תוכן עניינים
85 יחסים: מאזנים (כתב עת), מנדלי מוכר ספרים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משלי, מלחמת העולם הראשונה, מוציא לאור, מוריה (הוצאת ספרים), מולדובה, מייסדי תל אביב, א"ז רבינוביץ', אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אחוזת בית, אהוד בן עזר, אודסה, נחום גוטמן, נורית גוברין, נווה צדק, ספר איוב, סופר, סוחר, עקד, עברית, עגונות, עורך, פרויקט בן-יהודה, פרידריך שילר, צייר, רחוב הרצל (תל אביב), רחובות, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שם עט, שחפת, שדרות רוטשילד, שדרות בן ציון, תרס"ו, תרע"א, תרע"ט, תרצ"ב, תרל"א, תשי"ז, תהילים, לוח אחיאסף, לוחית זיכרון, טלנשטי, טבריה, חדר מתוקן, חיפה, חיים נחמן ביאליק, בסרביה, ... להרחיב מדד (35 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומאזנים (כתב עת)
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומנדלי מוכר ספרים
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומשלי
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומלחמת העולם הראשונה
מוציא לאור
#הפניה הוצאה לאור.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומוציא לאור
מוריה (הוצאת ספרים)
#הפניה דביר (הוצאת ספרים)#הוצאת "מוריה" ברוסיה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומוריה (הוצאת ספרים)
מולדובה
רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומולדובה
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ומייסדי תל אביב
א"ז רבינוביץ'
#הפניה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וא"ז רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ואחוזת בית
אהוד בן עזר
אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ואהוד בן עזר
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ואודסה
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ונחום גוטמן
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ונורית גוברין
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ונווה צדק
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וספר איוב
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וסופר
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וסוחר
עקד
סמל ההוצאה עֵקֶד (גם "עקד לשירה", "עקד ספרים", בעבר "עקד-פסיפס" ובימינו "בית עקד") היא הוצאת ספרים ישראלית, מבין הוצאות הספרים הראשונות והוותיקות בישראל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ועקד
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ועברית
עגונות
עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ועגונות
עורך
#הפניה עריכה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ועורך
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ופרויקט בן-יהודה
פרידריך שילר
יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר – 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ופרידריך שילר
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וצייר
רחוב הרצל (תל אביב)
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ורחוב הרצל (תל אביב)
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ורחובות
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ושמואל יוסף עגנון
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ושמות רחובות בישראל
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ושם עט
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ושחפת
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ושדרות רוטשילד
שדרות בן ציון
שדרות בן ציון היא שדרה בעיר תל אביב הקרויה על שמו של ש. בן-ציון, שם העט של שמחה אלתר גוטמן, סופר ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ושדרות בן ציון
תרס"ו
#הפניה ה'תרס"ו.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותרס"ו
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותרע"א
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותרע"ט
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותרצ"ב
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותרל"א
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותשי"ז
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ותהילים
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ולוח אחיאסף
לוחית זיכרון
לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ולוחית זיכרון
טלנשטי
טֶלֶנֶשְׁטִי (ברומנית: Teleneşti) היא עיר במולדובה, הממוקמת 91 קילומטר מצפון לעיר הבירה קישינב.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וטלנשטי
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וטבריה
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וחדר מתוקן
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וחיפה
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וחיים נחמן ביאליק
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ובסרביה
בת שבע יוניס גוטמן
ד"ר בת שבע יוניס גוטמן בת-שבע יוניס-גוטמן (1 בינואר 1880, רוסיה – 9 ביולי 1947, תל אביב) הייתה רופאת נשים, מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, הרופאה הראשונה בגדרה ובתל אביב.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ובת שבע יוניס גוטמן
בית הספר לבנות (נווה צדק)
המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ובית הספר לבנות (נווה צדק)
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ובית הקברות טרומפלדור
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וביירות
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ודב סדן
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ודוד שמעוני
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והמליץ
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והאקדמיה ללשון העברית
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והארץ
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והספד
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והעלייה השנייה
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והעומר (כתב עת)
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והצפירה
הלל ברזל
הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והלל ברזל
הוצאת מודן
#הפניה מודן הוצאה לאור.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והוצאת מודן
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והוצאת אמנות
הוצאת גוונים
#הפניה גוונים (הוצאה לאור).
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והוצאת גוונים
הוצאת דבר
הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והוצאת דבר
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והוצאת דביר
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והוצאת כרמל
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון והיינריך היינה
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וי"ל פרץ
י"ג בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון וי"ג בכסלו
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויעקב פיכמן
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויפו
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויהושע חנא רבניצקי
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויהודה בורלא
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויוסף קלוזנר
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויוסף חיים ברנר
יוהאן וולפגנג פון גתה
אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויוהאן וולפגנג פון גתה
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ויידיש
1899
אלפרד היצ'קוק.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ו1899
1905
אלברט איינשטיין.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ו1905
2 ביוני
2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ו2 ביוני
7 בדצמבר
7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת ש. בן-ציון ו7 בדצמבר