גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
50 יחסים: מסכת כתובות, משנה תורה, משנה ברורה, משה פיינשטיין, מזמור שיר ליום השבת, מכילתא, אחרונים, נרות שבת, ספר יראים, פרשנות התלמוד הבבלי, פתח תקווה, פלג המנחה, צאת הכוכבים, צבי שכטר, קבלת שבת, קידוש, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רפאל מייזלס, רבינו פרץ, שמחת הרגלים, שקיעת החמה, שבת, שבתי כהן, שולחן ערוך, תוספות, ל"ט אבות מלאכה, לכה דודי, זמן, זאב מצוי, חיפה, ברכו, בין השמשות (יהדות), בית כנסת, ד"ה, הפסק טהרה, הלכה, הטור, הגר"א, הדלקת נרות, הדלקת נרות שבת, כניסת שבת, יממה, ירושלים, יביע אומר, יהדות, יום טוב, יום כיפור.
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ומסכת כתובות · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ומשנה תורה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ומשה פיינשטיין · ראה עוד »
מזמור שיר ליום השבת
#הפניה תהילים צ"ב.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ומזמור שיר ליום השבת · ראה עוד »
מכילתא
#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ומכילתא · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ואחרונים · ראה עוד »
נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ונרות שבת · ראה עוד »
ספר יראים
ספר יראים הוא ספרו של רבי אליעזר בן שמואל ממיץ הידוע בכינויו הרא"ם.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וספר יראים · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ופתח תקווה · ראה עוד »
פלג המנחה
פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ופלג המנחה · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צבי שכטר
הרב צבי (הרשל) שכטר (Hershel Schachter; נולד בד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) הוא ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן) בניו יורק, ויועץ הלכתי למחלקת הכשרות ב-OU. נחשב אחד הפוסקים הבכירים של זרם האורתודוקסיה המודרנית ביהדות ארצות הברית. הרב שכטר היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ובגיל 22 התמנה לעוזרו האישי. הוא הוסמך לרבנות בגיל 26 ובמקביל סיים תואר ראשון ושני בישיבה יוניברסיטי בספרות עברית. בשנת תשכ"ז (1967) הוא מונה להיות ראש ישיבה (מקביל לתפקיד ר"מ בישיבות אחרות), הצעיר ביותר עד אז בישיבת רבנו יצחק אלחנן, וב-1971, עם עלייתו לארץ של ראש הכולל הקודם הרב אהרן ליכטנשטיין, הפך לראש הכולל.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וצבי שכטר · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וקבלת שבת · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וקידוש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וראשונים · ראה עוד »
רפאל מייזלס
רבי רפאל מייזלס (ה'תנ"ו, 1696 בערך – ה'תקל"ח, 1777) היה רב ופוסק, מחשובי הפוסקים בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ורפאל מייזלס · ראה עוד »
רבינו פרץ
#הפניה רבנו פרץ.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ורבינו פרץ · ראה עוד »
שמחת הרגלים
מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ושמחת הרגלים · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ושקיעת החמה · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ושבת · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ושבתי כהן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ותוספות · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ולכה דודי · ראה עוד »
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וזמן · ראה עוד »
זאב מצוי
זאב איילה פרדית, ויומינג זאב בפארק באנגליה זאב מצוי בשלג ביזון זאב מרמת הגולן שלד של זאב. אוסף המעבדה לארכאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה הדינגו האוסטרלי הוא תת-מין של הזאב זאב אירופאי זאב במישיגןזאב מצוי או זאב אפור (שם מדעי: Canis lupus) הוא מין טורף בסוג כלב שבסדרת הטורפים, אבי כלב הבית.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וזאב מצוי · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וחיפה · ראה עוד »
ברכו
ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וברכו · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ובית כנסת · ראה עוד »
ד"ה
#הפניה דיבור המתחיל.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וד"ה · ראה עוד »
הפסק טהרה
"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה, שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת והפסק טהרה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת והלכה · ראה עוד »
הטור
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת והטור · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת והגר"א · ראה עוד »
הדלקת נרות
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת והדלקת נרות · ראה עוד »
הדלקת נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת והדלקת נרות שבת · ראה עוד »
כניסת שבת
מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וכניסת שבת · ראה עוד »
יממה
צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ויממה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת וירושלים · ראה עוד »
יביע אומר
יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ויביע אומר · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ויהדות · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ויום טוב · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: תוספת שבת ויום כיפור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תוספת_שבת
