מוסד ביאליק, מיקרופיש, מילון, אפיגרפיה, אבן תיבון, אברהם טל (בלשן), אגדה (יהדות), אהוד אולמרט, נפתלי הרץ טור-סיני, ערבית, עברית, קונקורדנציה, ראובן מרקין, שמואל יוסף עגנון, שאלות ותשובות, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, ת, תנ"ך, תנאים, תקליטור, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תוספתא, לשון חז"ל, לשוננו, לשוננו לעם, זאב בן חיים, חיים א' כהן, חיים נחמן ביאליק, בן סירא, בר כוכבא, ברייתא דמלאכת המשכן, בית המקדש השני, גאונים, גניזת קהיר, גבריאל בירנבאום, המילון האנגלי של אוקספורד, האקדמיה ללשון העברית, העת החדשה, הומונימיה, כתר ארם צובא, ..., כתב יד לנינגרד, כתב יד ליידן, ימי הביניים, יעקב זוסמן, ישראל, ישראל ייבין, יחיאל קארה, יהדות קראית, 1955. להרחיב מדד (9 יותר) »
IBM
ניו יורק לוח הבקרה של מחשב Main-Frame מדגם 65 של מערכת/360 מקלדת וראש בעברית IBM קורפוריישן (ראשי התיבות של "International Business Machines") הוא תאגיד רב-לאומי אמריקאי, שמרכזו במדינת ניו יורק, והוא מהווה את אחד התאגידים הגדולים והוותיקים בעולם המחשוב, ובמשך שנים רבות היה הגדול בתחום זה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וIBM · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מסד נתונים
סכמה של מסד הנתונים של מדיה ויקי מנהל מסד נתונים Hsql תוכנת PhppgAdmin לניהול מסד נתונים מסך ניהול של מסד נתונים MySQL מסד נתונים (באנגלית: Database - דַּאטָה־בֵּייס, או בראשי תיבות DB, "בסיס נתונים") הוא אמצעי המשמש לאחסון מסודר של נתונים במחשב, לשם אחזורם ועיבודם.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומסד נתונים · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומסורה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה · ראה עוד »
מחשב
מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומחשב · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומדעי הרוח · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מיקרופיש
כרטיס מיקרופיש מַקראה לדף זיעור מיקרופיש (Microfiche) או דף זִעוּר היא אחת משיטות האחסון האנלוגיות הקומפקטיות ביותר בשימוש נפוץ, לשמירת עותקים של ספרים, כתבי עת ועיתונים במוסדות שמחזיקים ספרייה כה גדולה שלא סביר להחזיק את תוכנה על מדפים.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומיקרופיש · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ומילון · ראה עוד »
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ואפיגרפיה · ראה עוד »
אבן תיבון
רחוב התיבונים בירושלים משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן הייתה משפחה יהודית פרובנסלית של מתרגמים, פילוסופים, מדענים, רופאים ופרשני מקרא.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ואבן תיבון · ראה עוד »
אברהם טל (בלשן)
אברהם טל (נולד בט"ז בתמוז תרצ"א, 1 ביולי 1931, בברלאד שברומניה) הוא פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת ה'תש"ע.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ואברהם טל (בלשן) · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהוד אולמרט
אֵהוּד אוֹלמֶרט (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ו, 30 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כראש ממשלת ישראל ה-12 מטעם מפלגת קדימה בין השנים 2006–2009.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ואהוד אולמרט · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ועברית · ראה עוד »
קונקורדנציה
מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וקונקורדנציה · ראה עוד »
ראובן מרקין
מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וראובן מרקין · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ותנאים · ראה עוד »
תקליטור
תקליטור תַּקְלִיטוֹר הוא אמצעי לאחסון נתונים שאינו נדיף הפועל בטכנולוגיה אופטית.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ותקליטור · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ותוספתא · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ולשוננו · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ולשוננו לעם · ראה עוד »
זאב בן חיים
#הפניה זאב בן-חיים.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וזאב בן חיים · ראה עוד »
חיים א' כהן
חיים אליעזר כהן (נולד במרץ 1949, ה' באדר תש"ט) הוא בלשן ישראלי, חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וחיים א' כהן · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ובן סירא · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ובר כוכבא · ראה עוד »
ברייתא דמלאכת המשכן
ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וברייתא דמלאכת המשכן · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ובית המקדש השני · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וגניזת קהיר · ראה עוד »
גבריאל בירנבאום
גבריאל בירנבאום (נולד ב-1951) הוא בלשן, שמחקריו עוסקים בלשון חכמים ובייחוד בלשון המשנה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וגבריאל בירנבאום · ראה עוד »
המילון האנגלי של אוקספורד
המילון האנגלי של אוקספורד (באנגלית: Oxford English Dictionary, בקיצור OED), הוא מילון אנגלי־אנגלי שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית והמילון האנגלי של אוקספורד · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית והעת החדשה · ראה עוד »
הומונימיה
בבלשנות, מילים הומונימיות, או מילים בעלות הומונימיה (ביוונית: ὁμώνυμος, 'הומוס'.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית והומונימיה · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
כתב יד ליידן
כתב יד לַיידֶן (מכונה סקליגר 3, זיהוי ספרני Or.4720) - הוא כתב יד משנת ה'מ"ט של התלמוד הירושלמי בשלמותו ללא סדר קדשים, ייחודו בכך שהוא היחיד שכולל את כל הירושלמי.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וכתב יד ליידן · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב זוסמן
יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ויעקב זוסמן · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וישראל · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית וישראל ייבין · ראה עוד »
יחיאל קארה
יחיאל קארה (ח' בשבט ה'תש"ה, 22 בינואר 1945, תימן) הוא בלשן ישראלי שכיהן כראש המדור לספרות הגאונים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ויחיאל קארה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ויהדות קראית · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: המילון ההיסטורי ללשון העברית ו1955 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/המילון_ההיסטורי_ללשון_העברית
