גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
123 יחסים: מנוחה, מנוחה ושמחה, מעוז צור, משלי, משה קורדובירו, משה בן קלונימוס, מחניים, מחזור ויטרי, מגנצא, מה יפית, מה ידידות, מוצאי שבת, מוזיקה יהודית דתית, אסדר לסעודתא, אקרוסטיכון, ארץ ישראל, אשר מזרחי, אשת חיל, אשיר לאל אשר שבת, אתקינו סעודתא, אל מסתתר, אלעזר אזכרי, אליך אקרא יה, אליהו, אזמר בשבחין, אברהם אבן עזרא, אדווין סרוסי, אהרן הגדול מקרלין, אהבת הדסה, סעודת שבת, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה שלישית, סעודות שבת, ספר חרדים, ספר הרוקח, ספר הזוהר, ספרד, סידור, עץ החיים, ערב שבת, על אהבתך, עונג שבת, פעמים, פראג, פיוט, צמאה נפשי, צרפת, צור משלו אכלנו, קידוש, ..., ראש חודש, רבי יהודה החסיד, שמעון בן יצחק, שמרו שבתותי, שלמה, שלום עליכם (פיוט), שלום שבזי, שבת, שבת חנוכה, שיר השירים רבה, שיר הכבוד, שירת הבקשות, תנועת החסידות, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תלמוד בבלי, תוניסיה, תור הזהב של יהודי ספרד, למולדת שובי רוני, ליל שבת, טולידו, חסידות, חסידות אשכנז, חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידים, חלב (עיר), חופש, חי ה' וברוך צורי, בני היכלא, ברוך אל עליון, ברוך בן שמואל, ברוך ה' יום יום, ברכת המזון, בית (שירה), בית התפוצות, בית כנסת, גאולה, דרור יקרא, דונש בן לברט, דוד, המאה ה-11, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-17, האר"י, הרי האטלס, הלחנה, הבדלה, כל מקדש שביעי, כי אשמרה שבת, ימי הביניים, יצחק לוריא, יצחק לוריא אשכנזי, ישראל נג'ארה, יחד באורך, ידיד נפש, יה אכסוף, יה ריבון עלם, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות תימן, יהדות בבל, יהדות גרמניה, יהודה הלוי, יהודי מרוקו, יהודים, יום שבת (שיר), יום שבתון (שיר), יום זה מכובד, יום זה לישראל, יום השבת אין כמוהו, 1515. להרחיב מדד (73 יותר) »
מנוחה
מְנוּחָה הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומנוחה · ראה עוד »
מנוחה ושמחה
"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה" הוא פיוט שנהגו לשורר בקהילות אשכנז בליל שבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומנוחה ושמחה · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומעוז צור · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומשלי · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומשה קורדובירו · ראה עוד »
משה בן קלונימוס
רבי משה בן קָלוֹנִימוּס היה פייטן בן המאה ה-10 אשר נולד בצפון איטליה והיגר למגנצא.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומשה בן קלונימוס · ראה עוד »
מחניים
קיבוץ מחניים, ספטמבר 1946 מַחֲנַיִם הוא קיבוץ בצפון רמת כורזים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומחניים · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מגנצא
#הפניה מיינץ.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומגנצא · ראה עוד »
מה יפית
"מַה יָּפִית" הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומה יפית · ראה עוד »
מה ידידות
"מה ידידות מנוחתך" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז מדי ליל שבת, נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומה ידידות · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומוצאי שבת · ראה עוד »
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »
אסדר לסעודתא
#הפניה אתקינו סעודתא#אסדר לסעודתא.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואסדר לסעודתא · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואקרוסטיכון · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וארץ ישראל · ראה עוד »
אשר מזרחי
אשר שמעון מזרחי (1890 – 27 באוקטובר 1967) היה מוזיקאי, טנור, חזן, מלחין ומשורר ציוני, גדול הפייטנים-חזנים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, ו"המפורסם מבין כל המנגנים והפייטנים, גם בקרב היישוב הערבי".
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואשר מזרחי · ראה עוד »
אשת חיל
אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואשת חיל · ראה עוד »
אשיר לאל אשר שבת
"אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת" הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה בן שמואל הלוי, שאף רמז את שמו בראשי הבתים.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואשיר לאל אשר שבת · ראה עוד »
אתקינו סעודתא
אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואתקינו סעודתא · ראה עוד »
אל מסתתר
אֵל מִסְתַּתֵּר הוא פיוט קבלי ידוע.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואל מסתתר · ראה עוד »
אלעזר אזכרי
קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואלעזר אזכרי · ראה עוד »
אליך אקרא יה
"אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ " הוא פיוט ששולב במסורת התפילה של יהודי צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואליך אקרא יה · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואליהו · ראה עוד »
אזמר בשבחין
#הפניה אתקינו סעודתא#אזמר בשבחין.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואזמר בשבחין · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אדווין סרוסי
אֶדווין סֶרוּסי (נולד ב-26 בדצמבר 1952) הוא פרופסור אמריטוס למוזיקלוגיה, חוקר מוזיקה יהודית ישראלי ואתנומוזיקולוג המתמחה בעיקר בחקר המוזיקה של יהודי צפון אפריקה, האימפריה העות'מאנית ומוזיקה ישראלית עממית ופופולרית.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואדווין סרוסי · ראה עוד »
אהרן הגדול מקרלין
רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואהרן הגדול מקרלין · ראה עוד »
אהבת הדסה
אהבת הדסה הוא אחד משיריו של רבי שלום שבזי, מגדולי חכמי ומשוררי תימן, החתום באקרוסטיכון "אלשבזי משתא".
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ואהבת הדסה · ראה עוד »
סעודת שבת
#הפניה סעודות שבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וסעודת שבת · ראה עוד »
סעודת ליל שבת
חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וסעודת ליל שבת · ראה עוד »
סעודת יום שבת
סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וסעודת יום שבת · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וסעודה שלישית · ראה עוד »
סעודות שבת
שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וסעודות שבת · ראה עוד »
ספר חרדים
ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וספר חרדים · ראה עוד »
ספר הרוקח
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וספר הרוקח · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וספרד · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וסידור · ראה עוד »
עץ החיים
"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים -), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ועץ החיים · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וערב שבת · ראה עוד »
על אהבתך
עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי הוא פיוט שחובר ונכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ועל אהבתך · ראה עוד »
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ועונג שבת · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ופעמים · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ופראג · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ופיוט · ראה עוד »
צמאה נפשי
"צָמְאָה נַפְשִׁי" הוא פיוט שכתב אברהם אבן עזרא במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וצמאה נפשי · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וצרפת · ראה עוד »
צור משלו אכלנו
"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא זמר שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וצור משלו אכלנו · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וקידוש · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וראש חודש · ראה עוד »
רבי יהודה החסיד
#הפניה יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ורבי יהודה החסיד · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שמרו שבתותי
"שבת היום" (או "שמרו שבתותי") הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושמרו שבתותי · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושלמה · ראה עוד »
שלום עליכם (פיוט)
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »
שלום שבזי
כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושלום שבזי · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושבת · ראה עוד »
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושבת חנוכה · ראה עוד »
שיר השירים רבה
מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושיר השירים רבה · ראה עוד »
שיר הכבוד
לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושיר הכבוד · ראה עוד »
שירת הבקשות
שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ושירת הבקשות · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ותוניסיה · ראה עוד »
תור הזהב של יהודי ספרד
צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »
למולדת שובי רוני
אשר מזרחי, מחבר הפיוט למולדת שובי רוני הוא אחד מהפיוטים הנודעים שחיבר הפייטן והמשורר אשר מזרחי, אשר מושר ונפוץ בקרב קהילות יוצאי צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ולמולדת שובי רוני · ראה עוד »
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וליל שבת · ראה עוד »
טולידו
#הפניה טולדו.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וטולידו · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחסידות · ראה עוד »
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחסידות אשכנז · ראה עוד »
חסידות צאנז-קלויזנבורג
חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחסידות צאנז-קלויזנבורג · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחסידים · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחלב (עיר) · ראה עוד »
חופש
פסל החופש, של הפסל תומאס קרופורד חופש הוא מושג מופשט אשר מתאר, באופן כללי, היעדר אילוצים, הכרחה או כפייה, ואפשרויות פעולה לא מוגבלות.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחופש · ראה עוד »
חי ה' וברוך צורי
"חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי" הוא פיוט המושר בראשית הסעודה השנייה בשבת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וחי ה' וברוך צורי · ראה עוד »
בני היכלא
#הפניה אתקינו סעודתא#בני היכלא.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ובני היכלא · ראה עוד »
ברוך אל עליון
"בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" הוא פיוט שנכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל ממגנצא והוא מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וברוך אל עליון · ראה עוד »
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וברוך בן שמואל · ראה עוד »
ברוך ה' יום יום
ברוך ה' יום יום הוא זמר לשבת שנתחבר על ידי רבי שמעון בן יצחק ("רבי שמעון הגדול"), מגדולי פייטני אשכנז.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וברוך ה' יום יום · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וברכת המזון · ראה עוד »
בית (שירה)
בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ובית (שירה) · ראה עוד »
בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ובית התפוצות · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ובית כנסת · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וגאולה · ראה עוד »
דרור יקרא
הפיוט "דרור יקרא" בנוסח יהדות גאורגיה בביצוע שבת שותא יעקבשוילי "דְּרוֹר יִקְרָא" הוא פיוט לשבת, שחיבר דונש בן לברט בימי הביניים בספרד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ודרור יקרא · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ודונש בן לברט · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ודוד · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והמאה ה-17 · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והאר"י · ראה עוד »
הרי האטלס
מפת רכס הרי האטלס הרי האטלס הם רכס הרים בצפון־מערב יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והרי האטלס · ראה עוד »
הלחנה
מז'ור של אלכסנדר בורודין הלחנה (בלועזית: קומפוזיציה) היא השם הכולל למגוון פעולות יצירתיות הקשורות ביצירת מוזיקה: המצאה או חיבור של מוזיקה חדשה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והלחנה · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת והבדלה · ראה עוד »
כל מקדש שביעי
"כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" הוא פיוט עתיק שחיבר פייטן בשם משה, כפי שנרמז באקרוסטיכון, ויש ששיערו כי הוא רבי משה בן קלונימוס.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וכל מקדש שביעי · ראה עוד »
כי אשמרה שבת
כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וכי אשמרה שבת · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וימי הביניים · ראה עוד »
יצחק לוריא
#הפניה האר"י.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויצחק לוריא · ראה עוד »
יצחק לוריא אשכנזי
#הפניה האר"י.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויצחק לוריא אשכנזי · ראה עוד »
ישראל נג'ארה
רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וישראל נג'ארה · ראה עוד »
יחד באורך
יַחַד בְּאוֹרְךָ הוא פיוט לחנוכה שחיבר רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויחד באורך · ראה עוד »
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת וידיד נפש · ראה עוד »
יה אכסוף
יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויה אכסוף · ראה עוד »
יה ריבון עלם
"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויה ריבון עלם · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהדות בבל · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודי מרוקו
#הפניה יהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהודי מרוקו · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויהודים · ראה עוד »
יום שבת (שיר)
#הפניה יום שבת (פיוט).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויום שבת (שיר) · ראה עוד »
יום שבתון (שיר)
#הפניה יום שבתון (פיוט).
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויום שבתון (שיר) · ראה עוד »
יום זה מכובד
"יוֹם זֶה מְכֻבָּד" הוא פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויום זה מכובד · ראה עוד »
יום זה לישראל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויום זה לישראל · ראה עוד »
יום השבת אין כמוהו
"יוֹם הַשַּׁבָּת אֵין כָּמוֹהוּ" הוא פיוט המושר ביום שבת בקהילת יהודי בבל.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ויום השבת אין כמוהו · ראה עוד »
1515
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זמירות ופיוטים לשבת ו1515 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זמירות_ופיוטים_לשבת
