תִקשׁוֹרֶת

336 יחסים: ממלכת סרדיניה, מאה שערים, מנזר, מס, מס גולגולת, מס הגולגולת, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסחר, מסגד, מסגד אל-אקצא, מסילת הרכבת החיג'אזית, מסילת הרכבת יפו–ירושלים, מפקדי מונטיפיורי, מצרים, מרסיי, מרגלית שילה, מרד הפלחים, משקה חריף, משה מונטיפיורי, משכנות שאננים, משי, מלריה, מלחמת קרים, מלחמת העולם הראשונה, מחנה ישראל, מחנה יהודה (ירושלים), מגפה, מגרש הרוסים, מגדל דוד, מדרסת תנכזיה, מדרסה, מונופול, מופתי, מולא, מכס, מכון פסטר (ירושלים), מכונת דפוס, מים, מינה רוזן, מיסיון, מיעוט, מישור החוף, מילון בן-יהודה, מיכל הכהן, אמנון כהן (מזרחן), אנאלפביתיות, אנגליה, אסלאם, ארמנים, ארמטה פיארוטי, ..., ארמטה פיירוטי, ארמון הגבירה טונשוק, ארץ ישראל, ארבע ערי הקודש, ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אריגה, אריה מורגנשטרן, אשכנזים, אליעזר בן-יהודה, אליקים רובינשטיין, אבעבועות רוח, אבעבועות שחורות, אברהם משה לונץ, אברהם יערי, אבו גוש, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוסטרו-הונגריה, אוסטריה, איסטנבול, איילט, איילט דמשק, נמל יפו, נאורות, נצרות, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נתן שור, נזיר, נחל צולב, נחל שורק, נחלת שבעה, נחושת, נדב שרגאי, נדבן, סמואל גובאט, סנג'ק (האימפריה העות'מאנית), סנדלר, סבון, סביל, סוריה (איילט), סולטאן, סולימאן הראשון, סילואן, עאדל מנאע, עץ (חומר גלם), ערבית, עלאא' א-דין, עלייה לארץ, עלייה לרגל, עזריאל שוחט, עזה, עבר הירדן, עבד אלמג'יד הראשון, עד ירושלים, עונש מוות, עוני, עולמא, עיר מחוז, עיריית ירושלים, עירייה, פנס רחוב, פסחא, פסולת, פקיד, פרעות, פרוסיה, פרושים (היישוב הישן), פרויקט בן-יהודה, פחה, צמר, צפת, צרעת, צבא האימפריה העות'מאנית, צבועיים, צו, ציונות, קאדי, קסרקטין, קפיטולציות, קתדרלת יעקב הקדוש, קבצן, קבר רחל, קבר דוד, קדרות, קהיר, קונסטנטינופול, קונסול דיפלומטי, קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19, קישלה, רפואה, רחוב יפו, רבאט אל-מנצורי, רופא, רות קרק, רוחות השמים, ריצוף (בינוי), ריכב רובין, שמעון פרנקל, שמרנות, שמואל אביצור, שנות ה-30 של המאה ה-19, שנות ה-50 של המאה ה-19, שער ציון, שער השלשלת, שער יפו, שפרה שוורץ, שפכים, שטר כסף, שחיתות, שופט, שוק (מסחר), שוק הכתנים, שכם, שכונת המוגרבים, תאורה, תנועת ההשכלה היהודית, תעמרה, תעשייה, תקדים, תרכ"ג, תחרות (כלכלה), תחיית הלשון העברית, תבלין, לטינית, ליפתא, טמפלרים (תנועה), טנזימאט, טריאסטה, טרילוגיה, טלביה, טופוגרפיה, טורקית, טיטוס טובלר, זהר עמר, זווית, זכרונות ארץ ישראל, זכוכית, זיהום (רפואה), חמאה, חאן (מבנה), חרס, חלב, חבצלת (כתב עת), חברון, חג', חומות ירושלים, חופש דת, חכם באשי, חיסון, חיל היוניצ'רים, חילוניות, חיים גורן, בנייה, בשר, בדואים, בור מים, בית משפט, בית מלאכה, בית מטבחיים, בית תמחוי, בית חרושת, בית חולים, בית דפוס, בית דין רבני, בית הספר אל עומריה (ירושלים), בית החולים מאיר רוטשילד, בית החולים של המיסיון האנגלי, בית החולים העירוני (ירושלים), בית היתומים שנלר, בית יתומים, ביוב, ג'רוסלמה, ג'יימס פין, גנרל הצבא, גד גילבר, דמשק, דקומנוס, דרך הים, דרור זאבי, דונם, דוד קושניר, דיזנטריה, הממלכה המאוחדת, המאה ה-15, המאה ה-18, המאה ה-19, המפרץ הפרסי, האחים לומייר, האימפריה העות'מאנית, הסכמי הקפיטולציות, העלייה הראשונה, העיר העתיקה, הצבי, הקארדו (ירושלים), הקונסוליה האמריקאית בירושלים, הקונסוליה הבריטית בירושלים, הקוראן, הר ציון, הר הזיתים, הר הבית, הרובע המוסלמי, הרובע הארמני, הרובע הנוצרי, הרובע היהודי, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, הלבנון, החלוקה, הגירה, הוצאת משרד הביטחון, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הוצאת דביר, הוצאת יד יצחק בן-צבי, הוצאות משפט, הכותל המערבי, היסטוריה של ירושלים, היציאה מן החומות, היגיינה, היישוב הישן, ועד פקידי קושטא, ועד הפקידים והאמרכלים, ועד הלשון העברית, וקף, ויליאם הנרי ברטלט, ויה דולורוזה, ויה דולורוזה (רחוב), כנסיית הקבר, כנסייה, כרם אברהם, כלבת, כלי נשק, כביסה, כביש 1, כולרה, כולל אברכים, כיפת הסלע, כיפה (מבנה), י"ד באב, יעקב גרוס, ירקות, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה הצלבנית, ירושה, ישראל ב"ק, ישראל ברטל, ישראל דב פרומקין, יחיאל ברי"ל, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז, יהושע בן אריה, יהודה קרמון, יהודה החסיד (ירושלים), יהודים, יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16, יואל משה סלומון, יוסף אל-ח'אלידי, יוסף נבון, יוסף לנג, יוטיוב, יוהנס פרוטיגר, יוונית, 1517, 1831, 1834, 1839, 1840, 1841, 1842, 1843, 1844, 1849, 1854, 1860, 1863, 1872, 1890, 1891, 1892, 1898, 1900, 1905, 1913, 1917. להרחיב מדד (286 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממלכת סרדיניה

ממלכת סרדיניה (הידועה גם כ"סרדיניה-פיימונטה" או "פיימונטה-סרדיניה") הייתה השם שניתן לשטחים שבשליטת בית סבויה בין שנת 1720, בה הוענק האי סרדיניה לשליט סבויה ויטוריו אמדאו השני, כפיצוי על אובדן שליטתו באי סיציליה לטובת כוחות אוסטרים, ועד לאיחוד איטליה תחת כתר בית סבויה ב-1861.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וממלכת סרדיניה · ראה עוד »

מאה שערים

ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומאה שערים · ראה עוד »

מנזר

חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומנזר · ראה עוד »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומס · ראה עוד »

מס גולגולת

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומס גולגולת · ראה עוד »

מס הגולגולת

#הפניה מס גולגולת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומס הגולגולת · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומסחר · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומסגד · ראה עוד »

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »

מסילת הרכבת החיג'אזית

אימפריה העות'מאנית מסוף קו הרכבת החיג'אזית ברציף חיפה, תחילת המאה ה-20 מסמרי הידוק של מסילת רכבת העמק שנמצאו ליד כפר ברוך מסילת הרכבת החיג'אזית, ידועה גם בשמות: "המסילה החיג'אזית", "רכבת החג'" (בערבית: الخط الحديدي الحجازي; בטורקית: Hicaz Demiryolu), הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20 בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר אל-מדינה שבחג'אז (מאז 1932 חלק מערב הסעודית) על בסיס נתיב תעבורה עתיק שהוליך לאורך המורדות הפנימיים של הרכסים של החוף המזרחי של ים סוף עד לדרום־מערב ערב היא תימן של ימינו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומסילת הרכבת החיג'אזית · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומסילת הרכבת יפו–ירושלים · ראה עוד »

מפקדי מונטיפיורי

מפקדי מונטיפיורי (באנגלית: Montefiore Censuses) היו חמישה מפקדי אוכלוסין של אוכלוסייה יהודית, שנערכו בארץ ישראל, באלכסנדריה, בביירות ובצידון על ידי משה מונטיפיורי ואנשיו במהלך המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומפקדי מונטיפיורי · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומצרים · ראה עוד »

מרסיי

נמל מרסיי על רקע "כנסיית נוטרדאם גארדה" בזיליקה מפוארת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, שבראשה פסל מוזהב – הבתולה מריה של לוקן. מבט כללי על מרסיי הכנסייה הרפורמית מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומרסיי · ראה עוד »

מרגלית שילה

מרגלית שילה (נולדה ב-1942) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומרגלית שילה · ראה עוד »

מרד הפלחים

#הפניה מרד הפלאחים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומרד הפלחים · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומשקה חריף · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משכנות שאננים

משכנות שאננים היה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומשכנות שאננים · ראה עוד »

משי

סין), שעל דרך המשי משי הוא סיב טבעי העשוי מחלבון שבו משתמשים בתעשיית הטקסטיל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומשי · ראה עוד »

מלריה

פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומלריה · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מחנה ישראל

מדרגות ומעברים בשכונה סמטה במחנה ישראל ציור קיר בשכונת מחנה ישראל שכונת מחנה ישראל היא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים (אחרי משכנות שאננים) והראשונה שהוקמה על ידי תושבי העיר העתיקה עבור עצמם, בתהליך שכונה "היציאה מן החומות".

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומחנה ישראל · ראה עוד »

מחנה יהודה (ירושלים)

מחנה יהודה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת מחנה יהודה, 2018 מחנה יהודה היא שכונה יהודית במרכז ירושלים, והיחידה בגוש הנחלאות השוכנת מצפון לרחוב יפו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומחנה יהודה (ירושלים) · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומגפה · ראה עוד »

מגרש הרוסים

מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומגרש הרוסים · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומגדל דוד · ראה עוד »

מדרסת תנכזיה

#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומדרסת תנכזיה · ראה עוד »

מדרסה

מדרסה במדינת קרנאטקה בהודו מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומדרסה · ראה עוד »

מונופול

מונופול (מיוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" – אחד ו־πωλεῖν "פּוֹלָיֶן" – למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומונופול · ראה עוד »

מופתי

מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומופתי · ראה עוד »

מולא

מולא (בערבית: مولى, בפרסית: ملا, תעתיק: מֻלא) הוא כהן דת מוסלמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומולא · ראה עוד »

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומכס · ראה עוד »

מכון פסטר (ירושלים)

מכון פסטר בירושלים (היה קרוי גם: המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים, וגם: מכון פסטר של אגודת הרופאים וחוקרי הטבע העבריים) היה מכון שנוסד בשנת 1913 על ידי הד"ר אריה בעהם ועסק בבדיקות בקטריולוגיות, במניעה וטיפול בכלבת, אבעבועות שחורות ומחלות זיהומיות אחרות ובייצור חיסונים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומכון פסטר (ירושלים) · ראה עוד »

מכונת דפוס

#הפניה מכבש דפוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומכונת דפוס · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומים · ראה עוד »

מינה רוזן

מינה רוזן (נולדה ב-21 באוקטובר 1947) היא פרופסור אמריטה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומינה רוזן · ראה עוד »

מיסיון

מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומיסיון · ראה עוד »

מיעוט

קבוצת מיעוט היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת בחברה נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומיעוט · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומישור החוף · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיכל הכהן

מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ומיכל הכהן · ראה עוד »

אמנון כהן (מזרחן)

אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »

אנאלפביתיות

אנאלפביתיות היא אי ידיעת קרוא וכתוב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואנאלפביתיות · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואנגליה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואסלאם · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארמנים · ראה עוד »

ארמטה פיארוטי

#הפניה ארמטה פיירוטי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארמטה פיארוטי · ראה עוד »

ארמטה פיירוטי

ארמטה פיירוטי, תמונה מאת מנדל ג'ון דינס ארמטה פיירוטי (באיטלקית: Ermete Pierotti) היה מהנדס וארכאולוג, איטלקי ממודנה שחי באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארמטה פיירוטי · ראה עוד »

ארמון הגבירה טונשוק

קמרון גומחת הכניסה. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים התורבה (מבנה הקבר) של הגבירה טונשוק ארמון הגבירה טונשוק (בערבית, "קצ'ר סית טונשוק"), הנקרא גם "א-תָאכִּיֶה" או "חָאסקי סולטאנה", הוא ארמון מפואר וגדול-ממדים ברובע המוסלמי בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארמון הגבירה טונשוק · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבע ערי הקודש

ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארבע ערי הקודש · ראה עוד »

ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם

ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (לעיתים פקו"א או פקוא"מ) הוא ארגון יהודי שהוקם באמסטרדם בראשית המאה ה-19, בשנת תק"ע (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה עד לימי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם · ראה עוד »

ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »

אריגה

סרטונים הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו אריגה מסורתית בגווטמאלה נול אריגה אריגה מסורתית בהודו אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואריגה · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואשכנזים · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליקים רובינשטיין

אליקים רובינשטיין (נולד בכ"ה בסיוון ה'תש"ז, 13 ביוני 1947) הוא שופט בדימוס שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואליקים רובינשטיין · ראה עוד »

אבעבועות רוח

אבעבועות אצל תינוק גב של גבר בוגר, כבן 30, עם אבעבועות רוח אבעבועות רוח (באנגלית: Varicella, Chickenpox) היא מחלה נגיפית שכיחה ומידבקת הנחשבת כאחת ממחלות הילדות, אך בשנים האחרונות שכיחה גם בקרב מבוגרים, אצלם היא עלולה להיות מסוכנת במיוחד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואבעבועות רוח · ראה עוד »

אבעבועות שחורות

אבעבועות שחורות הייתה מחלה מידבקת, הנגרמת על ידי הנגיף Variola major.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואבעבועות שחורות · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואברהם יערי · ראה עוד »

אבו גוש

הכתובת הרומית במנזר הבנדיקטיני החזית המערבית של כנסיית "גבירתנו של ארון הברית" ופסל המדונה והילד הצופה מזרחה הכנסייה הצלבנית המסגד באבו גוש ומאחוריו המנזר הבנדיקטיני אַבּוּ גוֹשׁ (בערבית: أبو غوش, תעתיק מדויק: אַבּוּ ע'וֹשׁ) היא מועצה מקומית במחוז ירושלים בישראל, השוכנת בהרי יהודה, מערבית ליישוב מבשרת ציון, לאורך צדו הצפוני של כביש 1 וברום ממוצע של 800 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואבו גוש · ראה עוד »

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

טקסט.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון

#הפניה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואוניברסיטת בן-גוריון · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוסטרו-הונגריה

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואוסטריה · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואיסטנבול · ראה עוד »

איילט

איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואיילט · ראה עוד »

איילט דמשק

איילט דמשק (בטורקית עות'מאנית: إيالة شام') או וילאייט דמשק היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ואיילט דמשק · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונמל יפו · ראה עוד »

נאורות

#הפניה עידן הנאורות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונאורות · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונצרות · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נתן שור

נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונתן שור · ראה עוד »

נזיר

מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונזיר · ראה עוד »

נחל צולב

נחל צולב ביחס לגאיות העיר העתיקה שלט רחוב מהתקופה המנדטורית. הכיתוב בעברית (התחתון) נמחק בתקופת שלטון ירדן לעומת כיתוב אחיד ברחוב דוד קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 נתיב הנחל כיום (רחוב דוד) בשעת בוקר קודם פתיחת חנויות השוק רחוב דוד מגגות השוק נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונחל צולב · ראה עוד »

נחל שורק

גשר רפאים שמתחתיו מסילת הרכבת יפו–ירושלים ומעליו כביש 386, בנקודה שבה נחל רפאים נשפך לנחל שורק שפך נחל שורק נחל שורק באזור פלמחים נַחַל שׂוֹרֵק (בערבית ואדי אַ-צְרַאר וואדי רובין או לפני קום המדינה: נהר רובין) הוא אחד הנחלים הארוכים בישראל וגדול הנחלים בהרי ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונחל שורק · ראה עוד »

נחלת שבעה

רחוב ריבלין, שנת 2005 פנים בית הכנסת "נחלת יעקב" - הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה רחוב סלומון - ציור: חגית ברק שלט ברחוב יואל משה סלומון על שימור בשכונת נחלת שבעה נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונחלת שבעה · ראה עוד »

נחושת

נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונחושת · ראה עוד »

נדב שרגאי

נדב שרגאי (נולד ב-1 בינואר 1959) הוא סופר ועיתונאי ישראלי, עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונדב שרגאי · ראה עוד »

נדבן

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ונדבן · ראה עוד »

סמואל גובאט

גובאט בצעירותו הבישוף סמואל גובאט (בגרמנית: Samuel Gobat; 26 בינואר 1799 – 11 במאי 1879) היה כומר ומיסיונר פרוטסטנטי שווייצרי, אשר שימש כבישוף הפרוטסטנטי השני של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסמואל גובאט · ראה עוד »

סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)

וילאייטים והסנג'אקים של האימפריה העות'מאנית בסביבות 1899. סַנְגָ'ק (בטורקית: sancak, בכתיב עות'מאני: سنجاق שפירושו דגל, מחוז) היה שטח בחלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית שהיה נקרא גם ליווא (בערבית: لواء).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסנג'ק (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

סנדלר

סנדלר באי קאפרי שבאיטליה. סנדלרים בבנגלדש סנדלר הוא אדם העוסק בייצור או בתיקון של נעליים וסנדלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסנדלר · ראה עוד »

סבון

סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסבון · ראה עוד »

סביל

סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסביל · ראה עוד »

סוריה (איילט)

#הפניה איילט דמשק.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסוריה (איילט) · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסולטאן · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סילואן

כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וסילואן · ראה עוד »

עאדל מנאע

עאדל מנאע (בערבית: عادل مناع; נולד ב-20 באוקטובר 1947) בכפר מג'ד אל-כרום הוא היסטוריון וחוקר בולט של החברה הערבית בישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועאדל מנאע · ראה עוד »

עץ (חומר גלם)

עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וערבית · ראה עוד »

עלאא' א-דין

קברו של עלאא' א-דין בירושלים "בשם אללה הרחמן והרחום. זה אשר הקדיש האמיר עלא א-דין אידע'דה אלרכני, הקדיש כל אשר בפנים השער הזה, הכפות והחצר, לעניים הבאים לביקור בירושלים האצילה, והקדישה לנצח בשנת שש וששים ושש מאות". הכתובת על שער רבאט אלבציר (לפי תרגום וילנאי ב'ירושלים' ב' עמ' 124-125). עלאא' א-דין אידע'דה אלרכני (בערבית: علاء الدين البَصِير), המכונה (בלשון סגי נהור) אלבציר כלומר "הרואה" (נולד בשנות ה-30 של המאה ה-13, מת ב-1294).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועלאא' א-דין · ראה עוד »

עלייה לארץ

#הפניהעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועלייה לארץ · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזריאל שוחט

עזריאל שוחט (18 במרץ 1906 – 28 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועזריאל שוחט · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועזה · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועבר הירדן · ראה עוד »

עבד אלמג'יד הראשון

#הפניה אבדילמג'יט הראשון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועבד אלמג'יד הראשון · ראה עוד »

עד ירושלים

"עד ירושלים" הוא רומן מאת אהרן ראובני שיצא לאור כטרילוגיה בשנת 1954.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועד ירושלים · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועונש מוות · ראה עוד »

עוני

עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועוני · ראה עוד »

עולמא

עולמא (בערבית: علماء, בתעתיק מדויק: עֻלמאא', ביחיד: עאלִם - عالِم, קרי, המחזיק בידע) הם חוג חכמי הדת האסלאמיים שהשלימו הכשרה בת מספר שנים במדעים אסלאמיים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועולמא · ראה עוד »

עיר מחוז

אוליביה, מושב מחוז רנוויל שבמינסוטה. עיר מחוז (באנגלית: County town; גם: מושב המחוז, county seat) הוא המרכז המנהלי, מושב הממשלה, או עיר הבירה של מחוז (county) או קהילה אזרחית (parish).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועיר מחוז · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עירייה

בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ועירייה · ראה עוד »

פנס רחוב

פנסי רחוב עם נורות נתרן לחץ גבוה דולקים באמצע היום פנס רחוב הוא גוף תאורה המיועד לתאורת חוץ, בדרך כלל במרחב הציבורי ולאורך דרכים ואשר מופעל בעת חשיכה וראות לקויה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופנס רחוב · ראה עוד »

פסחא

הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופסחא · ראה עוד »

פסולת

פסולת בריגה, לטביה פסולת בג'קרטה שרפת פסולת בגאנה פסולת, אשפה או זבל הם חומרים ומוצרים בלתי רצויים או בלתי שימושיים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופסולת · ראה עוד »

פקיד

פקיד הוא תוארו של מי שמחזיק במשרה הכרוכה בביצוע משימות משרדיות או הקשורות במכירות או קניינות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופקיד · ראה עוד »

פרעות

#הפניה פוגרום.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופרעות · ראה עוד »

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופרוסיה · ראה עוד »

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פחה

פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ופחה · ראה עוד »

צמר

צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וצמר · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וצפת · ראה עוד »

צרעת

צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וצרעת · ראה עוד »

צבא האימפריה העות'מאנית

סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

צבועיים

צבועיים (שם מדעי: Hyaenidae) היא משפחה של יונקים טורפים מתת-הסדרה דמויי חתול שבסדרת הטורפים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וצבועיים · ראה עוד »

צו

צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וצו · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וציונות · ראה עוד »

קאדי

קאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקאדי · ראה עוד »

קסרקטין

#הפניה בסיס צבאי#מחנה צבאי זמני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקסרקטין · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקפיטולציות · ראה עוד »

קתדרלת יעקב הקדוש

כנסיית סנט ג'יימס ברובע הארמני בירושלים קתדרלת יעקב הקדוש (בארמנית: Սրբոց Յակոբեանց Վանք Հայոց, סְרְבּוֹץ יַאכּוֹבַּאנְץ ווַאנְק הַאיוֹץ) נמצאת ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקתדרלת יעקב הקדוש · ראה עוד »

קבצן

#הפניה קבצנות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקבצן · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקבר רחל · ראה עוד »

קבר דוד

#הפניה קבר דוד המלך.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקבר דוד · ראה עוד »

קדרות

קדר יוצר כלי מחומר על אובניים בית מלאכה לקדרות מסורתית בעיירה מרג'ינאה שבדרום בוקובינה, רומניה קלוז', רומניה קַדָּרוּת היא אומנות של יצירת כלי חרס, קרמיקה וחרסינה מחומר/חֵמָר (נכתב גם חימר).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקדרות · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקהיר · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19

המעצמות האירופיות החלו להתבסס בארץ ישראל בשנת 1799, בעקבות מסעו של נפוליאון בארץ, מסע שעורר עניין בעולם הנוצרי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19 · ראה עוד »

קישלה

עיר העתיקה בירושלים (2007) מראה כללי של מתחם הקישלה מצריח מגדל דוד מוחמד עלי, השליט שהקים את מבנה הקישלה מראה כללי של החפירה מתחת למבנה המעצר ההיסטורי במתחם (2013) קישלֶה (מטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וקישלה · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ורפואה · ראה עוד »

רחוב יפו

רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ורחוב יפו · ראה עוד »

רבאט אל-מנצורי

הרבאט מבפנים - מועדון חברתי לנוער מהקהילה האפריקאית מפת הרובע המוסלמי רבאט אל-מנצורי הוא מבנה גדול ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ורבאט אל-מנצורי · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ורופא · ראה עוד »

רות קרק

רות קַרְק לבית קליינר (נולדה ב-28 במרץ 1941 בהרצליה) היא פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ורות קרק · ראה עוד »

רוחות השמים

#הפניה רוחות השמיים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ורוחות השמים · ראה עוד »

ריצוף (בינוי)

ריצוף אבנים משתלבות בשיטה היבשה, אנגליה. ערמות של אבנים המיועדות לריצוף פילוס רצפה בעזרת לייזר ריצוף הוא כיסוי שטח ברצף של מרצפות או אריחים, קיבועם וייצובם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וריצוף (בינוי) · ראה עוד »

ריכב רובין

ריכב (בוני) רובין (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לגאוגרפיה היסטורית יישובית ולמפות עתיקות של ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, וראש המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וריכב רובין · ראה עוד »

שמעון פרנקל

ד"ר שמעון פרנקל, (1809 - 1 בנובמבר 1880) היה הרופא העברי הראשון, מייסד המרפאה העברית הראשונה ב- ארץ ישראל (בירושלים), ומייסדו של בית החולים היהודי הראשון בארץ-ישראל (בירושלים), בדצמבר 1843.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושמעון פרנקל · ראה עוד »

שמרנות

שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושמרנות · ראה עוד »

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (21 בינואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושמואל אביצור · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-19

הטלגרף הומצא על ידי סמואל מורס. המצאת הטלגרף הובילה לראשונה בהיסטוריה לפיתוח של רשתות תקשורת גלובליות ראשונות מסוגן; תצלום משנת 1832 אשר פותח באמצעות תהליך הדאגרוטיפ. תהליך הדאגרוטיפ הוצג לראשונה לציבור בשנת 1839. פיתוח זה יוביל בהמשך לפיתוח טכנולוגיות הצילום המודרניות; הנס כריסטיאן אנדרסן מפרסם את אוסף האגדות הראשון שלו בשנת 1837. פרסומיו יהפכו אותו בהמשך לאחד מהסופרים הפופולריים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19, בעיקר בזכות סיפורים כמו בת הים הקטנה (בתמונה) ואצבעונית. שנות ה-30 של המאה ה-19 היו העשור הרביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1830 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1839.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושנות ה-30 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-19

הברירה הטבעית. שנות ה-50 של המאה ה-19 היו העשור השישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1850 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1859.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושנות ה-50 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שער ציון

שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008 תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי שער ציון (בערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושער ציון · ראה עוד »

שער השלשלת

שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושער השלשלת · ראה עוד »

שער יפו

שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושער יפו · ראה עוד »

שפרה שוורץ

#הפניה שפרה שורץ.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושפרה שוורץ · ראה עוד »

שפכים

צינור ביוב שפכים הם כל נוזל מימי אשר הושפע על ידי גורמים אנתרופוגניים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושפכים · ראה עוד »

שטר כסף

שטרות של שקל חדש מהמהדורה השלישית והנוכחית שני צידיו של שטר 100 שקל ישן, מ-1979 שטר כסף (בדומה למטבעות, המחאות, תווי קנייה, כרטיסי אשראי), הוא אחת הצורות של אמצעי תשלום בהם בני אדם משתמשים על מנת לשלם עבור סחורות ושירותים שהם קונים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושטר כסף · ראה עוד »

שחיתות

מפת העולם לפי מדד השחיתות, שנת 2018 האמנה נגד שחיתות שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש, אם היא נעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או בכל עמדה סמכותית אחרת, כאשר אנו מתבססים על תחומי הפילוסופיה, התאולוגיה והמוסר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושחיתות · ראה עוד »

שופט

שופטי בית המשפט העליון, 1953 שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושופט · ראה עוד »

שוק (מסחר)

שוק רמלה שוּק (ברבים: שְׁוָקִים) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושוק (מסחר) · ראה עוד »

שוק הכתנים

שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושוק הכתנים · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושכם · ראה עוד »

שכונת המוגרבים

הרובע היהודי ושכונת המוגרבים בתי השכונה והכותל המערבי ב־1857 שכונת המוגרבים ובסמוך לה הכותל המערבי, ראשית המאה ה־20 שכונת המוגרבים, 1917 שכונת המוגרבים (בערבית: حارة المغاربة, חארת אל־מע'ארבּה, תרגום: שכונת יוצאי המגרב) הייתה שכונת מגורים בחלק הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, שנוסדה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א־דין כהקדש למהגרים מהמגרב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ושכונת המוגרבים · ראה עוד »

תאורה

תאורה ליצירת אפקט דרמטי במגדל דוד תאורה עירונית תאורה צבעונית במזרקה בטשקנט בירת אוזבקיסטן בית החולים איכילוב תאורה היא שימוש באור כדי להשיג אפקט מעשי או אסתטי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותאורה · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תעמרה

תעמרה (בערבית: التعامرة, תעתיק מדויק: אלתעאמרה) הוא שבט בדואי גדול, שנטה את אוהליו בארץ ישראל, באזור הנגב, ובאזור ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותעמרה · ראה עוד »

תעשייה

תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותעשייה · ראה עוד »

תקדים

במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותקדים · ראה עוד »

תרכ"ג

#הפניה ה'תרכ"ג.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותרכ"ג · ראה עוד »

תחרות (כלכלה)

בכלכלה, תחרות היא מצב שבו גופים שונים (בעיקר גופים עסקיים, אך גם גופים הפועלים ללא כוונת רווח) מציעים מוצרים חלופיים, כך שכל גוף מנסה לשכנע את הצרכן לבחור בו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותחרות (כלכלה) · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תבלין

תבלינים למכירה חנות תבלינים בבית לחם הגלילית תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ותבלין · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ולטינית · ראה עוד »

ליפתא

מפת האתר כיום רחוב בליפתא (2009) מבנים בליפתא בתים בליפתא ליפתא (בערבית لفتا) הוא כפר נטוש במבואותיה המערביים של ירושלים, המצוי בתוך שמורת הטבע מי־נפתוח (ליפתא).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וליפתא · ראה עוד »

טמפלרים (תנועה)

טמפלרים לצד בית העם, וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »

טנזימאט

מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטנזימאט · ראה עוד »

טריאסטה

טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטריאסטה · ראה עוד »

טרילוגיה

Tales of the Kingdom Trilogy טרילוגיה (מיוונית: τριλογία, טרי – שלוש, לוגוס – חיבור, מאמר) היא סדרה של שלוש יצירות, לרוב ספרותיות, העומדות בזכות עצמן וקשורות זו לזו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטרילוגיה · ראה עוד »

טלביה

רחןב חובבי ציון וסביבתו בטלביה כיכר יהודה עמיחי בקצה שכונת טלביה מלון ענבל במתחם "עומריה" בטלביה טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטלביה · ראה עוד »

טופוגרפיה

מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטופוגרפיה · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטורקית · ראה עוד »

טיטוס טובלר

טיטוס טובלר, 1875 טיטוס טוֹבְּלֶר (בגרמנית: Titus Tobler; 25 ביולי 1806, שווייץ - 21 בינואר 1877, מינכן, גרמניה) היה רופא וחוקר ארץ ישראל ולשונאי שווייצרי בן המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וטיטוס טובלר · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וזהר עמר · ראה עוד »

זווית

בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וזווית · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זכוכית

בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וזכוכית · ראה עוד »

זיהום (רפואה)

זיהום (בלועזית: אינפקציה) הוא תהליך של התיישבות מזיקה של גורם זר באורגניזם פונדקאי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וזיהום (רפואה) · ראה עוד »

חמאה

קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית מריחה של חמאה על לחמנייה חמאה היא מוצר חלב המופק בתהליך חיבוץ של שמנת, הרכיב השומני שבחלב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחמאה · ראה עוד »

חאן (מבנה)

תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחאן (מבנה) · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחרס · ראה עוד »

חלב

פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחלב · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחברון · ראה עוד »

חג'

חָג' (ערבית: حجّ) הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחג' · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחומות ירושלים · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחופש דת · ראה עוד »

חכם באשי

חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחכם באשי · ראה עוד »

חיסון

חייל בצבא ארצות הברית מתחסן 345x345 פיקסלים חיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפני שהם פוגעים בגוף.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחיסון · ראה עוד »

חיל היוניצ'רים

#הפניה יניצ'רים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחיל היוניצ'רים · ראה עוד »

חילוניות

החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחילוניות · ראה עוד »

חיים גורן

חיים גורן (נולד ב־1946) הוא גאוגרף-היסטורי ישראלי, מתמחה במעורבות מעצמות אירופה בארץ ישראל ושכנותיה במאה ה-19 ובתולדות המחקר המדעי של האזור באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וחיים גורן · ראה עוד »

בנייה

גלריית ארטפורט בבנייהבנייה היא תהליך יצירתו, הקמתו או הרכבתו של מבנה מכל סוג שהוא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובנייה · ראה עוד »

בשר

בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017.  בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובשר · ראה עוד »

בדואים

חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובדואים · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובור מים · ראה עוד »

בית משפט

בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית משפט · ראה עוד »

בית מלאכה

חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית מלאכה · ראה עוד »

בית מטבחיים

כניסת בקר לתא השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 בקר בתהליכי הייצור בעבר בית מטבחיים או בשמו הנוסף "משחטה" הוא מפעל לעיבוד בשר, אליו מביאים בעלי חיים המיועדים לאכילה, ממיתים אותם לצורך אכילתם, ובהמשך התהליך מנקים את הבשר, מפרקים אותו לחלקיו, עד לאריזתו ושיווקו לצרכן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית מטבחיים · ראה עוד »

בית תמחוי

בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית תמחוי · ראה עוד »

בית חרושת

אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981 בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית חרושת · ראה עוד »

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית חולים · ראה עוד »

בית דפוס

#הפניה דפוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית דפוס · ראה עוד »

בית דין רבני

מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית דין רבני · ראה עוד »

בית הספר אל עומריה (ירושלים)

#הפניה ויה דולורוזה (רחוב)#מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית הספר אל עומריה (ירושלים) · ראה עוד »

בית החולים מאיר רוטשילד

מבנה בית החולים הישן ומבנה המכללה החדש, 2012 שער הכניסה למתחם, רחוב הנביאים 37 ריצוף מקורי בשולי מבנה בית החולים הישן ממראות הקמפוס בית החולים מאיר רוטשילד הוא בית חולים יהודי מהראשונים שנוסד בירושלים, במחצית השנייה של המאה ה-19, ביוזמת הברון ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית החולים מאיר רוטשילד · ראה עוד »

בית החולים של המיסיון האנגלי

ממוזער כתובות על המבנה המרכזי:שיסוד בית החולים: 1843שסיום הבנייה: 1896שפסוקים מן התנ"ך בעברית: "רפאני ה' וארפא", "אני ה' רפאךָ" בית החולים של המיסיון האנגלי (באנגלית: English Mission Hospital) נוסד ונוהל על ידי החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים ופעל בירושלים בין השנים 1844–1948.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית החולים של המיסיון האנגלי · ראה עוד »

בית החולים העירוני (ירושלים)

חזית רחוב יפו ובית השער סמל האימפריה העות'מאנית מעל הכניסה לבניין הדולפינים החקוקים על בית השער צידו הפנימי של בית השער, עם המדרגות שהובילו למרפסת חדר בבית החולים בראשית המאה ה-20 החצר האחורית ואחד האגפים חומת המתחם (רחוב יהודית) בית החולים העירוני (בערבית: المستشفى البلدي, בתעתיק: אל-מוסתשספא אל-בלדי; נקרא בפי תושבי ירושלים ה"בלדייה", א-סאחייה ("הבריאות") או פשוט: אל-מוסתשפא ("בית החולים")) היה בית חולים עירוני ממשלתי שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בין 1891 ל-1917.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית החולים העירוני (ירושלים) · ראה עוד »

בית היתומים שנלר

מפת בניינים ההיסטוריים השייכים למתחם בית היתומים שנלר מגדל הפעמון בבניין שנלר, 2007 חסידי גור. בית היתומים שְׁנֶלֶר (בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, בית היתומים הסורי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1861 עד מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית היתומים שנלר · ראה עוד »

בית יתומים

"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ובית יתומים · ראה עוד »

ביוב

התקנת צינור ביוב מ-PVC באונטריו, קנדה מכלית לשאיבת מי ביוב. משמשת בעיקר לטיפול בסתימות עקב עומס יתר, או, כבמקרה זה, לצורך שיפוץ המערכת באתר בנייה ביוב הוא מערכת צינורות תת-קרקעיים, אשר מיועדת לנקז את השפכים העירוניים, ולהוביל אותם למקום שבו לא יהוו מטרד, בעיקר למכון טיהור שפכים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וביוב · ראה עוד »

ג'רוסלמה

#הפניה ג'רוזלמה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וג'רוסלמה · ראה עוד »

ג'יימס פין

ג'יימס פין (באנגלית: James Finn; 13 ביולי 1806 – 29 באוגוסט 1872) היה הקונסול הבריטי השני בירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וג'יימס פין · ראה עוד »

גנרל הצבא

גנרל הצבא היא דרגה צבאית בכירה הקיימת בצבא ארצות הברית ובצבאות נוספים, בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וגנרל הצבא · ראה עוד »

גד גילבר

#הפניה גדי גילבר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וגד גילבר · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודמשק · ראה עוד »

דקומנוס

דקומנוס בתדמור שבסוריה דֵקוּמָנוּס (לטינית: Decumanus – עשירי) הוא רחוב רוחבי בעיר רומית החוצה את העיר ממזרח למערב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודקומנוס · ראה עוד »

דרך הים

דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך דרך הים (בלטינית: Via Maris - וִיָה מָרִיס) היא דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את מצרים עם סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה (איראן ועיראק של ימינו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודרך הים · ראה עוד »

דרור זאבי

דרור זאבי (נולד ב-1953) הוא היסטוריון חברתי ותרבותי של המזרח התיכון וממייסדי הפורום לחשיבה אזורית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודרור זאבי · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודונם · ראה עוד »

דוד קושניר

דוד קושניר (נולד בכ"ד בכסלו תרכ"ז, 2 בדצמבר 1866) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממתיישבי המושבה יהודיה (כיום יהוד).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודוד קושניר · ראה עוד »

דיזנטריה

בּוֹרְדָם או דִּיזֶנְטֶרְיָה (באנגלית: Dysentery) היא שלשול חמור, המלווה לפי הגדרה בדם וריר בצואה, וכן בחום גבוה, הנובע מזיהום במערכת העיכול.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ודיזנטריה · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המפרץ הפרסי

המפרץ הפרסי (בפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס; בערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי - המפרץ הערבי) הוא לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב לאיראן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והמפרץ הפרסי · ראה עוד »

האחים לומייר

האחים לוּמְיֵיר (בצרפתית: Lumière), לואי ז'אן (5 באוקטובר 1864 – 6 ביוני 1948) ואוגוסט מארי לואי ניקולא (19 באוקטובר 1862 – 10 באפריל 1954) היו מאבות הראינוע ומממציאי המצלמה, סרט הצילום והמקרן המשמשים בצילום קולנוע.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והאחים לומייר · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הסכמי הקפיטולציות

#הפניה קפיטולציות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והסכמי הקפיטולציות · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והעיר העתיקה · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והצבי · ראה עוד »

הקארדו (ירושלים)

מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והקארדו (ירושלים) · ראה עוד »

הקונסוליה האמריקאית בירושלים

#הפניה קונסוליית ארצות הברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והקונסוליה האמריקאית בירושלים · ראה עוד »

הקונסוליה הבריטית בירושלים

הקונסוליה הבריטית בירושלים היא נציגות דיפלומטית של בריטניה, שפעלה בשתי תקופות שונות: הראשונה נוסדה בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונועדה לחזק את הקשרים בין הבריטים לבין האימפריה העות'מאנית והאוכלוסייה המקומית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והקונסוליה הבריטית בירושלים · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והקוראן · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והר ציון · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והר הזיתים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והר הבית · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע הארמני

הרובע הארמני מראה כללי של הרובע הארמני ממגדל דוד קתדרלת יעקב הקדוש הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והרובע הארמני · ראה עוד »

הרובע הנוצרי

250x250 פיקסלים הרובע הנוצרי במבט ממגדל דוד כנסיית הקבר בלב הרובע הנוצרי חיי לילה ברובע הנוצרי. הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והרובע הנוצרי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והרובע היהודי · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

הלבנון

סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והלבנון · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והחלוקה · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והגירה · ראה עוד »

הוצאת משרד הביטחון

#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת תל אביב

#הפניה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והוצאת אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והוצאת דביר · ראה עוד »

הוצאת יד יצחק בן-צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

הוצאות משפט

הוצאות משפט הן סכום כסף שנקבע על ידי בית משפט או טריבונל אחר, ומוטל, בדרך כלל, על הצד שהפסיד בתובענה לשלמו לצד שזכה בה, ככיסוי חלקי או מלא של הוצאותיו בניהול המשפט.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והוצאות משפט · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והיציאה מן החומות · ראה עוד »

היגיינה

Kunsthalle Bremen בעיר המדינה הגרמנית ברמן Gerard ter Borch מאמצע המאה ה-17 Nordic Museum באי יורגודן היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והיגיינה · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית והיישוב הישן · ראה עוד »

ועד פקידי קושטא

ועד פקידי קושטא היה גוף כלכלי שנוסד ב-1726 באיסטנבול ויועד על מנת לתמוך ביהודי ארץ ישראל בכלל ויהודי ירושלים בפרט.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וועד פקידי קושטא · ראה עוד »

ועד הפקידים והאמרכלים

#הפניהארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וועד הפקידים והאמרכלים · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וועד הלשון העברית · ראה עוד »

וקף

מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ווקף · ראה עוד »

ויליאם הנרי ברטלט

"בית משפחה נוצרית בירושלים" (1850) מוזיאון הימי הלאומי הכותל המערבי כפי שצויר על ידי הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט ויליאם הנרי ברטלט (באנגלית: William Henry Bartlett, 26 במרץ 1809 – 13 בספטמבר 1854) היה צייר אמן תחריטים אנגלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וויליאם הנרי ברטלט · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וויה דולורוזה · ראה עוד »

ויה דולורוזה (רחוב)

רחוב ויה דולורוזה וסביבתושלט רחוב רחוב ויה דולורוזה הוא דרך רוחב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וויה דולורוזה (רחוב) · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכנסייה · ראה עוד »

כרם אברהם

בית הכנסת "הר צבי" ברחוב צפניה בירושלים על שם הרב צבי פסח פרנק, שכונת כרם אברהם בית ברכה לבנות חסידות סטולין קרלין ברחוב עובדיה 24, שכונת כרם אברהם בניית סוכה על ידי תושבי השכונה ברחוב צפניה ערב חג הסוכות תשרי ה'תשע"ב אוקטובר 2011 ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852 היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855 כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכרם אברהם · ראה עוד »

כלבת

כלבת, (באנגלית: rabies) היא מחלה נגיפית קטלנית, התוקפת את מערכת העצבים ביונקים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכלבת · ראה עוד »

כלי נשק

מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכלי נשק · ראה עוד »

כביסה

חייל אמריקאי מכבס מדים בתנאי שטח כובסות בנחל, בציור מאת פייר-אוגוסט רנואר, מסביבות 1912 כביסה היא הפעולה של ניקוי בגדים ומוצרי טקסטיל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכביסה · ראה עוד »

כביש 1

כביש 1 הגשר האקולוגי שבין שער הגיא למחלף שורש בניית מחלף שער מוריה כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין חוות שער הגיא לשואבה – מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו מראה הכביש בעת העבודות לשדרוגו בשנת 2014 צומת מישור אדומים מנחם ועליזה בגין בטקס פתיחת כביש 1, עם מארגן הטקס יהודה אילן 1979 כביש 1 בגובה פני הים בירידה מירושלים ליריחו דרך בורמה אנדרטת פורצי הדרך לירושלים וברקע כביש 1 מחלף חמד - בקדמת התמונה מתחם עין חמד וברקע אבו גוש ובית נקופה כביש 1 מהקסטל. ברקע הר המנוחות מנהרת הארזים נתיב המהיר מראה מהקסטל לעבר מחלף הראל העלייה לירושלים והכניסה למנהרות הקסטל שמאל רמות "התעוררות" - של הפסלת אור-נה רן פני הים, לצד כביש 1, מירושלים לים המלח כביש 1 הוא כביש ראשי בישראל שבחלקו מסומן ככביש מהיר המחבר בין תל אביב-יפו, ירושלים, מעלה אדומים ויריחו ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–תל אביב".

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכביש 1 · ראה עוד »

כולרה

כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכולרה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכולל אברכים · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכיפת הסלע · ראה עוד »

כיפה (מבנה)

כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וכיפה (מבנה) · ראה עוד »

י"ד באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וי"ד באב · ראה עוד »

יעקב גרוס

יעקב גרוס (16 באפריל 1949 - 15 בפברואר 2017) היה במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויעקב גרוס · ראה עוד »

ירקות

#הפניה ירק.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וירקות · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הממלוכית

250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הצלבנית

פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וירושה · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וישראל ברטל · ראה עוד »

ישראל דב פרומקין

#הפניה ישראל דוב פרומקין.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית וישראל דב פרומקין · ראה עוד »

יחיאל ברי"ל

עיתון הלבנון שיסד וערך ברי"ל יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויחיאל ברי"ל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה (1928 – 25 בדצמבר 2023) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויהושע בן אריה · ראה עוד »

יהודה קרמון

יהודה קרמון (17 באפריל 1912 - 7 ביולי 1995) היה גאוגרף ישראלי, שהתמחה במגוון נושאים בתחומי הגאוגרפיה האנושית, בעיקר בכיוון הגאוגרפיה הכלכלית ומאוחר יותר בתחומי תחבורה ונמלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויהודה קרמון · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויהודים · ראה עוד »

יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

איור של ירושלים, הוצג בגרמניה, 1493 קהילת היהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16, עברה תמורות ושינויים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16 · ראה עוד »

יואל משה סלומון

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויואל משה סלומון · ראה עוד »

יוסף אל-ח'אלידי

יוסף ד'יא א-דין אל-ח'אלידי (בערבית: يوسف ضياء الدين الخالدي) (1842–1906) היה פוליטיקאי ערבי-עות'מאני, איש רוח, בלשן וראש עיר של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויוסף אל-ח'אלידי · ראה עוד »

יוסף נבון

יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים – כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויוסף נבון · ראה עוד »

יוסף לנג

יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויוסף לנג · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויוטיוב · ראה עוד »

יוהנס פרוטיגר

בית מחניים (השני), ביתו של פרוטיגר ברחוב הנביאים יוהנס יעקב פרוטיגר (גרמנית: Johannes Frutiger; 1836–1899) היה בנקאי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויוהנס פרוטיגר · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ויוונית · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1517 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1831 · ראה עוד »

1834

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1834 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1839 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1840 · ראה עוד »

1841

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1841 · ראה עוד »

1842

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1842 · ראה עוד »

1843

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1843 · ראה עוד »

1844

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1844 · ראה עוד »

1849

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1849 · ראה עוד »

1854

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1854 · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1860 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1863 · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1872 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1890 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1891 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1892 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1898 · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1900 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1905 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1913 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה העות'מאנית ו1917 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ירושלים בתקופה העותומאנית, ירושלים בתקופה העותומנית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ירושלים_בתקופה_העות'מאנית

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס