תוכן עניינים
43 יחסים: ממד (מתמטיקה), מספר ממשי, מערכת צירים קרטזית, מערכת האקסיומות של הילברט, מרחב (מתמטיקה), מרחב טופולוגי, מישור (גאומטריה), אנליזה מתמטית, אפלטון, אקסיומה, אריסטו, אינסוף, אינפיניטסימל, אינטגרל, איבר (מתמטיקה), אייזק ניוטון, סתירה (לוגיקה), פרדוקס, פילוסופיה, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, קטע (מתמטיקה), רנסאנס, רנה דקארט, שדה המספרים הממשיים, תורת המידה, תורת הקבוצות, זוג סדור, חשבון אינפיניטסימלי, ברוך שפינוזה, גאומטריה, גאומטריה אנליטית, גאומטריה אוקלידית, גאורג קנטור, גלילאו גליליי, גבול (מתמטיקה), דויד הילברט, המהפכה המדעית, האסכולה האטומיסטית, העת החדשה המוקדמת, הפרדוקסים של זנון, ישר.
ממד (מתמטיקה)
במתמטיקה, הממד הוא מספר (לרוב מספר טבעי), המתאר את מספר דרגות החופש במרחב.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וממד (מתמטיקה)
מספר ממשי
במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ומספר ממשי
מערכת צירים קרטזית
מערכת הצירים הקַרְטֶזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ומערכת צירים קרטזית
מערכת האקסיומות של הילברט
מערכת האקסיומות של הילברט היא מערכת בת 20 אקסיומות שהציע דויד הילברט ב-1899, כבסיס תאורטי לגאומטריה האוקלידית.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ומערכת האקסיומות של הילברט
מרחב (מתמטיקה)
במתמטיקה, מרחב הוא שם כללי לקבוצה בעלת תכונות מוגדרות הנושאת איתה מבנה נוסף.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ומרחב (מתמטיקה)
מרחב טופולוגי
בטופולוגיה, מרחב טופולוגי הוא מושג שמאפשר להכליל מושגים כמו התכנסות, קשירות, רציפות והפרדה בין נקודות.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ומרחב טופולוגי
מישור (גאומטריה)
בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ומישור (גאומטריה)
אנליזה מתמטית
אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואנליזה מתמטית
אפלטון
אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואפלטון
אקסיומה
אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואקסיומה
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואריסטו
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואינסוף
אינפיניטסימל
במתמטיקה, אינפיניטסימל הוא גודל חיובי קטן לאין שיעור ("קטן כרצוננו").
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואינפיניטסימל
אינטגרל
עבור פונקציה חיובית f(x), האינטגרל המסוים \int_a^b f(x) \,dx הוא השטח S הכלוא מתחת לגרף הפונקציה. אִינְטֶגְרָל או אַסְכֶּמֶת הוא מושג מתמטי בתחום החשבון האינפיניטסימלי, המהווה (עבור פונקציה ממשית) הכללה מתמטית של מושג הסכום.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואינטגרל
איבר (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות, איבר הוא פריט מתוך קבוצה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואיבר (מתמטיקה)
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ואייזק ניוטון
סתירה (לוגיקה)
בלוגיקה, סתירה (או אנטיפסה, מיוונית: αντίφαση) פסוק מורכב שאינו אמיתי באף מצב עניינים.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וסתירה (לוגיקה)
פרדוקס
פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ופרדוקס
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ופילוסופיה
פילוסופיה של המתמטיקה
הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ופילוסופיה של המתמטיקה
פילוסופיה של המדע
פילוסופיה של המדע היא ענף בפילוסופיה, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ופילוסופיה של המדע
פילוסופיה של הלשון
פילוסופיה של הלשון או פילוסופיה של השפה היא תחום בפילוסופיה החוקר את השפה על היבטיה השונים, כולל היחס בין מבנה לוגי לביטוי הלשוני, יכולתה של השפה להביע אמת, משמעותם של משפטים ומילים, אפשרות ותנאי התרגום הנאות, מקורם של פרדוקסים, היחס בין מובן לשימוש, החפיפה בין שפה ומחשבה ועוד.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ופילוסופיה של הלשון
קטע (מתמטיקה)
בגאומטריה, קטע הוא קבוצת כל הנקודות על ישר אשר נמצאות בין שתי נקודות שונות (הנקראות קצות הקטע או נקודות הקצה של הקטע), לרבות נקודות הקצה, למעט שתי נקודות הקצה (קטע פתוח) או לרבות נקודת קצה אחת ולמעט השנייה 10,20.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וקטע (מתמטיקה)
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ורנסאנס
רנה דקארט
פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ורנה דקארט
שדה המספרים הממשיים
שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ושדה המספרים הממשיים
תורת המידה
תורת המידה היא ענף מתמטי העוסק באופנים השונים שבהם ניתן למדוד מה שניתן לתפוס אינטואיטיבית כ"גודל" של קבוצה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ותורת המידה
תורת הקבוצות
תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ותורת הקבוצות
זוג סדור
זוג סדור הוא זוג של שני עצמים מתמטיים, עם חשיבות לסדרם.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וזוג סדור
חשבון אינפיניטסימלי
חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם אינפי או חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; ובאנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וחשבון אינפיניטסימלי
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וברוך שפינוזה
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וגאומטריה
גאומטריה אנליטית
קואורדינטות קרטזיות במתמטיקה, גֵּאוֹמֶטְרִיָּה אָנָלִיטִית או הַנְדָּסָה שִׁעוּרִית היא ענף העוסק בחקר הגאומטריה באמצעות כלים אלגבריים.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וגאומטריה אנליטית
גאומטריה אוקלידית
אוקלידס הגאומטריה האוקלידית היא התורה המתמטית של נקודות, ישרים ומעגלים במישור, המבוססת על האקסיומות שהציג וסיכם אוקלידס בספרו יסודות, והכללות שלה למרחב התלת-ממדי.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וגאומטריה אוקלידית
גאורג קנטור
גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וגאורג קנטור
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וגלילאו גליליי
גבול (מתמטיקה)
במתמטיקה, גבול של אובייקט אינסופי (למשל סדרה אינסופית של מספרים) הוא איבר בודד המייצג את ההתנהגות ארוכת הטווח של האובייקט.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וגבול (מתמטיקה)
דויד הילברט
דויד הילברט (גרמנית: David Hilbert; 23 בינואר 1862 - 14 בפברואר 1943) היה מתמטיקאי גרמני, שהשפיע רבות על המתמטיקה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הן הודות לתרומתו הישירה והן בשל השפעתו על אחרים.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) ודויד הילברט
המהפכה המדעית
השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) והמהפכה המדעית
האסכולה האטומיסטית
האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) והאסכולה האטומיסטית
העת החדשה המוקדמת
מפת העולם של מרטין ולדזיימולר, 1507. העת החדשה המוקדמת (באנגלית: Early modern period) הוא השם שניתן בהיסטוריוגרפיה המערבית לחלקו הראשון של העידן המודרני, מתחילת המאה ה-16 עד סוף המאה ה-18 (1500-1800 בקירוב).
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) והעת החדשה המוקדמת
הפרדוקסים של זנון
אכילס והצב הפרדוקס של אכילס והצב הפרדוקסים של זנון הם פרדוקסים שחיבר הפילוסוף היווני זנון מאליאה שחי במאה החמישית לפני הספירה.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) והפרדוקסים של זנון
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
לִרְאוֹת נקודה (גאומטריה) וישר
אזכור
ידוע גם בשם נקודה (גיאומטריה).