גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
118 יחסים: מנחם מנדל משקלוב, מסכת מקואות, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת אבות, מסכת סוכה, מסכת ערכין, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת פרה, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שביעית, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מסכת ברכות, מסכת בבא מציעא, מסכת ביצה, מסכת ביכורים, מסכת יומא, מסכתות קטנות, מקראות גדולות, משנה, משנה ברורה, משלי, משיח בן יוסף, מתמטיקה, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת רות, מדרש הנעלם, מוסר, מוסד הרב קוק, מכון הר ברכה, מכילתא, אמוראים, אסטרונומיה, אברהם בן הגר"א, נפתלי הערץ הלוי, סעדיה תלמיד הגר"א, ספר הזוהר, ספר יהושע, ספר יונה, ספרא, ספרא דצניעותא, ספרי, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, ..., סדר עולם, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, פרשת בראשית, פוסק, קבלה, קיידאן, ראשונים, רש"י, רב מובהק, רד"ק, שלמה ברוודה, שולחן ערוך, שיר השירים, ת"ש, תנאים, תפילת חנה, תקנ"ט, תקס"ב, תרס"ב, תרס"ה, תרל"א, תשנ"ט, תלמוד בבלי, תלמוד הירושלמי, תלמוד ירושלמי, תהילים ק"ד, תוספתא, תיקון המידות, תיקוני הזוהר, לבוב, חסידות, חורבן בית ראשון, חיים מוולוז'ין, באר הגולה (משה רבקש), ברנו, ברוך רקובר, ביבליוגרפיה, גאומטריה, דפוס ראם, דקדוק, דוד לוריא, דוד כהן (ראש ישיבה), המעין (כתב עת), הראי"ה קוק, הרצאת הרב, הרב קוק, התלמוד הבבלי, הלל ריבלין, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, הגהה, וילנה, יעקב כהנא, יצחק מאלצאן, יצחק מלצן, יצחק מוולוז'ין, יצחק אייזיק חבר, ירושלים, ישעיהו וינוגרד, ישורון (מאסף תורני), ישיבת חברון, ישיבה, יהודה לייב פישמן מימון, יואל קטן, יוסף אביב"י, יוסף ריבלין. להרחיב מדד (68 יותר) »
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »
מסכת מקואות
מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת מקואות · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת ערכין
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת ערכין · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת פרה
פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת פרה · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת שקלים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת שביעית
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת שביעית · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת ביכורים
שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת ביכורים · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכת יומא · ראה עוד »
מסכתות קטנות
מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומסכתות קטנות · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומקראות גדולות · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומשנה ברורה · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומשלי · ראה עוד »
משיח בן יוסף
משיח בן יוסף או משיח בן אפרים על פי תפיסת אחרית הימים במסורת היהודית, הוא משיח שיגיע לפני משיח בן דוד, ועתיד להיהרג.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומשיח בן יוסף · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומתמטיקה · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומגילת רות · ראה עוד »
מדרש הנעלם
#הפניה ספר הזוהר#מדרש הנעלם.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומדרש הנעלם · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומוסר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכון הר ברכה
מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומכון הר ברכה · ראה עוד »
מכילתא
#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ומכילתא · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ואמוראים · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ואסטרונומיה · ראה עוד »
אברהם בן הגר"א
רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »
נפתלי הערץ הלוי
#הפניה נפתלי הרץ הלוי.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ונפתלי הערץ הלוי · ראה עוד »
סעדיה תלמיד הגר"א
רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסעדיה תלמיד הגר"א · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וספר הזוהר · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וספר יהושע · ראה עוד »
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וספר יונה · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וספרא · ראה עוד »
ספרא דצניעותא
סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וספרא דצניעותא · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וספרי · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר עולם · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר קדשים · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר טהרות · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וסדר זרעים · ראה עוד »
פרשת בראשית
אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ופרשת בראשית · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ופוסק · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וקבלה · ראה עוד »
קיידאן
#הפניה קדאיניאי.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וקיידאן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ורש"י · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ורב מובהק · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ורד"ק · ראה עוד »
שלמה ברוודה
הרב שלמה ליב ברוודה (נכתב: ברעוודה; ה' באדר תרצ"א, 22 בפברואר 1931 - כ"ו בטבת תשע"ג, 9 בינואר 2013) היה מגיד מישרים, פרשן תורת הגר"א ומחבר ספרים על תורתו.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ושלמה ברוודה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ושיר השירים · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ות"ש · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותנאים · ראה עוד »
תפילת חנה
חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותפילת חנה · ראה עוד »
תקנ"ט
#הפניה ה'תקנ"ט.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותקנ"ט · ראה עוד »
תקס"ב
#הפניה ה'תקס"ב.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותקס"ב · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותרס"ב · ראה עוד »
תרס"ה
#הפניה ה'תרס"ה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותרס"ה · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותרל"א · ראה עוד »
תשנ"ט
#הפניה ה'תשנ"ט.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותשנ"ט · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד הירושלמי
#הפניה תלמוד ירושלמי.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים ק"ד
ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותהילים ק"ד · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותוספתא · ראה עוד »
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותיקון המידות · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ולבוב · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וחסידות · ראה עוד »
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וחורבן בית ראשון · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
באר הגולה (משה רבקש)
#הפניה משה רבקש.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ובאר הגולה (משה רבקש) · ראה עוד »
ברנו
מראה העיר בשנת 1593 בֶּרְנוֹ (בצ'כית:, בגרמנית: Brünn, נכתב גם ברין או ברונא) היא בירת מוראביה והעיר השנייה בגודלה בצ'כיה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וברנו · ראה עוד »
ברוך רקובר
הרב ברוך מרדכי רקובר (תרע"ז, 24 במרץ 1917 - כ"ג בתשרי תשס"ג, 29 בספטמבר 2002) היה אב"ד בחיפה, חוקר ומפרש "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וברוך רקובר · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וגאומטריה · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ודפוס ראם · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ודקדוק · ראה עוד »
דוד לוריא
רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ודוד לוריא · ראה עוד »
דוד כהן (ראש ישיבה)
הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, ומראשי ישיבת מאור התורה בעיר.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ודוד כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והראי"ה קוק · ראה עוד »
הרצאת הרב
הרצאת הרב היא הרצאה שמסר הראי"ה קוק בכ' בטבת ה'תרפ"א לרגל יום פטירת הרמב"ם, בפני "חכמי מרכז הרב".
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והרצאת הרב · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והרב קוק · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלל ריבלין
רבי הלל ריבלין ("ריבאלס") משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והלל ריבלין · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והגדה של פסח · ראה עוד »
הגהה
הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א והגהה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ווילנה · ראה עוד »
יעקב כהנא
רבי יעקב כהנא (תקכ"ד ~1764 - י"ט באדר ב' תקפ"ו מרץ 1826, וילנה), היה מתלמידי הגאון מווילנה, נודע בשל ספרו גאון יעקב על מסכת עירובין.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויעקב כהנא · ראה עוד »
יצחק מאלצאן
#הפניה יצחק מלצן.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויצחק מאלצאן · ראה עוד »
יצחק מלצן
קברו בהר הזיתים הרב יצחק מֶלצַן (ה'תרי"ד, 1854 – ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916) היה רב ליטאי מתלמידיו הצעירים של רבי ישראל מסלנט ואיש תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויצחק מלצן · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
יצחק אייזיק חבר
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו וינוגרד
ישעיהו צבי וינוֹגרָד (ח בתמוז ה'תרצ"ג - יג באייר ה'תש"ף; 2 ביולי 1933 - 7 במאי 2020) היה ביבליוגרף עברי, אספן ספרים ומוציא לאור ישראלי.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וישעיהו וינוגרד · ראה עוד »
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א וישיבה · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יואל קטן
הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויואל קטן · ראה עוד »
יוסף אביב"י
יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן-צבי בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויוסף אביב"י · ראה עוד »
יוסף ריבלין
רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.
חָדָשׁ!!: ספרי הגר"א ויוסף ריבלין · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_הגר"א
