סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב כנעני

מַדָד יעקב כנעני

יעקב כנעני (קאופמן) (15 ביוני 1894, תרנ"ד, בסראביה, האימפריה הרוסית – 23 באוגוסט 1978, תשל"ח, ירושלים) היה מילונאי עברי, בעל המפעל המילוני המונומנטלי "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", ב-18 כרכים, שראה אור בהוצאת מסדה בשנים תש"ך–תשמ"ט. [1]

75 יחסים: מפעל חיים, משנה, משלב, משה צבי סגל, מולדובה, מילה שאולה, מילון בן-יהודה, מילונאי, אריה אהרוני, אליעזר בן-יהודה, אברהם שלונסקי, אברהם חיים אלחנני, אהרן מאיר מזי"א, אוניברסיטת וינה, אורה שורצולד, נפתלי הרץ טור-סיני, ניב (ביטוי), ספר יובל, ספרית פועלים, סלנג, עברית, פסיכולוגיה, פדגוגיה, פילוסופיה, פיוט, צבי פרץ חיות, צבי שרפשטיין, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, קונקורדנציה, רפאל ניר, שאול טשרניחובסקי, שנות ה-30 של המאה ה-20, תנועת החסידות, תרנ"ד, תרפ"ה, תרצ"א, תרצ"ד, תש"ך, תשמ"ט, תשל"ח, תלמוד תורה, תחדיש, תוספתא, לשוננו, לימודי ארץ ישראל, חנצ'שט, חיים יהושע קוסובסקי, בן-ציון פישלר, בסרביה, ביו-ביבליוגרפיה, ..., גאוגרפיה, גצל קרסל, דוד לוין (מחנך), ה'תשל"ח, האהל, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, העלייה הרביעית, הוצאת מסדה, הוצאת ראובן מס, הוצאת רכס, היסטוריה של עם ישראל, וינה, כ' באב, יעקב אליאב (קויפמן), ירושלים, ישראל זמורה, יוסף קלוזנר, 15 ביוני, 1894, 1925, 1960, 1978, 23 באוגוסט. להרחיב מדד (25 יותר) »

מפעל חיים

מפעל חיים הוא פועלו המצטבר של אדם בחייו.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומפעל חיים · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומשנה · ראה עוד »

משלב

בבלשנות, מִשְלָב (בנטייה: משלבּים) או משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומשלב · ראה עוד »

משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומשה צבי סגל · ראה עוד »

מולדובה

רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומולדובה · ראה עוד »

מילה שאולה

#הפניה שאילת מילים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומילה שאולה · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מילונאי

#הפניה מילונאות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ומילונאי · ראה עוד »

אריה אהרוני

אריה אהרוני (27 באוקטובר 1923 – 13 במרץ 2019) היה סופר, עורך, מתרגם שירה וסיפורת מיידיש, רוסית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואריה אהרוני · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם חיים אלחנני

אברהם חיים אלחנני (אלחנתי) (2 באוגוסט 1909, ט"ו באב תרס"ט – 31 במרץ 2009, ו בניסן ה'תשס"ט) היה עיתונאי וסופר עברי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואברהם חיים אלחנני · ראה עוד »

אהרן מאיר מזי"א

אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »

אוניברסיטת וינה

אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »

אורה שורצולד

אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד (נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב) היא בלשנית ישראלית, מומחית בעברית ובלאדינו, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה לענייני הספרדית-היהודית באקדמיה הממלכתית הספרדית (RAE).

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ואורה שורצולד · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

ניב (ביטוי)

ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וניב (ביטוי) · ראה עוד »

ספר יובל

ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וספר יובל · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וספרית פועלים · ראה עוד »

סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וסלנג · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ועברית · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פדגוגיה

פסלון מטרקוטה. אורייניות. פדגוגיה היא תורת החינוך, ובהתאם לכך, תוך כדי התייחסות למערכת היחסים בין התלמיד למורה, היא דנה בדרכים האופטימליות להגשמתן של מטרות החינוך באמצעים שונים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ופדגוגיה · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ופילוסופיה · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ופיוט · ראה עוד »

צבי פרץ חיות

קברו של הרב צבי פרץ חיות חותמת שהוטבעה על ספריו לאחר פטירתו צבי פרץ חיוֹת (בגרמנית: Hirsch Perez Chajes; 1876 – 14 בדצמבר 1927), היה רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך יהודי-אוסטרי, יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וצבי פרץ חיות · ראה עוד »

