גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: מאיר א"ש, מסכת מכות, מדעי היהדות, מדרש, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מכילתא, אגדה (יהדות), אהרן קאמינקא, אהרן ילינק, אוניברסיטה, אוז'הורוד, איזידור זינגר, אייזיק הירש וייס, נ. ה. טור-סיני, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספרא, ספרות תורנית, ספרי, סלובקיה, פסיקתא רבתי, פרופסור, פיוט, ציוני, קבלה, קושיצה, ראש ישיבה, שמואל אבא הורודצקי, שניאור זלמן שכטר, שירה, תנ"ך, תנא דבי אליהו, תנועת ההשכלה היהודית, תענית, תר"ל, תרס"ט, תלמוד, תלמיד חכם, תהילים, חסידות, בנימין זאב בנדיקט, ברייתא דמלאכת המשכן, בית המדרש (קובצי מדרשים), בית המדרש לרבנים בווינה, גילוי אליהו, ה'תקצ"א, ה'תרס"ט, ..., הספרייה הלאומית, הלכה, הגדה של פסח, הונגריה, הושע בן בארי, היסטוריה של עם ישראל, וינה, כ"ט בתמוז, כ"ט בחשון, כתב עת, יצחק ברוידה, ישיבה, יידיש, 10 ביולי, 1831, 1864, 1865, 1881, 1893, 1908, 26 בנובמבר. להרחיב מדד (21 יותר) »
מאיר א"ש
#הפניה מאיר איזנשטטר.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומאיר א"ש · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומסכת מכות · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומדעי היהדות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומדרש · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכילתא
#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ומכילתא · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהרן קאמינקא
#הפניה אהרן קמינקא.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואהרן קאמינקא · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואהרן ילינק · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוז'הורוד
בית הכנסת של אוז'הורוד שהיה מבתי הכנסת הגדולים של זקרפטיה. היום משמש כקונסרבטוריון אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם סלובקיה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואוז'הורוד · ראה עוד »
איזידור זינגר
ד"ר איזידור זינגר (Isidore Singer; 10 בנובמבר 1859, מוראביה, אוסטריה – 20 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה העורך המייסד והיוצר העיקרי של האנציקלופדיה היהודית הראשונה, האנציקלופדיה היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואיזידור זינגר · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נ. ה. טור-סיני
#הפניה נפתלי הרץ טור-סיני.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ונ. ה. טור-סיני · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספר שמואל · ראה עוד »
ספר שופטים
סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספר שופטים · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספרא · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספרות תורנית · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וספרי · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וסלובקיה · ראה עוד »
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ופסיקתא רבתי · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ופרופסור · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ופיוט · ראה עוד »
ציוני
#הפניה ציונות.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וציוני · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וקבלה · ראה עוד »
קושיצה
קוֹשִׁיצֶה (סלובקית: Košice, הונגרית: Kassa, במקורות יהודיים: קאשוי), בירת המחוז הדרומי של מזרח סלובקיה, מחוז קושיצה, והעיר השנייה בגודלה בסלובקיה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וקושיצה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וראש ישיבה · ראה עוד »
שמואל אבא הורודצקי
שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה חוקר החסידות והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ושמואל אבא הורודצקי · ראה עוד »
שניאור זלמן שכטר
שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ושירה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותנ"ך · ראה עוד »
תנא דבי אליהו
תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותנא דבי אליהו · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותענית · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותר"ל · ראה עוד »
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותרס"ט · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותלמיד חכם · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ותהילים · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וחסידות · ראה עוד »
בנימין זאב בנדיקט
הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »
ברייתא דמלאכת המשכן
ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וברייתא דמלאכת המשכן · ראה עוד »
בית המדרש (קובצי מדרשים)
בית המדרש הוא שמם של קובצי מדרשים קטנים, ספרים חיצוניים ומאמרים קבליים בהם פורסמו למעלה ממאה מדרשים נדירים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ובית המדרש (קובצי מדרשים) · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בווינה
בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »
גילוי אליהו
ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וגילוי אליהו · ראה עוד »
ה'תקצ"א
לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וה'תקצ"א · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וה'תרס"ט · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום והגדה של פסח · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום והונגריה · ראה עוד »
הושע בן בארי
הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה הוֹשֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום והושע בן בארי · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ווינה · ראה עוד »
כ"ט בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וכ"ט בתמוז · ראה עוד »
כ"ט בחשון
#הפניה כ"ט בחשוון.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וכ"ט בחשון · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וכתב עת · ראה עוד »
יצחק ברוידה
ד"ר יצחק דוד בְּרוֹיְדֶה (לעיתים בכתיב יידי: ברוידע; בכתיב לועזי: Isaac David Broydé; 23 בפברואר 1867, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 15 באפריל 1922, ניו יורק) היה מזרחן, ערביסט וספרן יהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ויצחק ברוידה · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום וישיבה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ויידיש · ראה עוד »
10 ביולי
10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו10 ביולי · ראה עוד »
1831
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו1831 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו1864 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו1865 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו1881 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו1893 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו1908 · ראה עוד »
26 בנובמבר
26 בנובמבר הוא היום ה-330 בשנה, (331 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר איש-שלום ו26 בנובמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_איש-שלום
