גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
336 יחסים: מאיר שלמה יהודה רבינוביץ, מאיר דיזנגוף, מנחם מנדל הגר (וישווה), מצה, מקווה, מרדכי אוירבך, מרדכי שלום יוסף פרידמן, מרכז בעלי מלאכה, מרכז ישיבות בני עקיבא, משה מאיה, משה מרדכי בידרמן, משה אביגדור עמיאל, משה יחיאל הלוי אפשטיין, משה יהושע הגר, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מלחין, מועצה דתית, מועדון לילה, מורה צדק, אנטישמיות, אצ"ל, אשכנזים, אלעזר אבוחצירא, אליעזר הגר (דמשק אליעזר), אזורי חן, אב"ד, אבן פינה, אברך, אברהם אביגדור נחום לנדא, אברהם יעקב מסדיגורה (השני), אברהם יעקב פרידמן (השלישי), אברהם יצחק הכהן קוק, אדמו"ר, אהרן רוקח, אהרון שלוש, אוסטריה, אוצר החכמה, אולפנית בני עקיבא תל אביב, איסר יהודה אונטרמן, איתמר רוזנבוים, נמל תל אביב, נפתלי הרץ הלוי, נפתלי הירץ הלוי, נתן צבי פינקל, נחל הירקון, נחום מרדכי פרידמן, נחום גוטמן, נדל"ן, נוסח ספרד, ..., נוסח הספרדים, נווה צדק, נווה שרת, נווה שלום (שכונה), ניו יורק, ספר תורה, סליק, סבל, סבון, עקיבא אריה ויס, ערבים, עלייה לארץ ישראל, עובדיה יוסף, עיר הנידחת, עיריית תל אביב-יפו, פרוכת (בית כנסת), פתח תקווה, צעירי אגודת חב"ד בישראל, צבי אריה טברסקי, צייטלין (בית ספר), קנס, קרן וולפסון (זאב וולפסון), קריית שלום, קריית ויז'ניץ, קשת (מבנה), רמת אביב ג', רמת אביב החדשה, ראש השנה, רעננה, רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, רחוב אלנבי, רחוב אחד העם, רחוב אבן גבירול, רחוב נחמני, רחוב שינקין, רחוב לילינבלום, רחוב ליליינבלום, רחוב בן-יהודה (תל אביב), רחוב ביאליק (תל אביב), רחוב דיזנגוף, רחוב הרצל (תל אביב), רחוב החשמונאים, רחוב הירקון, רחוב יהודה הלוי, רבי מאיר בעל הנס, רומניה, שמואל אליהו טאוב, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שרגא פייבל קנול, שלמה משה עמאר, שלמה אהרונסון (רב), שלמה להט, שלמה טנא, שלמה זלמן אוירבך, שלמה חיים פרידמן, שלמה חיים קסלמן, שלמה גורן, שלמה דיכובסקי, שלמה דייכובסקי, שלום נח ברזובסקי, שליח חב"ד, שטיבל, שבת, שביעי של פסח, שדרות רוטשילד, שכונת שפירא, שכונת התקווה, שירת הים, שיכון ויז'ניץ, תנועת נוער, תנועת המזרחי, תפילת מנחה, תרפ"ז, תרפ"ח, תרצ"ט, תרצ"ז, תרצ"ח, תרצ"ה, תרבות, תש"א, תש"ט, תש"ז, תש"ב, תש"ג, תש"ד, תשמ"ב, תשמ"ו, תשליך, תשי"א, תשי"ח, תשי"ג, תל אביב-יפו, תל ברוך, תל כביר, תלמוד תורה, לח"י, לב תל אביב, לוב, זרח ברנט, זבולון גרז, חאן (מבנה), חנות, חסידות, חסידות מונקאטש, חסידות מודז'יץ, חסידות אמשינוב, חסידות אוז'רוב, חסידות נדבורנא, חסידות סקרנביץ, חסידות סקווירא, חסידות סלונים, חסידות סטריקוב, חסידות סדיגורה, חסידות צ'ורטקוב, חסידות קרלין, חסידות קוז'ניץ, חסידות קוידנוב, חסידות רדומסק, חסידות רוז'ין, חסידות לעלוב, חסידות זוטשקא, חסידות חב"ד, חסידות בעלז, חסידות בעלזא, חסידות ברסלב, חסידות בוהוש, חסידות ביאלא, חסידות גור, חסידות הוסיאטין, חסידות וסלוי, חסידות ויז'ניץ, חסידים, חזרה בתשובה, חברה קדישא, חג, חופה, חוק עזר עירוני, חינוך ממלכתי דתי, חיפה, חיים מאיר הגר, חיים מרדכי רוזנבוים, חיים נחמן ביאליק, חיים שמואל שמרלינג, חיים שאול ברוק, חיים לבנון, חיים טירר, חיים זאב פינקל, חיים גדליה צימבליסט, חיים דוד הלוי, בן ציון ברוק, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בני ברק, בקהילה, בוכרה, בית ספר מירון תל אביב, בית קולנוע, בית חב"ד, בית המקדש, בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו), בית הדין הרבני הגדול, בית הכנסת אוהל מועד, בית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב), בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין (תל אביב), בית הכנסת לעולי לוב, בית הכנסת הגר"א (תל אביב), בית הכנסת הגדול (תל אביב), בית הכנסת היכל יהודה, בית כנסת, בית כנסת גאולת ישראל, בית יעקב, בית יעקב (כתב עת), גרמניה, גרמניה הנאצית, גרעין תורני, גבעת שמואל, דתיים לאומיים, דוד פוברסקי, דוד חי אבוחצירא, דיין (משפט עברי), ה'תרס"ט, ה'תרס"ד, ה'תרפ"ט, ה'תרפ"ה, ה'תרצ"א, ה'תרצ"ז, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ג, ה'תרצ"ד, ה'תרצ"ה, ה'תרצ"ו, ה'תשט"ו, המאה העשרים, המנדט הבריטי, המקום, המבשר (יומון), המודיע, העלייה הראשונה, העלייה החמישית, השקיה, השואה, התנחלות, התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, הלל ויטקינד, הגר"א, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגירה שלילית, הדר יוסף, ההתנגדות לחסידות, הכנסת אורחים, הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן, היכל התלמוד, ועד העיר ליהודי יפו, ורשה, ווסלוי, וינה, כפר חב"ד, כולל אברכים, כוכב הצפון (שכונה), יאיר אטינגר, יעקב משה טולידנו, יעקב פרידמן (אדמו"ר), יפה מגנס, יפו, יפו העתיקה, יצחק אייזיק רוזנבוים, יצחק פרידמן (בוהוש, השני), יצחק זאב סולובייצ'יק, יצחק ידידיה פרנקל, יציאה בשאלה, ירושלים, ישראל מאיר לאו, ישראל מאיר הכהן, ישראל פרידמן מהוסיאטין, ישראל רוקח, ישיבת מעלה אליהו, ישיבת אור זורח, ישיבת אורות שאול, ישיבת נובהרדוק, ישיבת עטרת נחמיה, ישיבת חברון, ישיבת חידושי הרי"ם, ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ישיבת הסדר, ישיבת היישוב החדש, ישיבה, ישיבה תיכונית, ישיבה לצעירים, יתד נאמן, יחיאל מיכל פיינשטיין, יחיאל יהושע רבינוביץ, יד אליהו, יהדות סלוניקי, יהדות חרדית, יהדות גרמניה, יהושע מגנס, יהודה מאיר אברמוביץ, יהודה מרגוזה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יונה מצגר, יוסף צבי הלוי, יוסף ברלין, יוסף יוזל הורוביץ, 1740, 1825, 1863, 1879, 1903, 1909, 1925, 1927, 1929, 1930, 1931, 1933, 1934, 1936, 1938, 1939, 1986, 1988, 2009. להרחיב מדד (286 יותר) »
מאיר שלמה יהודה רבינוביץ
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה, המצבה השמאלית היא של הרבי ממעזריטש. רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח, 1868 – י"ז באדר ה'תש"ב, 6 במרץ 1942) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומאיר שלמה יהודה רבינוביץ · ראה עוד »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מנחם מנדל הגר (וישווה)
הרב מנחם מנדל הגר (ה'תרמ"ה, 1885 − י"ג בטבת ה'תש"א, 12 בינואר 1941) היה האדמו"ר מוישווה (בכתיב יידי: ווישעווע או ווישאווא).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומנחם מנדל הגר (וישווה) · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומצה · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומקווה · ראה עוד »
מרדכי אוירבך
250px הרב מרדכי אוירבך (נולד בג' באדר ה'תש"ב, מרץ 1942) הוא רב קהילת "אביר יעקב", ראש ישיבת הליכות שלמה בתל אביב ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומרדכי אוירבך · ראה עוד »
מרדכי שלום יוסף פרידמן
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז, 22 בנובמבר 1896 – כ"ט בניסן תשל"ט, 26 באפריל 1979) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות סדיגורה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומרדכי שלום יוסף פרידמן · ראה עוד »
מרכז בעלי מלאכה
מרכז בעלי מלאכה היה התארגנות (נקרא גם "התאחדות" גם "חברה" ו"הסתדרות") של בעלי המלאכה העצמאיים שהתחילה ביפו בשנת 1908.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומרכז בעלי מלאכה · ראה עוד »
מרכז ישיבות בני עקיבא
#הפניה מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומרכז ישיבות בני עקיבא · ראה עוד »
משה מאיה
הרב משה מאיה (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ח, 9 באוגוסט 1938) הוא ראש כולל "זיכרון משה", ראש ישיבת "עטרת שלמה" בעיר תל אביב, רבה הספרדי של שכונת יד אליהו בתל אביב, חברמועצת חכמי התורה ויושב-ראש רשת מעיין החינוך התורני.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומשה מאיה · ראה עוד »
משה מרדכי בידרמן
רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג, 1903 – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומשה מרדכי בידרמן · ראה עוד »
משה אביגדור עמיאל
הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »
משה יחיאל הלוי אפשטיין
הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א, 26 בינואר 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח (1968).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומשה יחיאל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
משה יהושע הגר
רבי משה יהושע הגר (כונה ר' משה'לה; י"ג בסיוון ה'תרע"ו, 14 ביוני 1916 – כ' באדר ה'תשע"ב, 14 במרץ 2012; מכונה לאחר פטירתו ה"ישועות משה") היה האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומשה יהושע הגר · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומלחין · ראה עוד »
מועצה דתית
נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומועצה דתית · ראה עוד »
מועדון לילה
מבלים במועדון הלילה "הלונה" במתחם אל-פאשה, חיפה; יוני 2010 מועדון לילה הוא אולם או מתחם סגור קטן יותר, המשמש להצגת מופעי בידור ולריקודים, ופועל בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובסופי שבוע.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומועדון לילה · ראה עוד »
מורה צדק
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ומורה צדק · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואנטישמיות · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואצ"ל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואשכנזים · ראה עוד »
אלעזר אבוחצירא
הרב אלעזר אבוחצירא (כונה באבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח – 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואלעזר אבוחצירא · ראה עוד »
אליעזר הגר (דמשק אליעזר)
קופיטשניץ קברו של האדמו"ר בהר הזיתים רבי אליעזר הגר (כ"ב בשבט ה'תרנ"א, ינואר 1891 – ב' באלול ה'תש"ו, אוגוסט 1946) היה אדמו"ר וראש ישיבה בוויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואליעזר הגר (דמשק אליעזר) · ראה עוד »
אזורי חן
אֲזוֹרֵי חֵן היא שכונה בצפון-מערב תל אביב, המהווה חלק משכונת צוקי אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואזורי חן · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואב"ד · ראה עוד »
אבן פינה
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואבן פינה · ראה עוד »
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואברך · ראה עוד »
אברהם אביגדור נחום לנדא
#הפניה אברהם אביגדור לנדא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואברהם אביגדור נחום לנדא · ראה עוד »
אברהם יעקב מסדיגורה (השני)
#הפניה אברהם יעקב פרידמן (השני).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואברהם יעקב מסדיגורה (השני) · ראה עוד »
אברהם יעקב פרידמן (השלישי)
הרב אברהם יעקב פרידמן (ה' באלול תרפ"ח, 21 באוגוסט 1928 – י"ט בטבת תשע"ג, 1 בינואר 2013) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואברהם יעקב פרידמן (השלישי) · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואהרן רוקח · ראה עוד »
אהרון שלוש
#הפניה אהרן שלוש.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואהרון שלוש · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואוסטריה · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואוצר החכמה · ראה עוד »
אולפנית בני עקיבא תל אביב
אולפנית בני עקיבא תל אביב היא אולפנית לבנות השוכנת ברחוב ליליינבלום בתל אביב והיא חלק ממרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואולפנית בני עקיבא תל אביב · ראה עוד »
איסר יהודה אונטרמן
הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »
איתמר רוזנבוים
רבי איתמר רוזנבוים (ה' בתמוז תרמ"ו, יולי 1886 - כ"ב בסיוון תשל"ג, יוני 1973) היה אדמו"ר מפורסם בחסידות נדבורנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ואיתמר רוזנבוים · ראה עוד »
נמל תל אביב
נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונמל תל אביב · ראה עוד »
נפתלי הרץ הלוי
הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »
נפתלי הירץ הלוי
#הפניה נפתלי הרץ הלוי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונפתלי הירץ הלוי · ראה עוד »
נתן צבי פינקל
"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונתן צבי פינקל · ראה עוד »
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונחל הירקון · ראה עוד »
נחום מרדכי פרידמן
מצבת האדמו"ר מצ'ורטקוב רבי נחום מרדכי פרידמן (1874, י"ז בשבט ה'תרל"ד – 1946, י"ח באדר ב' ה'תש"ו) היה האדמו"ר מצ'ורטקוב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונחום מרדכי פרידמן · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונחום גוטמן · ראה עוד »
נדל"ן
#הפניהמקרקעין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונדל"ן · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונוסח הספרדים · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונווה צדק · ראה עוד »
נווה שרת
גינת כלבים בשכונה נווה שרת (לשעבר מעברת "יד המעביר") היא שכונה צפון־מזרחית של תל אביב, באזור עבר הירקון, ממערב לנחל הפרדסים, השייכת לרובע 2 בצפון־מזרח תל אביב-יפו, מצפון־מערב לקריית עתידים, מדרום־מערב לצהלה ומזרחית לרמת החייל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונווה שרת · ראה עוד »
נווה שלום (שכונה)
מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאות בתי השכונה בשנת 1964 נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וניו יורק · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וספר תורה · ראה עוד »
סליק
סליק ההגנה בכפר גלעדי פתח הכניסה לסליק ההגנה בכפר גלעדי סליק 'הקיבוץ' בכפר גלעדי "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וסליק · ראה עוד »
סבל
250px סבל הוא התנסות בתחושת כאב הנגרמת לאדם או בעל-חיים אחר, כל כאב פיזי או נפשי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וסבל · ראה עוד »
סבון
סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וסבון · ראה עוד »
עקיבא אריה ויס
אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וערבים · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עיר הנידחת
בהלכה, עיר הנידחת היא עיר שרוב תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד עבודה זרה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ועיר הנידחת · ראה עוד »
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
פרוכת (בית כנסת)
#הפניה ארון קודש#הפרוכת.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ופרוכת (בית כנסת) · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ופתח תקווה · ראה עוד »
צעירי אגודת חב"ד בישראל
הלוגו של צעירי אגודת חב"ד בישראל עם הלוגו הישן של הארגון המטה המרכזי בכפר חב"ד יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל לייבוב נואם בכנס השמיני של צעירי אגודת חב"ד בשנת 1968 תהלוכת ל"ג בעומר של צעירי חב"ד, בלוד, סוף שנות השמונים צעירי אגודת חב"ד (שם מלא: צעירי אגודת חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, ובקצרה: צעירי חב"ד או בראשי תיבות: צא"ח) הוא ארגון הממונה על פעילות-החוץ של תנועת חב"ד בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וצעירי אגודת חב"ד בישראל · ראה עוד »
צבי אריה טברסקי
רבי צבי אריה טברסקי (תר"נ, 1890 - י"ח באב תשכ"ח, 12 באוגוסט 1968) היה האדמו"ר מזלטיפולי ובהמשך גם האדמו"ר מצ'ורטקוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וצבי אריה טברסקי · ראה עוד »
צייטלין (בית ספר)
בית ספר תיכון עירוני תורני ב'-ג' צייטלין, הקרוי על שם הלל צייטלין, הוא בית ספר ממלכתי דתי על יסודי לבנים ולבנות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וצייטלין (בית ספר) · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וקנס · ראה עוד »
קרן וולפסון (זאב וולפסון)
קרן וולפסון (באנגלית: Wolfson foundation) היא קרן יהודית-חרדית אמריקאית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וקרן וולפסון (זאב וולפסון) · ראה עוד »
קריית שלום
קריית שלום היא שכונה בדרום תל אביב, השוכנת מדרום לדרך קיבוץ גלויות, מצפון לדרך בן צבי, ממזרח לתל כביר וממערב לנתיבי איילון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וקריית שלום · ראה עוד »
קריית ויז'ניץ
שלט הסבר בכניסה לקריית ויז'ניץ בבני ברק קריית ויז'ניץ (או שיכון ויז'ניץ; השם המקורי: שיכון אהבת ישראל ואור החיים) היא שכונה בבני ברק המשמשת כמרכז לחסידות ויז'ניץ בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וקריית ויז'ניץ · ראה עוד »
קשת (מבנה)
אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וקשת (מבנה) · ראה עוד »
רמת אביב ג'
מגדלי מגורים בלב השכונה וקצהו המערבי של "מרכז שוסטר", 2007 רמת אביב ג' (מוכרת גם בראשי התיבות רמא"ג) היא שכונה בתל אביב, אחת משכונות עבר הירקון בצפון מערב העיר.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורמת אביב ג' · ראה עוד »
רמת אביב החדשה
#הפניה רמת אביב#שכונות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורמת אביב החדשה · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וראש השנה · ראה עוד »
רעננה
תצלום אוויר של השכונות המערביות של רעננה בית העירייה פסל עץ תפוזים ברח' בן-גוריון ברעננה בניינים ברחוב אחוזה ברעננה רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורעננה · ראה עוד »
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש · ראה עוד »
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב אלנבי · ראה עוד »
רחוב אחד העם
מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב אחד העם · ראה עוד »
רחוב אבן גבירול
רחוב אבן גבירול נמתח מסמוך למגדל דניאל פריש בצידה הימני של התמונה לכיוון תחנת הכוח רדינג (למעלה) רחוב אבן גבירול הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב אבן גבירול · ראה עוד »
רחוב נחמני
#הפניה רחובות תל אביב-יפו#נחמני.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב נחמני · ראה עוד »
רחוב שינקין
רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם המנהיג ציוני מנחם שינקין שהיה ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב שינקין · ראה עוד »
רחוב לילינבלום
#הפניה רחוב ליליינבלום.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב לילינבלום · ראה עוד »
רחוב ליליינבלום
רחוב לילנבלום, 1913 בניין בנק ישראל רחוב ליליינבלום בתל אביב הוא מראשוני הרחובות בעיר זו, והוא קרוי על שמו של משה לייב ליליינבלום.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב ליליינבלום · ראה עוד »
רחוב בן-יהודה (תל אביב)
צילום אוויר של הרחוב בשנת 1963. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית רחוב בן יהודה הוא רחוב ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שם אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב בן-יהודה (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב ביאליק (תל אביב)
רחוב ביאליק הוא רחוב במרכז תל אביב שנקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב ביאליק (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רחוב הרצל (תל אביב)
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב החשמונאים
רחוב החשמונאים הוא רחוב בתל אביב המשמש בחלקו כציר כניסה למרכז העיר מכיוון מזרח, ואורכו כקילומטר וחצי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב החשמונאים · ראה עוד »
רחוב הירקון
נקודת המפגש בין רחוב הירקון (משמאל) ורציף הרברט סמואל (מימין) טקסט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב הירקון · ראה עוד »
רחוב יהודה הלוי
משכנו הראשון של בנק אפ"ק בתל אביב בקרן הרחובות יהודה הלוי והרצל - 1923 הרצל בתל אביב הבניין שבו שכן בית החולים ליולדות פרויד, ברחוב יהודה הלוי 9 רחוב יהודה הלוי הוא רחוב במרכז תל אביב, אחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורחוב יהודה הלוי · ראה עוד »
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ורומניה · ראה עוד »
שמואל אליהו טאוב
רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר א' תרס"ה, 9 בפברואר 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושמואל אליהו טאוב · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שרגא פייבל קנול
שרגא פייבל (פייבוס) קנול (Phoebus Knoll; ט"ז בחשוון תר"פ, 9 בנובמבר 1919 - כ"א בשבט תשע"ב, 14 בפברואר 2012) היה איש עסקים, מלונאי ופילנתרופ יהודי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושרגא פייבל קנול · ראה עוד »
שלמה משה עמאר
תשפ"ב הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא הראשון לציון, כיהן כרב הראשי הספרדי של ירושלים בין השנים 2014 - 2023, כרבה הראשי של תל אביב בין השנים 2002–2003, וכן הרב הראשי הספרדי לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בין השנים ה'תשס"ג (2003) - ה'תשע"ג (2013).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה משה עמאר · ראה עוד »
שלמה אהרונסון (רב)
#הפניה שלמה הכהן אהרונסון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה אהרונסון (רב) · ראה עוד »
שלמה להט
קברו של שלמה להט בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב 344x344px שלמה להט, 1969 שלמה להט מציג למבקרים זרים את נזקי מלחמת המפרץ בתל אביב, 1991 שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה להט · ראה עוד »
שלמה טנא
הרב שלמה אליעזר טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי; תרע"ד, 1914 – כ"ח בתמוז תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה אב בית דין בתל אביב ורבה הראשי של באר שבע.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה טנא · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
שלמה חיים פרידמן
רבי שלמה חיים פרידמן (כונה "ר' שלמה'ניו"; א' בסיוון תרמ"ז, מאי 1887 – כ"ו באב ה'תשל"ב, 6 באוגוסט 1972) היה האדמו"ר מסדיגורה, סופר ועסקן.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה חיים פרידמן · ראה עוד »
שלמה חיים קסלמן
הרב שלמה חיים קסלמן (כ' באלול תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 - י"ט באייר תשל"א, 14 במאי 1971) היה משפיע חב"די מרכזי בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה חיים קסלמן · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה גורן · ראה עוד »
שלמה דיכובסקי
הרב שלמה דיכובסקי (נולד ב-15 בדצמבר 1938) הוא רב ודיין ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו, שלאחריה שימש כמנהל בתי הדין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה דיכובסקי · ראה עוד »
שלמה דייכובסקי
#הפניה שלמה דיכובסקי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלמה דייכובסקי · ראה עוד »
שלום נח ברזובסקי
רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911 – ז' באב תש"ס, 8 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן היה ראש ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, שאותה הקים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושלום נח ברזובסקי · ראה עוד »
שליח חב"ד
#הפניה שלוחי חב"ד.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושליח חב"ד · ראה עוד »
שטיבל
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושטיבל · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושבת · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושביעי של פסח · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
שכונת שפירא
הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושכונת שפירא · ראה עוד »
שכונת התקווה
רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה רחוב עזאי בשכונת התקווה בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה שוק התקווה מראה בגן התקווה שכונת התקווה שוכנת בדרום תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושכונת התקווה · ראה עוד »
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושירת הים · ראה עוד »
שיכון ויז'ניץ
#הפניה קריית ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ושיכון ויז'ניץ · ראה עוד »
תנועת נוער
הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותנועת נוער · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותפילת מנחה · ראה עוד »
תרפ"ז
#הפניה ה'תרפ"ז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרפ"ז · ראה עוד »
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרפ"ח · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרצ"ט · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרצ"ז · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרצ"ח · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרצ"ה · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותרבות · ראה עוד »
תש"א
#הפניה ה'תש"א.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותש"א · ראה עוד »
תש"ט
#הפניה ה'תש"ט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותש"ט · ראה עוד »
תש"ז
#הפניה ה'תש"ז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותש"ז · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותש"ב · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותש"ג · ראה עוד »
תש"ד
#הפניה ה'תש"ד.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותש"ד · ראה עוד »
תשמ"ב
#הפניה ה'תשמ"ב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותשמ"ב · ראה עוד »
תשמ"ו
#הפניה ה'תשמ"ו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותשמ"ו · ראה עוד »
תשליך
יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותשליך · ראה עוד »
תשי"א
#הפניה ה'תשי"א.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותשי"א · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותשי"ח · ראה עוד »
תשי"ג
#הפניה ה'תשי"ג.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותשי"ג · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תל ברוך
הטיילת בחוף תל ברוך שד' קק"ל חוצות את תל ברוך הישנה שכונת תל ברוך היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, שנוסדה ב-1947 ושוכנת בעברו הצפוני של נחל הירקון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותל ברוך · ראה עוד »
תל כביר
#הפניה נווה עופר.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותל כביר · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ותלמוד תורה · ראה עוד »
לח"י
#הפניה לוחמי חרות ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ולח"י · ראה עוד »
לב תל אביב
אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ולב תל אביב · ראה עוד »
לוב
מדינת לוּב (בערבית:, תעתיק: דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ולוב · ראה עוד »
זרח ברנט
זֶרַח בַּרְנֶט (ט"ז בניסן ה'תר"ג, 16 באפריל 1843, ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית – י"ח בתשרי ה'תרצ"ו, 15 באוקטובר 1935, תל אביב) איש היהדות החרדית, אשר היה פעיל ציוני, ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים, וכן היה ממקימי העיר פתח תקווה, אם המושבות, וממתיישביה הראשונים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וזרח ברנט · ראה עוד »
זבולון גרז
הרב זבולון אריה גרז (תרס"ג, 25 בספטמבר 1903 - י"ג באב תשמ"ט, 24 ביולי 1989) היה אב"ד רחובות במשך כשלושים וחמש שנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וזבולון גרז · ראה עוד »
חאן (מבנה)
תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחאן (מבנה) · ראה עוד »
חנות
חנות פירות הדר בכניסה לעתיקות פומפיי ובת ליד חנות נעליים חנות היא מקום מסחר קמעונאי המאחסן מוצרים שונים, בדרך כלל מאובטח מפני גנבות, שבו אנשים קונים חפצים שונים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחנות · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות · ראה עוד »
חסידות מונקאטש
כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות מונקאטש · ראה עוד »
חסידות מודז'יץ
רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב רבי חיים שאול האדמו"ר ממודז'יץ עם רבי ישראל דוד האדמו"ר ממודז'יץ מארצות הברית חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות מודז'יץ · ראה עוד »
חסידות אמשינוב
וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות אמשינוב · ראה עוד »
חסידות אוז'רוב
רבי תנחום בקר מאוז'רוב חסידות אוז'רוב היא חצר חסידית פולנית שרוב חסידיה נספו בשואה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות אוז'רוב · ראה עוד »
חסידות נדבורנא
#הפניה חסידות נדבורנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות נדבורנא · ראה עוד »
חסידות סקרנביץ
רבי שמעון מסקרנביץתמונה להחלפה חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות סקרנביץ · ראה עוד »
חסידות סקווירא
#הפניה חסידות סקווירה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות סקווירא · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות סטריקוב
בית המדרש סטריקוב בירושלים חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא ואלכסנדר הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות סטריקוב · ראה עוד »
חסידות סדיגורה
בית המדרש בסדיגורה פנים בית הכנסת של החסידות ביתו של הרבי מסדיגורה חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות סדיגורה · ראה עוד »
חסידות צ'ורטקוב
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות צ'ורטקוב · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידות קוז'ניץ
חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות קוז'ניץ · ראה עוד »
חסידות קוידנוב
חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות קוידנוב · ראה עוד »
חסידות רדומסק
#הפניה חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות רדומסק · ראה עוד »
חסידות רוז'ין
בית הכנסת בעיירה סדיגורה האדמו"ר מסדיגורה בית הכנסת בעיירה צ'ורטקוב האדמו"ר מצ'ורטקוב האדמו"ר מווסלוי חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות רוז'ין · ראה עוד »
חסידות לעלוב
חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות לעלוב · ראה עוד »
חסידות זוטשקא
חסידות זוטשקא היא חצר חסידית משושלת נדבורנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות זוטשקא · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות בעלזא
#הפניה חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות בעלזא · ראה עוד »
חסידות ברסלב
בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות ברסלב · ראה עוד »
חסידות בוהוש
חסידות בוהוש היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות בוהוש · ראה עוד »
חסידות ביאלא
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשהרבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים 200px רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא לוגאנורבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות ביאלא · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות הוסיאטין
בית הרבה בהוסיאטין חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות הוסיאטין · ראה עוד »
חסידות וסלוי
בית האדמו"ר ב-וסלוי, רומניה חסידות וסלוי היא חצר חסידית שנוסדה בעיר הרומנית וסלוי על ידי רבי שלום הלפרין, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ופעילה כיום בעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות וסלוי · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחסידים · ראה עוד »
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחזרה בתשובה · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחברה קדישא · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחג · ראה עוד »
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחופה · ראה עוד »
חוק עזר עירוני
#הפניה חוק עזר.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחוק עזר עירוני · ראה עוד »
חינוך ממלכתי דתי
חינוך ממלכתי-דתי (חמ"ד) ניתן בישראל על פי חוק חינוך ממלכתי משנת 1953 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים-דתיים", ובראשי תיבות ממ"ד, לעומת החינוך ה"כללי" החילוני.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחינוך ממלכתי דתי · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיפה · ראה עוד »
חיים מאיר הגר
הרב חיים מאיר הגר (מכונה "האמרי חיים" על-שם ספרו; ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח, 1 בדצמבר 1887 – ט' בניסן ה'תשל"ב, 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים מאיר הגר · ראה עוד »
חיים מרדכי רוזנבוים
ציוני ה"דבר חיים" מנדבורנה, ובנו "הבאר יעקב", בהר הזיתים רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג - ט"ו בטבת תשל"ח) מכונה ה"דבר חיים", היה האדמו"ר השביעי מנדבורנה, והשני בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים מרדכי רוזנבוים · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים שמואל שמרלינג
ציור דמותו של שמרלינג על ידי הצייר אהרון אבני לפי תאורים של בני משפחתו ואישים בני דורו.העיתון "הבוקר" 4.4.1962 עמ' 2 חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי ועד הקהילה היהודית המשותף של יפו "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים שמואל שמרלינג · ראה עוד »
חיים שאול ברוק
הרב חיים שאול ברוק (בחייו הוכר כשאול ברוק; נהגה: שׁוֹאֶל; ט"ו באב תרנ"ד, 17 באוגוסט 1894 - י"ב בניסן תשכ"ה, 14 באפריל 1965) היה ראש ישיבות חב"ד "אחי תמימים" בתל אביב ובראשון לציון, רב קהילת חב"ד בראשון לציון ומשפיע חב"די מרכזי בישראל; רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפולקלור החב"די.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים שאול ברוק · ראה עוד »
חיים לבנון
הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו קברו של חיים לבנון ואשתו חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים לבנון · ראה עוד »
חיים טירר
רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים טירר · ראה עוד »
חיים זאב פינקל
הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד, 14 במרץ 1904 - י"ח באלול ה'תשכ"ה, 15 בספטמבר 1965) היה רב יהודי ליטאי שחי ופעל בישראל, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים זאב פינקל · ראה עוד »
חיים גדליה צימבליסט
הרב חיים גדליה צימבליסט (ה'תר"ץ, 1930 – ח' בתמוז תשפ"ב, 7 ביולי 2022) היה רב ליטאי ישראלי ודיין בבית הדין הרבני הגדול.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים גדליה צימבליסט · ראה עוד »
חיים דוד הלוי
הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וחיים דוד הלוי · ראה עוד »
בן ציון ברוק
הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק (ה'תרס"ד, 1904 – י"ד בתשרי ה'תשמ"ו, 29 בספטמבר 1985) היה מייסד וראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק בירושלים, תלמידו של הסבא מנובהרדוק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובן ציון ברוק · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובני ברק · ראה עוד »
בקהילה
בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובקהילה · ראה עוד »
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובוכרה · ראה עוד »
בית ספר מירון תל אביב
בית ספר מירון הוא בית ספר יסודי ממלכתי דתי הנמצא בצפון תל אביב, על גדות הירקון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית ספר מירון תל אביב · ראה עוד »
בית קולנוע
בית קולנוע הוא מקום, בדרך כלל מבנה, המשמש להקרנת סרטי קולנוע.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית קולנוע · ראה עוד »
בית חב"ד
לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית חב"ד · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית המקדש · ראה עוד »
בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)
תמונת מחזור של בית הספר, 1932 בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו) · ראה עוד »
בית הדין הרבני הגדול
טקס השבעת דיינים לבית הדין הרבני הגדול 31 ביולי 2016 בנוכחות הרבנים הראשיים הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ויו"ר הוועדה למינוי דיינים, יובל שטייניץ מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הדין הרבני הגדול · ראה עוד »
בית הכנסת אוהל מועד
פנים בית הכנסת אוהל מועד, מאי 2009בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים, נוסח התפילה הוא כעדות המזרח.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת אוהל מועד · ראה עוד »
בית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב)
בית כנסת אוהל יצחק חב"ד (ידוע גם בשם עין יעקב על שום מיקומו ברחוב עין יעקב 13) היה אחד מבתי הכנסת הראשונים בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין (תל אביב)
#הפניה בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכנסת לעולי לוב
שער הכניסה לבית הכנסת דצמבר 2021 שלט מחוץ לבית הכנסת היפואי לעולי לוב בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת לעולי לוב · ראה עוד »
בית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת הגר"א (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול (תל אביב)
בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום שנות השלושים קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת הגדול (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכנסת היכל יהודה
בית הכנסת היכל יהודה, הידוע גם כבית הכנסת רקנאטי או הקונכייה, הוא בית כנסת הממוקם ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בסמוך למגדל המאה ובשטחו של הכפר ההיסטורי סומייל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית הכנסת היכל יהודה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית כנסת · ראה עוד »
בית כנסת גאולת ישראל
דלתות הכניסה המעוטרות של בית הכנסת גאולת ישראל בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' הוא בית כנסת ותיק, גדול ומפואר ברחוב מרכז בעלי מלאכה, בצדה הצפוני של גינת שיינקין בשכונת לב העיר בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית כנסת גאולת ישראל · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית יעקב · ראה עוד »
בית יעקב (כתב עת)
גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וגרמניה · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גרעין תורני
גרעין תורני הוא קבוצה של משפחות או יחידים מתוך הציונות הדתית, בעיקר מפלג החרד"לים, שמתארגנים לגור יחד בערים שבהן אוכלוסייה דתית-יהודית מועטה, מתוך מטרה להגדיל את הזיקה ליהדות האורתודוקסית באותו המקום.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וגרעין תורני · ראה עוד »
גבעת שמואל
סמליל המועצה המקומית הכניסה לגבעת שמואל מדרום-מערב הבית השקוף מרכז רוגובין בגבעת שמואל מרכז "אור בגבעה" בגבעת שמואל גִּבְעַת שְׁמוּאֵל היא עיר במחוז המרכז בישראל הגובלת עם רמת גן בדרום-מערב, פתח תקווה במזרח ובצפון, בני ברק במערב וקריית אונו בדרום.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וגבעת שמואל · ראה עוד »
דתיים לאומיים
דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ודתיים לאומיים · ראה עוד »
דוד פוברסקי
הרב יהושע דוד פוברסקי (י' בשבט ה'תרס"ב, 18 בינואר 1902 - ו' באדר ה'תשנ"ט, 21 בפברואר 1999) היה ראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ודוד פוברסקי · ראה עוד »
דוד חי אבוחצירא
הרב דוד חי אבוחצירא (מכונה: רבי דוד; נולד ב-16 בספטמבר 1952, כ"ו באלול ה'תשי"ב) הוא הרב הראשי של נהריה לשעבר, מאדמו"רי משפחת אבוחצירא שחצרו מהווה מוקד משיכה למבקרים רבים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ודוד חי אבוחצירא · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תרס"ד
