גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: מאזנים (כתב עת), מנדלי מוכר ספרים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משלי, מלחמת העולם הראשונה, מוציא לאור, מוריה (הוצאת ספרים), מולדובה, מייסדי תל אביב, א"ז רבינוביץ', אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אחוזת בית, אהוד בן עזר, אודסה, נחום גוטמן, נורית גוברין, נווה צדק, ספר איוב, סופר, סוחר, עקד, עברית, עגונות, עורך, פרויקט בן-יהודה, פרידריך שילר, צייר, רחוב הרצל (תל אביב), רחובות, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שם עט, שחפת, שדרות רוטשילד, שדרות בן ציון, תרס"ו, תרע"א, תרע"ט, תרצ"ב, תרל"א, תשי"ז, תהילים, לוח אחיאסף, לוחית זיכרון, טלנשטי, טבריה, חדר מתוקן, חיפה, חיים נחמן ביאליק, בסרביה, ..., בת שבע יוניס גוטמן, בית הספר לבנות (נווה צדק), בית הקברות טרומפלדור, ביירות, דב סדן, דוד שמעוני, המליץ, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, הספד, העלייה השנייה, העומר (כתב עת), הצפירה, הלל ברזל, הוצאת מודן, הוצאת אמנות, הוצאת גוונים, הוצאת דבר, הוצאת דביר, הוצאת כרמל, היינריך היינה, כ"ז באייר, י"ל פרץ, י"ג בכסלו, יעקב פיכמן, יפו, יהושע חנא רבניצקי, יהודה בורלא, יוסף קלוזנר, יוסף חיים ברנר, יוהאן וולפגנג פון גתה, יידיש, 1870, 1899, 1904, 1905, 1910, 1932, 2 ביוני, 7 בדצמבר. להרחיב מדד (40 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומשלי · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מוציא לאור
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומוציא לאור · ראה עוד »
מוריה (הוצאת ספרים)
#הפניה דביר (הוצאת ספרים)#הוצאת "מוריה" ברוסיה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומוריה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מולדובה
רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומולדובה · ראה עוד »
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ומייסדי תל אביב · ראה עוד »
א"ז רבינוביץ'
#הפניה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וא"ז רבינוביץ' · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ואחוזת בית · ראה עוד »
אהוד בן עזר
אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ואהוד בן עזר · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ואודסה · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ונחום גוטמן · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ונורית גוברין · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ונווה צדק · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וספר איוב · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וסופר · ראה עוד »
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וסוחר · ראה עוד »
עקד
סמל ההוצאה עֵקֶד (גם "עקד לשירה", "עקד ספרים", בעבר "עקד-פסיפס" ובימינו "בית עקד") היא הוצאת ספרים ישראלית, מבין הוצאות הספרים הראשונות והוותיקות בישראל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ועקד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ועברית · ראה עוד »
עגונות
עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ועגונות · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ועורך · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פרידריך שילר
יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר – 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ופרידריך שילר · ראה עוד »
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וצייר · ראה עוד »
רחוב הרצל (תל אביב)
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ורחובות · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ושם עט · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ושחפת · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
שדרות בן ציון
שדרות בן ציון היא שדרה בעיר תל אביב הקרויה על שמו של ש. בן-ציון, שם העט של שמחה אלתר גוטמן, סופר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ושדרות בן ציון · ראה עוד »
תרס"ו
#הפניה ה'תרס"ו.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותרס"ו · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותרע"א · ראה עוד »
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותרע"ט · ראה עוד »
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותרצ"ב · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותרל"א · ראה עוד »
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותשי"ז · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ותהילים · ראה עוד »
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ולוח אחיאסף · ראה עוד »
לוחית זיכרון
לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ולוחית זיכרון · ראה עוד »
טלנשטי
טֶלֶנֶשְׁטִי (ברומנית: Teleneşti) היא עיר במולדובה, הממוקמת 91 קילומטר מצפון לעיר הבירה קישינב.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וטלנשטי · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וטבריה · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וחדר מתוקן · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וחיפה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ובסרביה · ראה עוד »
בת שבע יוניס גוטמן
ד"ר בת שבע יוניס גוטמן בת-שבע יוניס-גוטמן (1 בינואר 1880, רוסיה – 9 ביולי 1947, תל אביב) הייתה רופאת נשים, מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, הרופאה הראשונה בגדרה ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ובת שבע יוניס גוטמן · ראה עוד »
בית הספר לבנות (נווה צדק)
המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ובית הספר לבנות (נווה צדק) · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וביירות · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ודב סדן · ראה עוד »
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ודוד שמעוני · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והמליץ · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והארץ · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והספד · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והעלייה השנייה · ראה עוד »
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והעומר (כתב עת) · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והצפירה · ראה עוד »
הלל ברזל
הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והלל ברזל · ראה עוד »
הוצאת מודן
#הפניה מודן הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והוצאת מודן · ראה עוד »
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והוצאת אמנות · ראה עוד »
הוצאת גוונים
#הפניה גוונים (הוצאה לאור).
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והוצאת גוונים · ראה עוד »
הוצאת דבר
הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והוצאת דבר · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והוצאת כרמל · ראה עוד »
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון והיינריך היינה · ראה עוד »
כ"ז באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וכ"ז באייר · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וי"ל פרץ · ראה עוד »
י"ג בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון וי"ג בכסלו · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויפו · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויהודה בורלא · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוהאן וולפגנג פון גתה
אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ויידיש · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו1870 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו1899 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו1905 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו1910 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו1932 · ראה עוד »
2 ביוני
2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו2 ביוני · ראה עוד »
7 בדצמבר
7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: ש. בן-ציון ו7 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ש._בן-ציון
