גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
93 יחסים: מן הענוים, מנחם ברבי שלמה, מרטין בובר, משנה ברורה, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מדרש, מדרש משלי, מדרש אבא גוריון, מדרש אבכיר, מדרש אגדה (בובר), מדרש שמואל, מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא, מדרש תהילים, מדרש לקח טוב, מדרש הגדול, מהדורה מדעית, מועצת מנהלים, ארץ ישראל, אליקים כרמולי, אגדת בראשית, אגדה (יהדות), אוניברסיטת הרווארד, נתן מרומי, נחמן קרוכמל, סעדיה גאון, ספר איוב, ספריית פאלאטינה, סידור, עמוס אילון, עברי אנכי, פסיקתא, פסיקתא דרב כהנא, פרנס, פרובאנס, פילולוגיה, קריאה בתורה, קיסר (תואר), ראשונים, רקוויאם גרמני (ספר), רש"י, רב, רות זוטא, שמואל מסנות, שמואל אבן ג'אמע, שד"ל, שיר השירים, שיבולי הלקט, ..., תנ"ך, תקפ"ז, תרמ"ה, תרס"ז, תלמוד, לבוב, טוביה בן אליעזר, טוביה ברבי אליעזר, ז'ולקווה, חלב (עיר), חכמת ישראל, חינוך תורני, בנק, בנקאי, בראשית, ברטיסלאבה, דרשה, דברים זוטא, דוד לוריא, דיין (משפט עברי), ה' בשבט, המאה ה-14, המאה ה-19, הארכיון הציוני, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הספרייה הלאומית, הערוך, הקהילה היהודית, ווארשא, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כלכלן, י"א בטבת, יהדות פולין, יום-טוב ליפמן צונץ, יידיש, 1500, 1800, 1827, 1870, 1906, 2 בפברואר, 28 בדצמבר. להרחיב מדד (43 יותר) »
מן הענוים
#הפניה משפחת הענוים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומן הענוים · ראה עוד »
מנחם ברבי שלמה
#הפניהמנחם בן שלמה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומנחם ברבי שלמה · ראה עוד »
מרטין בובר
מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומרטין בובר · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומשנה ברורה · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומגילת קהלת · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש · ראה עוד »
מדרש משלי
ממוזער מדרש משלי הוא מדרש על ספר משלי המבוסס על דבריהם של חכמי המשנה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש משלי · ראה עוד »
מדרש אבא גוריון
מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש אבא גוריון · ראה עוד »
מדרש אבכיר
מדרש אבכיר הוא חיבור מדרשי על ספרי התורה, בראשית ושמות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש אבכיר · ראה עוד »
מדרש אגדה (בובר)
מדרש אגדה הוא חיבור מדרשי על חמישה חומשי תורה שהתפרסם לראשונה על ידי שלמה בובר בשנת תרנ"ד (1894) על סמך כתב יד נדיר שמצא בארם צובא (חלב) ונרכש על ידו.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש אגדה (בובר) · ראה עוד »
מדרש שמואל
מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש שמואל · ראה עוד »
מדרש שכל טוב
מדרש שֵׂכֶל טוב הוא פירוש על התורה שחיבר רבי מנחם בן שלמה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש שכל טוב · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש תנחומא · ראה עוד »
מדרש תהילים
מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על רובו של ספר תהילים הערוך בעיקר בעברית.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש תהילים · ראה עוד »
מדרש לקח טוב
עמוד הפתיחה - ראו להלן מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש לקח טוב · ראה עוד »
מדרש הגדול
מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומדרש הגדול · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מועצת מנהלים
#הפניה דירקטוריון.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ומועצת מנהלים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וארץ ישראל · ראה עוד »
אליקים כרמולי
אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ואליקים כרמולי · ראה עוד »
אגדת בראשית
אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ואגדת בראשית · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ונתן מרומי · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וספר איוב · ראה עוד »
ספריית פאלאטינה
הכניסה לספריית פאלאטינה Francesco Scaramuzza בתקרת ספריית פאלאטינה דף מספר בכתב עברי, של יהודי פורטוגל, מהמאה ה-15, העוסק באופן הכנת צבעים ספריית פאלאטינה, או ביבליוטקה פאלאטינה (באיטלקית: Biblioteca Palatina) היא ספרייה ציבורית הנמצאת בעיר פארמה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וספריית פאלאטינה · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וסידור · ראה עוד »
עמוס אילון
עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ועמוס אילון · ראה עוד »
עברי אנכי
שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ועברי אנכי · ראה עוד »
פסיקתא
פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מקבוצות דרשות המסודרות בפיסקאות על סדר קריאת התורה וההפטרה למועדים ושבתות מצוינות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ופסיקתא · ראה עוד »
פסיקתא דרב כהנא
פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ופרנס · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ופרובאנס · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ופילולוגיה · ראה עוד »
קריאה בתורה
#הפניה קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וקריאה בתורה · ראה עוד »
קיסר (תואר)
#הפניה קיסר.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וקיסר (תואר) · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וראשונים · ראה עוד »
רקוויאם גרמני (ספר)
רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ורב · ראה עוד »
רות זוטא
רות זוטא הוא מדרש אגדה למגילת רות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ורות זוטא · ראה עוד »
שמואל מסנות
רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ושמואל מסנות · ראה עוד »
שמואל אבן ג'אמע
רבי שמואל בן יעקב אבן ג'אמע היה תלמיד חכם, מילונאי תלמודי ומשורר בגאבס שבצפון אפריקה (כיום בתוניסיה) במאות ה-11 וה-12.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ושמואל אבן ג'אמע · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ושד"ל · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ושיר השירים · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ותנ"ך · ראה עוד »
תקפ"ז
#הפניה ה'תקפ"ז.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ותקפ"ז · ראה עוד »
תרמ"ה
#הפניה ה'תרמ"ה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ותרמ"ה · ראה עוד »
תרס"ז
#הפניה ה'תרס"ז.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ותרס"ז · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ותלמוד · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ולבוב · ראה עוד »
טוביה בן אליעזר
רבי טוביה בן רבי אליעזר היה רב ומשורר בחבל הבלקן בסוף המאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, נחשב למנהיגה הרוחני של קהילת יהודי מקדוניה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וטוביה בן אליעזר · ראה עוד »
טוביה ברבי אליעזר
#הפניה טוביה בן אליעזר.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וטוביה ברבי אליעזר · ראה עוד »
ז'ולקווה
#הפניה ז'ובקבה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וז'ולקווה · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וחלב (עיר) · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וחכמת ישראל · ראה עוד »
חינוך תורני
חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וחינוך תורני · ראה עוד »
בנק
בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ובנק · ראה עוד »
בנקאי
בנקאי הוא אדם העוסק בבנקאות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ובנקאי · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ובראשית · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וברטיסלאבה · ראה עוד »
דרשה
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ודרשה · ראה עוד »
דברים זוטא
דברים זוטא או דברים זוטי הוא מדרש על ספר דברים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ודברים זוטא · ראה עוד »
דוד לוריא
רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ודוד לוריא · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וה' בשבט · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והמאה ה-19 · ראה עוד »
הארכיון הציוני
#הפניה הארכיון הציוני המרכזי.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והארכיון הציוני · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והערוך · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר והקהילה היהודית · ראה עוד »
ווארשא
#הפניהורשה.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וווארשא · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כלכלן
כלכלן הוא בוגר תואר אקדמי בכלכלה או במנהל עסקים עם התמחות במימון, העוסק בתחום כלכלי במסגרת מקצועית או אקדמית.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וכלכלן · ראה עוד »
י"א בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר וי"א בטבת · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ויהדות פולין · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ויידיש · ראה עוד »
1500
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו1500 · ראה עוד »
1800
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו1800 · ראה עוד »
1827
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו1827 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו1870 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו1906 · ראה עוד »
2 בפברואר
2 בפברואר הוא היום ה-33 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו2 בפברואר · ראה עוד »
28 בדצמבר
28 בדצמבר הוא היום ה־362 בשנה (363 בשנה מעוברת), בשבוע ה־52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה בובר ו28 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר