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרס"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרפ"ט · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ו
שלט רחוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תרצ"ו · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וה'תשט"ו · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והמאה העשרים · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המקום
המקום היא סדרת טלוויזיה ששודרה בערוץ 10 בין השנים 2008-2009, הסדרה עוקבת אחר המתרחש בבר מסעדה תל אביבי בבעלותה של משפחת פיין.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והמקום · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והמבשר (יומון) · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והמודיע · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והעלייה החמישית · ראה עוד »
השקיה
השקיה בשיטת ההצפה בארצות הברית השקיה היא פעילות חקלאית שבה מובאים מים אל הצמחים, לשם גידולם או לשם קיומם.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והשקיה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והשואה · ראה עוד »
התנחלות
מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים של ההתנחלויות, עדכנית ליוני 2020 תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והתנחלות · ראה עוד »
התחנה המרכזית הישנה של תל אביב
התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות. בתחנה פעלו גם תחנות מוניות, והיא שימשה כמרכז מסחרי הומה. ב-18 באוגוסט 1993 עברה פעילות האוטובוסים והמוניות לתחנה המרכזית החדשה, ושמה של התחנה המרכזית שונה לשמה הנוכחי "התחנה המרכזית הישנה של תל אביב". ב-31 ביולי 2009, לאחר 67 שנות פעילות, הפסיקה "אגד" את פעילות הקווים שעוד נותרו בתחנה והעבירה אותם לתחנה המרכזית החדשה ולתחנות אחרות. באופן זה, סיים המקום את תפקודו כתחנת אוטובוסים. באוגוסט 2009 נהרסו חלק מהתחנות שנותרו על הרציפים בתחנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והתחנה המרכזית הישנה של תל אביב · ראה עוד »
הלל ויטקינד
הרב הלל ויטקינד (תרנ"ט, 1899 - י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974) היה ממייסדי סניפי ישיבת בית יוסף-נובהרדוק במספר ערים בפולין ובמיוחד בוורשא שהוא הקים בה הישיבה, והיה מקורב מאוד לרבו הסבא מונובהרדוק, כפי שהעיד על עצמו שיצקתי על ידו שש שנים, ולאחר עלותו ארצה מייסד וראש ישיבת ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והלל ויטקינד · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והגר"א · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגירה שלילית
מאזן הגירה במדינות העולם לשנת 2016 (כחול - מאזן הגירה חיובי; כתום - מאזן הגירה שלילי; ירוק - יציבות) הגירה שלילית או מאזן הגירה שלילי הוא מצב שבו מספר המתגוררים במקום מסוים הולך ופוחת, משום שמספר העוזבים גדול יותר מממספר המצטרפים המגיעים מבחוץ להתגורר במקום זה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והגירה שלילית · ראה עוד »
הדר יוסף
בית כנסת בשכונה מראה היציעים באצטדיון האתלטיקה בית הוועד האולימפי הישראלי במרכז הספורט הלאומי תל אביב שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והדר יוסף · ראה עוד »
ההתנגדות לחסידות
הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הכנסת אורחים
שלושת המלאכים, איור מהמאה ה-16הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות, הנוגע לאירוח אדם שהזדמן לבית או מקום שאינו שלו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והכנסת אורחים · ראה עוד »
הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן
250px הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן או ישיבת בר-אילן, היא ישיבה תיכונית עירונית שש-שנתית בתל אביב-יפו הממוקמת בשדרות רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן · ראה עוד »
היכל התלמוד
היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב והיכל התלמוד · ראה עוד »
ועד העיר ליהודי יפו
#הפניה ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וועד העיר ליהודי יפו · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וורשה · ראה עוד »
ווסלוי
#הפניה וסלוי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וווסלוי · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ווינה · ראה עוד »
כפר חב"ד
חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949 בניין 770 בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וכפר חב"ד · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וכולל אברכים · ראה עוד »
כוכב הצפון (שכונה)
כוכב הצפון היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וכוכב הצפון (שכונה) · ראה עוד »
יאיר אטינגר
יאיר אטינגר (נולד ב-21 באוקטובר 1972) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויאיר אטינגר · ראה עוד »
יעקב משה טולידנו
#הפניה יעקב משה טולידאנו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויעקב משה טולידנו · ראה עוד »
יעקב פרידמן (אדמו"ר)
רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויעקב פרידמן (אדמו"ר) · ראה עוד »
יפה מגנס
הרבנית יפה מגנס (נולדה בקדימה בשנת תשט"ו) היא דיקנית הסטודנטיות במכללת ירושלים לבנות, מקימת וראש מדרשת בת-ציון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויפה מגנס · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויפו · ראה עוד »
יפו העתיקה
יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויפו העתיקה · ראה עוד »
יצחק אייזיק רוזנבוים
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (כ"א בטבת ה'תרס"ו, 18 בינואר 1906 - י"ד בתמוז ה'תש"ס, 20 ביולי 2000) היה האדמו"ר הראשון מזוטשקא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויצחק אייזיק רוזנבוים · ראה עוד »
יצחק פרידמן (בוהוש, השני)
רבי יצחק פרידמן (כ"ו באייר תרס"ג, 23 במאי 1903 – י"ד באב תשנ"ב, 13 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר מבוהוש, הרביעי בשושלת.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויצחק פרידמן (בוהוש, השני) · ראה עוד »
יצחק זאב סולובייצ'יק
#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויצחק זאב סולובייצ'יק · ראה עוד »
יצחק ידידיה פרנקל
בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »
יציאה בשאלה
חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויציאה בשאלה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וירושלים · ראה עוד »
ישראל מאיר לאו
נפתלי ישראל מאיר לאו בזרועותיו של אלעזר שיף, מניצולי בוכנוואלד, בהגיעם לחיפה, 15 ביולי 1945 הרב לאו (שלישי מימין בשורה הקדמית) יחד עם המנהיגים שהגיעו לפורום השואה העולמי החמישי ביד ושם, 2020 הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב בסיוון ה'תרצ"ז, 1 ביוני 1937) הוא רב ישראלי, שימש כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1988–1993, וכן בין השנים 2005–2017.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישראל מאיר לאו · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל פרידמן מהוסיאטין
#הפניה ישראל פרידמן (הוסיאטין).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישראל פרידמן מהוסיאטין · ראה עוד »
ישראל רוקח
מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישראל רוקח · ראה עוד »
ישיבת מעלה אליהו
ישיבת תל אביב "מעלה אליהו", ע"ש עו"ד אליהו מירון, היא ישיבה גבוהה ציונית דתית הממוקמת בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת מעלה אליהו · ראה עוד »
ישיבת אור זורח
#הפניה אור זורח (תל אביב).
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת אור זורח · ראה עוד »
ישיבת אורות שאול
הלוגו הישן של ישיבת אמית אורות שאול ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות וראש בית המדרש הרב איתמר אלדר.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת אורות שאול · ראה עוד »
ישיבת נובהרדוק
מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »
ישיבת עטרת נחמיה
ישיבת עטרת נחמיה היא ישיבה גבוהה ציונית דתית, הממוקמת בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, בראשה עומד הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת עטרת נחמיה · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבת חידושי הרי"ם
ישיבת חידושי הרי"ם היא ישיבה של חסידות גור בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת חידושי הרי"ם · ראה עוד »
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר · ראה עוד »
ישיבת הסדר
סמל איגוד ישיבות ההסדר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת הסדר · ראה עוד »
ישיבת היישוב החדש
ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבה · ראה עוד »
ישיבה תיכונית
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבה תיכונית · ראה עוד »
ישיבה לצעירים
#הפניה ישיבת ירושלים לצעירים.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב וישיבה לצעירים · ראה עוד »
יתד נאמן
הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985) יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויתד נאמן · ראה עוד »
יחיאל מיכל פיינשטיין
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 – ט"ז באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויחיאל מיכל פיינשטיין · ראה עוד »
יחיאל יהושע רבינוביץ
רבי יחיאל יהושע מביאלא (משמאל) עם האדמו"ר מאוז'רוב מחבר הספרים "אש דת" ו"באר משה"תמונה להחלפה רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900–1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויחיאל יהושע רבינוביץ · ראה עוד »
יד אליהו
יד אליהו (ובשמה הקודם "אדמות זבלאווי") היא שכונה בדרום מזרח תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויד אליהו · ראה עוד »
יהדות סלוניקי
מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויהדות סלוניקי · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהושע מגנס
הרב מאיר יהושע מגנס (נולד בשנת 1951) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב, מתלמידיו הקרובים של הרב אברהם שפירא.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויהושע מגנס · ראה עוד »
יהודה מאיר אברמוביץ
יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פולין – ב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בין השנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויהודה מאיר אברמוביץ · ראה עוד »
יהודה מרגוזה
הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879) היה רב אשר ייסד בשנת 1825 בשליחות רבני ירושלים את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויהודה מרגוזה · ראה עוד »
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »
יונה מצגר
הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) הוא רב ישראלי, כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויונה מצגר · ראה עוד »
יוסף צבי הלוי
הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס) (אלול תרל"ד, 1874 – ד' באדר תש"ך, 3 במרץ 1960) היה אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויוסף צבי הלוי · ראה עוד »
יוסף ברלין
יוסף אברהם ברלין (23 בספטמבר 1877, מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 18 ביולי 1952, תל אביב) היה אדריכל ישראלי, מן האדריכלים הבולטים בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויוסף ברלין · ראה עוד »
יוסף יוזל הורוביץ
רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגה – י"ז בכסלו ה'תר"ף, 9 בדצמבר 1919, קייב), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל מסלנט, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ויוסף יוזל הורוביץ · ראה עוד »
1740
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1740 · ראה עוד »
1825
אנטוניו סליירי.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1825 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1863 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1879 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1903 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1909 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1927 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1929 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1930 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1931 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1934 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1936 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1939 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1986 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו1988 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות אורתודוקסית בתל אביב ו2009 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_אורתודוקסית_בתל_אביב