צבי שרפשטיין

צבי שַרְפְשטיין (נכתב גם שארפשטיין) (באנגלית: Zevi Scharfstein; 15 במרץ 1884 – ג' בחשוון תשל"ג, אוקטובר 1972) היה מחנך וסופר עברי, מחבר ספרי לימוד למקצועות היהדות וספרי הדרכה למורים, מילונאי ומו"ל יליד פודוליה שפעל רוב ימיו בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וצבי שרפשטיין · ראה עוד »

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב היא עמותה המאגדת מספר קרנות שמספקות תמיכה בתחומי האמנויות ובאמנים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב · ראה עוד »

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וקונקורדנציה · ראה עוד »

רפאל ניר

רפאל ניר (9 בספטמבר 1930 - 21 באוגוסט 2012) היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ורפאל ניר · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותנועת החסידות · ראה עוד »

תרנ"ד

#הפניה ה'תרנ"ד.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותרנ"ד · ראה עוד »

תרפ"ה

#הפניה ה'תרפ"ה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותרפ"ה · ראה עוד »

תרצ"א

#הפניה ה'תרצ"א.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותרצ"א · ראה עוד »

תרצ"ד

#הפניה ה'תרצ"ד.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותרצ"ד · ראה עוד »

תש"ך

#הפניה ה'תש"ך.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותש"ך · ראה עוד »

תשמ"ט

#הפניה ה'תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותשמ"ט · ראה עוד »

תשל"ח

#הפניה ה'תשל"ח.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותשל"ח · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותחדיש · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ותוספתא · ראה עוד »

לשוננו

לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ולשוננו · ראה עוד »

לימודי ארץ ישראל

לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה וביולוגיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ולימודי ארץ ישראל · ראה עוד »

חנצ'שט

חנצ'שט - מרכז העיר חנצ'שט (ברומנית: Hîncești, בכתב קירילי: Хынчешть, ברוסית: Ганчéшты/Хынчешты, ביידיש: "חונטשעשט", "גאנטשעשט" או "האנטשעשט") היא עיר ומוניקיפיום באזור לפושנה שבחבל בסרביה, כיום בחלק המרכזי-מערבי של רפובליקת מולדובה.היא שוכנת על גדות, 36 ק"מ דרומית-מערבית מעיר הבירה של הרפובליקה - קישינב.החל משנת 2003 היא בירת המחוז חנצ'שט.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וחנצ'שט · ראה עוד »

חיים יהושע קוסובסקי

הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וחיים יהושע קוסובסקי · ראה עוד »

בן-ציון פישלר

#הפניה בן ציון פישלר.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ובן-ציון פישלר · ראה עוד »

בסרביה

מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ובסרביה · ראה עוד »

ביו-ביבליוגרפיה

ביו ביבליוגרפיה הוא ענף מתחום הביבליוגרפיה וענף מתחום הביוגרפיה, הבא לתאר את שני המרכיבים העיקריים של יוצרים בתחום הכתיבה: תולדות חייהם ופרסומיהם.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וביו-ביבליוגרפיה · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וגאוגרפיה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וגצל קרסל · ראה עוד »

דוד לוין (מחנך)

דוד צבי לוין (1878 – 15 בדצמבר 1960, כ"ו בכסלו ה'תשכ"א) היה מחנך עברי ברוסיה ובישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ודוד לוין (מחנך) · ראה עוד »

ה'תשל"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וה'תשל"ח · ראה עוד »

האהל

#הפניה אהל (תיאטרון).

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והאהל · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והסתדרות המורים · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והעלייה הרביעית · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת רכס

"רכס פרויקטים חינוכיים" (או בשמה המוכר יותר, "הוצאת רכס") היא חברה העוסקת בפיתוח ספרי לימוד, הוצאתם לאור והפצתם.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והוצאת רכס · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ווינה · ראה עוד »

כ' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וכ' באב · ראה עוד »

יעקב אליאב (קויפמן)

יעקב אליאב (קויפמן) (17 בנובמבר 1890, ה' בכסלו תרנ"א – 30 ביולי 1970, כ"ו בתמוז תש"ל) היה מחנך, סופר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ויעקב אליאב (קויפמן) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וירושלים · ראה עוד »

ישראל זמורה

ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני וישראל זמורה · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

15 ביוני

15 ביוני הוא היום ה-166 בשנה, (167 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ו15 ביוני · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ו1894 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ו1925 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ו1960 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ו1978 · ראה עוד »

23 באוגוסט

23 באוגוסט הוא היום ה-235 בשנה בלוח הגרגוריאני (236 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יעקב כנעני ו23 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_כנעני

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »