תוכן עניינים
120 יחסים: מ. ניומן, ממלכת רומניה, מארש, מנשה רבינא, מנחם מנדל דוליצקי, מסכת ברכות, מערכות, מצנט, מרדכי צבי מאנה, מרדכי לובמן, מרכז זלמן שזר, משקל (שירה), מבשרי הציונות, מדינה, מושבה, מולדובה, מכון הברמן למחקרי ספרות, אניטה שפירא, ארץ ישראל, אריאל (כתב עת), אלפיים (כתב עת), אלוהים (יהדות), אליהו הכהן, אברהם יערי, נפתלי הרץ אימבר, נהר הירדן, ספר תולדות ההגנה, ספר ישעיהו, סוגה, סידור, עת-מול, עלייה לארץ ישראל, עברית ישראלית, פרץ סמולנסקין, פזמון חוזר, פולנית, ציונות, ציוני ציון, קברי צדיקים, ראשון לציון, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ריבונות, שמעון שמואל פרוג, שמואל אטינגר, שמואל כהן (חלוץ), שירה עברית, תרמ"ז, תרמ"ב, תרמ"ו, תרס"ח, ... להרחיב מדד (70 יותר) »
מ. ניומן
#הפניה מרדכי ניומן.
לִרְאוֹת תקוותנו ומ. ניומן
ממלכת רומניה
ממלכת רומניה (ברומנית: Regatul României) הוקמה באמצע המאה ה-19, והתקיימה עד לשנת 1947, אז הוכרזה רומניה כרפובליקה.
לִרְאוֹת תקוותנו וממלכת רומניה
מארש
תזמורת הנוער של עיריית ירושלים במצעד יום העצמאות, 1964 חלק ממארש המנוגן על ידי תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית צועדת בניו יורק מארש (בעברית: שיר לכת; גם: צְעוּדָה), כסוגה מוזיקלית, הוא לחן בעל מקצב קבוע ועוצמתי, המשמש בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים.
לִרְאוֹת תקוותנו ומארש
מנשה רבינא
מנשה רבינא (רבינוביץ') (22 בינואר 1899 – 4 בדצמבר 1968) היה מוזיקאי, מלחין ומשורר, וחוקר ומבקר מוזיקה, ספרות עברית ומחול ביישוב ובתקופת המדינה, מחנך ומנחיל של תודעה מוזיקלית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו ומנשה רבינא
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
לִרְאוֹת תקוותנו ומנחם מנדל דוליצקי
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת תקוותנו ומסכת ברכות
מערכות
מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.
לִרְאוֹת תקוותנו ומערכות
מצנט
פסל של גאיוס קילניוס מאיקנס פסל מאת אנדריאה דל ורוקיו מֶצֶנָט או פטרון הוא בעל הון המפנה חלק ממשאביו לתמיכה באמנות או למדע ללא קבלת תמורה ישירה.
לִרְאוֹת תקוותנו ומצנט
מרדכי צבי מאנה
מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.
לִרְאוֹת תקוותנו ומרדכי צבי מאנה
מרדכי לובמן
#הפניה מרדכי חביב לובמן.
לִרְאוֹת תקוותנו ומרדכי לובמן
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
לִרְאוֹת תקוותנו ומרכז זלמן שזר
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
לִרְאוֹת תקוותנו ומשקל (שירה)
מבשרי הציונות
הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.
לִרְאוֹת תקוותנו ומבשרי הציונות
מדינה
מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.
לִרְאוֹת תקוותנו ומדינה
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
לִרְאוֹת תקוותנו ומושבה
מולדובה
רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.
לִרְאוֹת תקוותנו ומולדובה
מכון הברמן למחקרי ספרות
דגמי בתי כנסת מיניאטורים, בהם בתי כנסת שחרבו בשואה, מתוך תערוכה במוזיאון למורשת עדות ישראל בלוד מכון הברמן למחקרי ספרות הוא מכון מחקר והוצאת ספרים במעמד של עמותה השוכנת מאז 1983 בעיר לוד, המפעיל את המוזיאון למורשת עדות ישראל (ע"ש ד"ר מיכל מלאכי-שרף).
לִרְאוֹת תקוותנו ומכון הברמן למחקרי ספרות
אניטה שפירא
אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו ואניטה שפירא
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת תקוותנו וארץ ישראל
אריאל (כתב עת)
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.
לִרְאוֹת תקוותנו ואריאל (כתב עת)
אלפיים (כתב עת)
אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד.
לִרְאוֹת תקוותנו ואלפיים (כתב עת)
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת תקוותנו ואלוהים (יהדות)
אליהו הכהן
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בבסיס הגדנ"ע באר אורה, בלוויית מפקד הבסיס, סגן אליהו הכהן, 1957 אליהו הכהן (במרכז) בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011 אליהו הכהן (22 במרץ 1935 – 8 בנובמבר 2023) היה חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום.
לִרְאוֹת תקוותנו ואליהו הכהן
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת תקוותנו ואברהם יערי
נפתלי הרץ אימבר
הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו ונפתלי הרץ אימבר
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
לִרְאוֹת תקוותנו ונהר הירדן
ספר תולדות ההגנה
עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.
לִרְאוֹת תקוותנו וספר תולדות ההגנה
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
לִרְאוֹת תקוותנו וספר ישעיהו
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
לִרְאוֹת תקוותנו וסוגה
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת תקוותנו וסידור
עת-מול
עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת תקוותנו ועת-מול
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו ועלייה לארץ ישראל
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת תקוותנו ועברית ישראלית
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
לִרְאוֹת תקוותנו ופרץ סמולנסקין
פזמון חוזר
#הפניהרפרן.
לִרְאוֹת תקוותנו ופזמון חוזר
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
לִרְאוֹת תקוותנו ופולנית
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו וציונות
ציוני ציון
ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.
לִרְאוֹת תקוותנו וציוני ציון
קברי צדיקים
#הפניה קברי צדיקים ביהדות.
לִרְאוֹת תקוותנו וקברי צדיקים
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו וראשון לציון
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.
לִרְאוֹת תקוותנו ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
ריבונות
ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר).
לִרְאוֹת תקוותנו וריבונות
שמעון שמואל פרוג
#הפניה שמעון פרוג.
לִרְאוֹת תקוותנו ושמעון שמואל פרוג
שמואל אטינגר
שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת תקוותנו ושמואל אטינגר
שמואל כהן (חלוץ)
שמואל כהן (1870 – 1940) היה חלוץ ומלחין ביישוב.
לִרְאוֹת תקוותנו ושמואל כהן (חלוץ)
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
לִרְאוֹת תקוותנו ושירה עברית
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
לִרְאוֹת תקוותנו ותרמ"ז
תרמ"ב
#הפניה ה'תרמ"ב.
לִרְאוֹת תקוותנו ותרמ"ב
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
לִרְאוֹת תקוותנו ותרמ"ו
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
לִרְאוֹת תקוותנו ותרס"ח
תרל"ח
#הפניהה'תרל"ח.
לִרְאוֹת תקוותנו ותרל"ח
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת תקוותנו ותשעה באב
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת תקוותנו ותלמוד בבלי
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
לִרְאוֹת תקוותנו ותחיית הלשון העברית
תודעה
תיאור של התודעה מהמאה ה-17 על ידי רוברט פלאד, פיזיקאי אנגלי תודעה (באנגלית: Consciousness) היא המודעות של יצור חי לעצם קיומו, טבעו ואופי חוויותיו.
לִרְאוֹת תקוותנו ותודעה
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
לִרְאוֹת תקוותנו ותוכנית אוגנדה
תיקון חצות
תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.
לִרְאוֹת תקוותנו ותיקון חצות
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
לִרְאוֹת תקוותנו ולאומיות
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.
לִרְאוֹת תקוותנו ולורנס אוליפנט
זמרשת
זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד שנות ה-50.
לִרְאוֹת תקוותנו וזמרשת
זאב גלילי
זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי.
לִרְאוֹת תקוותנו וזאב גלילי
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
לִרְאוֹת תקוותנו וזכרונות ארץ ישראל
חזון העצמות היבשות
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת תחריט מאת גוסטב דורה פסוק י"ד מהחזון חקוק בשערי יד ושם, בירושלים. חזון העצמות היבשות בציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לספירה חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל.
לִרְאוֹת תקוותנו וחזון העצמות היבשות
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת תקוותנו וחדרה
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
לִרְאוֹת תקוותנו וחומות ירושלים
חושו אחים חושו
חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת הרב יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882–1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה.
לִרְאוֹת תקוותנו וחושו אחים חושו
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לִרְאוֹת תקוותנו ובן-ציון דינור
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
לִרְאוֹת תקוותנו ובנימין זאב הרצל
בית (שירה)
בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.
לִרְאוֹת תקוותנו ובית (שירה)
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת תקוותנו וביל"ו
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
לִרְאוֹת תקוותנו וגדרה
דן מירון
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.
לִרְאוֹת תקוותנו ודן מירון
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
לִרְאוֹת תקוותנו ודב סדן
דגל עברי
דגל עברי הוא שם קיבוצי למספר דגלים שעוצבו כסמל לתקומת העם היהודי בארץ ישראל בידי או עבור אנשי היישוב והתנועה הציונית מאז ראשית המאה העשרים ועד לקביעת חוק הדגל והסמל באוקטובר 1948.
לִרְאוֹת תקוותנו ודגל עברי
דובר (שירה)
דובר בשירה הוא הקול או הדמות שבשמו מדבר השיר.
לִרְאוֹת תקוותנו ודובר (שירה)
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת תקוותנו ודוד
דוד יודילביץ
#הפניה דוד יודילוביץ.
לִרְאוֹת תקוותנו ודוד יודילביץ
דוד יודילוביץ
דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.
לִרְאוֹת תקוותנו ודוד יודילוביץ
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת תקוותנו והמאה ה-19
המנון
הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה.
לִרְאוֹת תקוותנו והמנון
המנון פולין
מזורקת דוֹמבּרוֹבסקי (בפולנית: Mazurek Dąbrowskiego), או "פולין עוד לא אבדה" היא ההמנון הלאומי של פולין.
לִרְאוֹת תקוותנו והמנון פולין
המנון לאומי
התקווה היא ההמנון הלאומי של ישראל המנון לאומי הוא שיר או לחן מוזיקלי שמעלה על נס את ההיסטוריה, המסורת, השאיפות הלאומיות והמאבקים של בני עם מסוים, ומוכר כשיר הלאומי על ידי שלטונות המדינה.
לִרְאוֹת תקוותנו והמנון לאומי
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
לִרְאוֹת תקוותנו והאנציקלופדיה העברית
האומה
האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962.
לִרְאוֹת תקוותנו והאומה
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
לִרְאוֹת תקוותנו והעת העתיקה
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
לִרְאוֹת תקוותנו והעלייה הראשונה
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
לִרְאוֹת תקוותנו והצבי
הקדשה (יצירה)
בתחילתו של ספר מופיע לעיתים דף הקדשה, שבו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו.
לִרְאוֹת תקוותנו והקדשה (יצירה)
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
לִרְאוֹת תקוותנו והקונגרס הציוני
הקונגרס הציוני השישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.
לִרְאוֹת תקוותנו והקונגרס הציוני השישי
הרמז
הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.
לִרְאוֹת תקוותנו והרמז
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
לִרְאוֹת תקוותנו והתקווה
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת תקוותנו והלכה
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
לִרְאוֹת תקוותנו והטעמה
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
לִרְאוֹת תקוותנו והזמנה לפיוט
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת תקוותנו והגייה אשכנזית
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
לִרְאוֹת תקוותנו והגייה ספרדית
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
לִרְאוֹת תקוותנו וההסתדרות הציונית העולמית
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת תקוותנו והוצאת מסדה
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת תקוותנו והוצאת דביר
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
לִרְאוֹת תקוותנו והוצאת הקיבוץ המאוחד
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו והכנרת
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
לִרְאוֹת תקוותנו והכותל המערבי
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו והיישוב
כרמל מזרחי
#הפניה יקבי כרמל.
לִרְאוֹת תקוותנו וכרמל מזרחי
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
לִרְאוֹת תקוותנו וימים נוראים
יאשי
אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.
לִרְאוֹת תקוותנו ויאשי
יעקב כ"ץ (היסטוריון)
יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו ויעקב כ"ץ (היסטוריון)
יפה ברלוביץ
יפה ברלוביץ יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות משווה וספרות עברית ופרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת תקוותנו ויפה ברלוביץ
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת תקוותנו וירושלים
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת תקוותנו וישראל
ישראל בלקינד
ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה.
לִרְאוֹת תקוותנו וישראל בלקינד
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
לִרְאוֹת תקוותנו ויחזקאל
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
לִרְאוֹת תקוותנו ויחיאל מיכל פינס
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת תקוותנו ויהודים
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת תקוותנו ויוסף קלוזנר
יוסף קיסטר
יוסף קיסטר יוסף (יוסי) קיסטר (נולד ב-15 באוגוסט 1944) הוא חוקר תולדות כוח המגן העברי בתקופת המנדט והארגונים: אצ"ל ולח"י ועורך.
לִרְאוֹת תקוותנו ויוסף קיסטר
יוסף לנג
יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.
לִרְאוֹת תקוותנו ויוסף לנג
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
לִרְאוֹת תקוותנו ו1903
1950
ירושלים - בירת ישראל.
לִרְאוֹת תקוותנו ו1950