תִקשׁוֹרֶת

484 יחסים: ממלכת ישראל, מאי, מאיר פרימן, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם פליקס, מנחם בן ציון זקס, מנחם בורשטין, מנחת חינוך, מסכת אבות, מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מסירת שטחים, מערך הגיור, מפני דרכי שלום, מפקח (חינוך), מפלגת תקומה, מפד"ל, מצפה רמון, מקור ראשון, מרא דאתרא, מרדכי אליהו, מרדכי פרום, מרדכי שטרנברג, מרדכי הלפרין, מרכז רפואי הדסה, משמר (לימוד), משפט עברי, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הדתות, משה מרדכי אפשטיין, משה מגיד ריבלין, משה פיינשטיין, משה צבי נריה, משה קליין (רב), משה זקס, משה חברוני, משה חיים שפירא, משה חיים זקס, משה ביגל, משה דימנטמן, משה הררי, משה הלינגר, מתוך התורה הגואלת, מלחמת לבנון הראשונה, ..., מטא-הלכה, מזונות, מזכרת בתיה, מזיד, מחנה אפרים, מחשבת ישראל, מבוא חורון, מדינת ישראל, מהרי"ל דיסקין, מועצת גדולי התורה, מועצת הרבנות הראשית, מועצה מקומית, מועצה אזורית דרום השרון, מועצה דתית, מועדים, מוות, מוות מוחי, מכללת אורות ישראל, מכון מאיר, מכון פוע"ה, מכון שלזינגר, מכון הרצי"ה, מכון הרי פישל, מכון התורה והארץ, מכון ירושלים, מכינה קדם צבאית, מיתר (יישוב), מיכאל הרשקוביץ, מיכה הלוי, א' בניסן, אמונה, אפרת, אצ"ל, ארץ ישראל, ארץ ישראל (יהדות), ארצות הברית, אריה שטרן, אתחלתא דגאולה, אתיקה רפואית, אלון שבות, אליאב שוחטמן, אליעזר מלמד, אליעזר שנוולד, אליעזר שפירא (דיין), אליקים לבנון, אליהו שלמה רענן, אח מוסמך, אב בית דין, אב"ד, אבן האזל, אבני מילואים, אברהם אלקנה זקס, אברהם שטינברג, אברהם שטיינברג, אברהם יצחק ברומברג, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יצחק כלאב, אברהם ישעיה קרליץ, אברהם ישראל רובין, אבישי בן חיים, אגרות משה, אהרן איזנטל, אהרון טרופ, אוצר בית דין, אוצר הארץ, אוצר הפוסקים, אוצר החכמה, אולפנית, איסר זלמן מלצר, איתן איזמן, איתן אייזמן, איתמר אורבך, איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, איגוד ישיבות ההסדר, נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980), נעם (רשת מוסדות חינוך לבנים), נעם-צביה, נצרת עלית, נריה, נריה גוטל, נתיחה שלאחר המוות, נחום משאדיק, נחום אליעזר רבינוביץ, נוירולוגיה, נישואים בהלכה, סמיכה לרבנות, ספר זמנים, סרבנות, סטודנט, סדר נשים, סדרת ספרים, סוכות, עמנואל שילה, עמנואל זרביב, עמיאל שטרנברג, ערוץ 7, עשרת ימי תשובה, עתניאל שנלר, עליית תלמידי הגר"א, עזרא הסופר, עורך דין, עובדיה יוסף, עודד וולנסקי, עין איה, עיון (בלימוד הגמרא), פנחס קורח, פניני הלכה, פסחים, פרס ירושלים לספרות תורנית, פרעות תרפ"ט, פתח תקווה, פתחי תשובה, פוניבז', פוסק, פורים, צמח צדק הקדמון, צניעות, צלב, צבי אשר כהנא שפירא, צבי פסח פרנק, צבי קוסטינר, צבי ישראל טאו, צבי יהודה קוק, צדוק הלוי קרויז, צהר (עמותה), צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר), צוואה, ציונות, ציונות דתית, קניין (הלכה), קצות החושן, קרבנות, קרדיולוגיה, קריית ארבע, קריית גת, קבר רחל, קבלה, קדומים, קדושת שביעית, קהילת אורות התורה, ר"מ, רמת מגשימים, רמת גן, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראובן טרופ, רפואה, רפואה והלכה, רפורמים, רצועת עזה, רש"י, רשת שיווק, רשב"א, רב, רועי שרון, שמחה שטטנר, שמחה הכהן קוק, שמואל סלנט, שמואל כהנא שפירא, שמואל יניב, שמיטה, שאר ישוב כהן, שאלות ותשובות, שאול ישראלי, שנות ה-70 של המאה ה-20, שלמה משה עמאר, שלמה אבינר, שלמה קורח, שלמה שפירא (דיין), שלמה זלמן אוירבך, שלמה בן חמו (קריית גת), שלמה גורן, שלמה יוסף וייצן, שלום נתן רענן, שבת, שבתי סבתו, שבתי זליקוביץ, שדרות הרצל (ירושלים), שומרון, שולחן ערוך, שוגג, שיעור כללי, שיקגו, תנועת קוממיות, תנובה, תענית אסתר, תענית יחיד, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקיעת שופר, תש"מ, תשע"ח, תשובה (יהדות), תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תוספות, תורה, תורה שבעל-פה, תוכנית ההתנתקות, תיקוני הזוהר, לב האדם, לימוד תורה לנשים, ט"ו בתשרי, טרפה, טבריה, זלמן נחמיה גולדברג, זלמן ברוך מלמד, זכר יצחק, חנן פורת, חקלאות, חרשה, חשמונאים (יישוב), חתם סופר, חז"ל, חבר הכנסת, חברון, חברותא, חגית רוזנבאום, חוק מוות מוחי-נשימתי, חוק הרבנות הראשית לישראל, חוק השתלת איברים, חושן משפט, חינוך, חיספין, חילול שבת, חיים מן, חיים אביהו שוורץ, חיים אביהוא שוורץ, חיים שטיינר, חיים דרוקמן, בן-גוריון, בני עקיבא, בני צבי, בני ברק, בנימין נתניהו, בנימין רקובר, בקיאות, ברוך מרדכי אזרחי, בשבע, בת ים, בתי המשפט בישראל, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, בד"ץ העדה החרדית, בית מלון, בית מדרש, בית אל, בית קברות, בית שמש, בית חולים, בית דין רבני, בית המקדש, בית הקברות בהר הזיתים, בית הדין הרבני הגדול, בית הכנסת החורבה, בית כנסת, בית יוסף, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, גמרא, גאונים, גר"א, גלות, גזע המוח, גזל, גבעת אסף, גדעון פרל, גדול הדור, גדולי ישראל, גילוי דעת (עלון שבת), דאורייתא, דניאלה וייס, דעת (אתר אינטרנט), דב ליאור, דוקטור, דוב ליאור, דוד רזיאל, דוד חי הכהן, דוד חיים שלוש, דוד כהן (הנזיר), דיין (משפט עברי), דיין (הלכה), דיינות, ה'תרע"א, ה'תש"ט, ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"ח, ה'תשנ"ג, ה'תשנ"ה, ה'תשס"א, ה'תשס"ז, ה'תשס"ח, ה'תשס"ג, ה'תשע"ט, ה'תשע"ח, ה'תשל"א, ה'תשל"ד, ה'תשט"ז, המנדט הבריטי, המעין (כתב עת), המרכז הרפואי שערי צדק, המזרח הרחוק, המוסד לביטוח לאומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האימפריה העות'מאנית, האיחוד הלאומי-מפד"ל, הסכמי אוסלו, הסכם שלום, הסכם חברון, העיר העתיקה, הצופה, הר ברכה, הר הבית, הראי"ה קוק, הרב מטשיבין, הרב הנזיר, הרב הראשי לישראל, הרבנות הראשית לישראל, הרדמה, השתלת איברים, התחיה, הלנת המת, הלוויה, הלכה, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכות תשובה, הבחירות לכנסת העשירית, הגרי"ז מבריסק, הגדה של פסח, הדסה עין כרם, הכרזת העצמאות, היתר מכירה, כ"ט בתשרי, כפר גנים, כרטיס אדי, כשרות, כהן, כולל אברכים, כולל הולנד ודויטשלנד, כיפה (אתר אינטרנט), כירורגיה, י"ד באייר, ימים נוראים, יעקב משה חרל"פ, יעקב אריאל, יעקב אלעזר כהנא שפירא, יעקב ניסן רוזנטל, יעקב פילבר, יעקב שפירא, יעקב הלוי פילבר, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק קוליץ, יצחק זקס, יצחק בן שחר, יצחק דדון (רב), יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז'), יצחק יעקובוביץ' (רב), יקוב הדין את ההר, ירחמיאל וייס, ירבעם, ירושלים, ישעיהו מייטליס, ישראל מאיר לאו, ישראל וייס, ישיבת מרכז הרב, ישיבת מדברה כעדן, ישיבת ניר קריית ארבע, ישיבת עץ חיים, ישיבת עטרת נחמיה, ישיבת פוניבז', ישיבת קדומים, ישיבת רמת גן, ישיבת שבות ישראל, ישיבת תפארת צבי, ישיבת חברון, ישיבת ברכת יוסף, ישיבת בית אל, ישיבת המקובלים שער השמים, ישיבת הר ברכה, ישיבת הר המור, ישיבת הגולן, ישיבת ההסדר מאיר הראל, מודיעין, ישיבת כרם ביבנה, ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבה, ישיבה (אתר אינטרנט), ישיבה קטנה, ישיבה תיכונית, ישיבה גדולה, יחזקאל סרנא, יחזקאל דאום, יגאל שפרן, יגאל לרר, יהדות אתיופיה, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות חרדית, יהושע מגנס, יהושע פישל זקס, יהושע צוקרמן, יהושע רוזן, יהושע בן-מאיר, יהודה עמיחי, יהודה פליקס, יהודה פליקס (רב), יהודה זולדן, יהודה יפרח, יהודים, יואל מנוביץ, יום טוב, יום העצמאות, יום ירושלים, יוסף אלנקווה, יוסף שלמה כהנמן, יוסף שלום אלישיב, יוסף טולדאנו, יוסף בר-שלום, יוסף גליקסברג, 11 בספטמבר, 1911, 1918, 1982, 1983, 1993, 1997, 2007, 2017, 2018, 27 בספטמבר. להרחיב מדד (434 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וממלכת ישראל · ראה עוד »

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומאי · ראה עוד »

מאיר פרימן

הרב מאיר פרימן (נולד ב-31 בינואר 1965) הוא אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים וראש "כולל עיון" בישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומאיר פרימן · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם פליקס

הרב ראובן מנחם צבי פליקס (נולד כ"ו באלול ה'תש"ו, 23 בספטמבר 1946) הוא מבוגרי ישיבת מרכז הרב וישיבת ניר קריית ארבע.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומנחם פליקס · ראה עוד »

מנחם בן ציון זקס

הרב מנחם בן ציון זקס (כ"ד בתמוז ה'תרנ"ו, 15 ביולי 1896 - ח' באב ה'תשמ"ז, 7 בפברואר 1987) היה מחשובי רבני שיקגו, מחבר סדרת הספרים "מנחם ציון" וחתנו של הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומנחם בן ציון זקס · ראה עוד »

מנחם בורשטין

פיגוע בישיבה הרב מנחם בורשטיין והרב שמואל זעפרני בכנס הרבנים בירושלים, אייר תשע"ח הרב מנחם בורשטין (נולד בי"ט בסיוון ה'תשט"ז, 29 במאי 1956) הוא ראש מכון פוע"ה לפוריות ורפואה על פי ההלכה בגבעת שאול שבירושלים, רב בישיבת "מרכז הרב" ובמוסדות נוספים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומנחם בורשטין · ראה עוד »

מנחת חינוך

#הפניה מנחת חינוך (ספר).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומנחת חינוך · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת כתובות · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת יבמות · ראה עוד »

מסירת שטחים

מסירת שטחים והחזרת שטחים הם כינויים מקובלים בישראל להעברת שטחים שבשליטת ישראל לשליטת מדינה ערבית (או הרשות הפלסטינית), כחלק מהסכם שלום (מדיניות שמכונה על ידי השמאל בישראל "שטחים תמורת שלום") או מסיבה מדינית אחרת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסירת שטחים · ראה עוד »

מערך הגיור

מערך הגיור הוא יחידה במשרד ראש הממשלה האמון על הגיור הממלכתי במדינת ישראל עבור תושבי קבע ואזרחים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומערך הגיור · ראה עוד »

מפני דרכי שלום

#הפניה דרכי שלום.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומפני דרכי שלום · ראה עוד »

מפקח (חינוך)

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומפקח (חינוך) · ראה עוד »

מפלגת תקומה

#הפניה האיחוד הלאומי–תקומה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומפלגת תקומה · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומפד"ל · ראה עוד »

מצפה רמון

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומצפה רמון · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומקור ראשון · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי פרום

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב, שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרדכי פרום · ראה עוד »

מרדכי שטרנברג

הרב מרדכי שטרנברג (מכונה לפעמים רֶבּ מרדכי או רֶבּ מוטי) כ"ג באייר ה'תש"ח, 1 ביוני 1948, כפר פינס – י"ב בכסלו ה'תשפ"ג, 5 בדצמבר 2022, ירושלים) היה ראש ישיבת הר המור מאז הקמתה בשנת תשנ"ח עד פטירתו. קודם לכן שימש ר"מ בישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרדכי שטרנברג · ראה עוד »

מרדכי הלפרין

הרב ד"ר מרדכי הלפרין (נולד ב-1946) הוא רופא, מנהל מכון שלזינגר ועורך כתב העת "אסיא".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרדכי הלפרין · ראה עוד »

מרכז רפואי הדסה

בית החולים הדסה עין כרם הסמל של בית החולים הדסה המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרכז רפואי הדסה · ראה עוד »

משמר (לימוד)

בעגה הישיבתית, מִשְׁמֶר (עיוות של: מִשְמָר) הוא כינוי ללימוד תורה במשך לילה שלם, משעות הערב המאוחרות ועד לתפילת ותיקין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשמר (לימוד) · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשפט עברי · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשרד החינוך · ראה עוד »

משרד הבריאות

הסמל הישן של משרד הבריאות משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשרד הבריאות · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשרד הדתות · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

משה מגיד ריבלין

#הפניה משה ריבלין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה מגיד ריבלין · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

משה צבי נריה

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה צבי נריה · ראה עוד »

משה קליין (רב)

הרב משה קליין בישיבת מרכז הרב בטקס יום ירושלים יחד עם הרב יוסף טולדאנו, הרב יאיר גזבר והרב אבינועם זומר הרב משה קליין (נולד בא' בחשוון ה'תשי"ח, 26 באוקטובר 1957) הוא רב מרכז רפואי הדסה, רב שכונת כפר גנים בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה קליין (רב) · ראה עוד »

משה זקס

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה זקס · ראה עוד »

משה חברוני

הרב אברהם משה חברוני (תרס"ה, 1905 – ט' בתמוז תשל"ה, יוני 1975) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה חברוני · ראה עוד »

משה חיים שפירא

#הפניה חיים משה שפירא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה חיים שפירא · ראה עוד »

משה חיים זקס

משה חיים זקס (נולד בי' בכסלו ה'תרפ"ז, 16 בנובמבר 1926) הוא דוקטור לבוטניקה, אגרונום, ממקימי קיבוץ שעלבים וממייסדי המכון לחקר החקלאות על פי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה חיים זקס · ראה עוד »

משה ביגל

הרב משה ביגל (נולד בכ"ט בשבט ה'תשט"ו, 21 בפברואר 1955) הוא רב היישובים מיתר וכרמית וחוקר כשרות ב"מכון לרבני יישובים" בקריית ארבע; מרבני "צהר".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה ביגל · ראה עוד »

משה דימנטמן

הרב משה חיים דימנטמן (נולד בשנת תרצ"ב) הוא ראש כולל יד ברודמן ברחובות לשעבר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה דימנטמן · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה הררי · ראה עוד »

משה הלינגר

משה הלינגר (נולד בתל אביב ב-4 בספטמבר 1960) הוא פרופסור חבר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ולשעבר סגן ראש המחלקה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה הלינגר · ראה עוד »

מתוך התורה הגואלת

מתוך התורה הגואלת היא סדרת ספרי שיעורים ושיחות של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שסידר והוציא לאור תלמידו הרב חיים אביהוא שוורץ.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומתוך התורה הגואלת · ראה עוד »

מלחמת לבנון הראשונה

יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומלחמת לבנון הראשונה · ראה עוד »

מטא-הלכה

מטא-הלכה הוא מושג בן-זמננו המכוון לעקרונות יסוד בתשתית ההלכה - כדוגמת רעיונות מחשבתיים להם השפעה מסוימת על כל תחומי ההלכה, וכן כללי פרשנות ופסיקה אשר משפיעים פוטנציאלית על כל הלכה באשר היא, כאשר הם מודדים אותה לפי עקרונות-על.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומטא-הלכה · ראה עוד »

מזונות

מזונות הוא תשלום המושת על ידי בית המשפט המחייב אדם לשלם לבן משפחתו את הוצאות מחייתו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומזונות · ראה עוד »

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומזכרת בתיה · ראה עוד »

מזיד

ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומזיד · ראה עוד »

מחנה אפרים

#הפניה אפרים נבון #חיבורו "מחנה אפרים".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומחנה אפרים · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מבוא חורון

שלט הכניסה נחל יתלה נשפך ומגיע למבוא חורון מְבוֹא חוֹרוֹן היא התנחלות שחלקה מושב שיתופי וחלקה יישוב קהילתי, הנמצא בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומבוא חורון · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומדינת ישראל · ראה עוד »

מהרי"ל דיסקין

#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומהרי"ל דיסקין · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

מועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצה מקומית · ראה עוד »

מועצה אזורית דרום השרון

"היכל התרבות" דרום השרון, הממוקם גם הוא בקרית המועצה הכניסה הישנה לקיבוץ רמת הכובש אנדרטת "יד לשלושה" של בתיה לישנסקי בקיבוץ עינת מרכז היישוב גבעת ח"ן חורבת דרדר וקצהו המזרחי של היישוב צור נתן, מעברו השני של נחל סלעית אחד מצי-האוטובוסים של המועצה מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים וכן היישוב המוסדי בית ברל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצה אזורית דרום השרון · ראה עוד »

מועצה דתית

נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצה דתית · ראה עוד »

מועדים

#הפניה חגי ישראל ומועדיו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועדים · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומוות · ראה עוד »

מוות מוחי

מוות מוחי (באנגלית: Brain death) הוא הפסקה בלתי-הפיכה של כל הפעילות המוחית ובכלל זה הפעילות המוחית הלא רצונית ההכרחית לקיום החיים, כגון נשימה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומוות מוחי · ראה עוד »

מכללת אורות ישראל

אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך היא מכללה אקדמית להכשרת מורים ציונית-דתית, פרי איחודן של מכללות "אורות ישראל" באלקנה ו"מורשת יעקב" ברחובות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכללת אורות ישראל · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון מאיר · ראה עוד »

מכון פוע"ה

מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה משלב בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה גנטיקה, והבית היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון פוע"ה · ראה עוד »

מכון שלזינגר

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה נוסד בשנת 1966 ונקרא על שם ד"ר פאלק שלזינגר, המנכ"ל השני של בית החולים שערי צדק בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון שלזינגר · ראה עוד »

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון הרצי"ה · ראה עוד »

מכון הרי פישל

#הפניה מכון אריאל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון הרי פישל · ראה עוד »

מכון התורה והארץ

סמליל מכון התורה והארץ מכון התורה והארץ הוא מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, שבו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון התורה והארץ · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכון ירושלים · ראה עוד »

מכינה קדם צבאית

#הפניה מכינה קדם-צבאית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכינה קדם צבאית · ראה עוד »

מיתר (יישוב)

הכניסה ליישוב מֵיתָר הוא יישוב במעמד מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומיתר (יישוב) · ראה עוד »

מיכאל הרשקוביץ

הרב מיכאל הרשקוביץ (נולד בו' בניסן ה'תש"ג, 11 באפריל 1943) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב, היה רב היישוב נריה שבבנימין ודיין בבית הדין לממונות במערב בנימין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומיכאל הרשקוביץ · ראה עוד »

מיכה הלוי

הרב מיכה הלוי עם הרב שלמה משה עמאר בעלייה לקרקע בשבי דרום הרב מיכה הלוי (נולד בכ"ח בטבת ה'תשכ"ד, 13 בינואר 1964) הוא רבה הראשי האשכנזי של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ומיכה הלוי · ראה עוד »

א' בניסן

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וא' בניסן · ראה עוד »

אמונה

אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואמונה · ראה עוד »

אפרת

היישוב אפרת בשלג, פברואר 2008 בית לחם או אפרתה, במפה משנת 1815 אֶפְרָת (אֶפְרָתָה) היא התנחלות בגוש עציון, דרומית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואפרת · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואצ"ל · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל (יהדות)

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים נחלות שבטי ישראל מפת ארץ ישראל לפי רש"י, סריקת כתב היד מן הספרייה הבריטית באתר הספרייה הלאומית אורטליוס, 1570 מפה עתיקה של ארץ ישראל משנת 1729.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וארץ ישראל (יהדות) · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וארצות הברית · ראה עוד »

אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב דתי־לאומי, לשעבר רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואריה שטרן · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

ישראל, '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא הזריחה וכמוה הגאולה מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א). אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע בתלמוד הבבלי ומתאר את התקופה המקדימה את הגאולה ומכינה את ביאת המשיח.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אתיקה רפואית

אתיקה רפואית היא תחום ידע פילוסופי, יישום מעשי של אתיקה, העוסק בניסוח ובניתוח העקרונות המוסריים המנחים את מקצוע הרפואה והמערכת הרפואית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואתיקה רפואית · ראה עוד »

אלון שבות

אַלּוֹן שְׁבוּת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במועצה האזורית גוש עציון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואלון שבות · ראה עוד »

אליאב שוחטמן

אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואליאב שוחטמן · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר שנוולד

הרב (אל"ם במיל') אליעזר חיים שנוולד (נולד ב-1960), הוא ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואליעזר שנוולד · ראה עוד »

אליעזר שפירא (דיין)

קברו בהר הזיתים הרב אשר אליעזר כהנא שפירא (ה'תרפ"ט, 1929 – ב' באדר ה'תשמ"ח, 20 בפברואר 1988) היה רב ודיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואליעזר שפירא (דיין) · ראה עוד »

אליקים לבנון

הרב אליקים לבנון קובע מזוזה בשבי דרום הרב אליקים לבנון (נולד בד' בתשרי ה'תש"י, 27 בספטמבר 1949) הוא רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואליקים לבנון · ראה עוד »

אליהו שלמה רענן

הרב אליהו שלמה רענן (י"ב בתשרי תרצ"ה, 21 בספטמבר 1934 – כ"ט באב תשנ"ח, 20 באגוסט 1998) היה רב ישראלי שהשתייך לציונות הדתית, חוקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב ומחברי הגרעין המייסד של העיר ביתר עילית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואליהו שלמה רענן · ראה עוד »

אח מוסמך

אחות בפעולה אח או אחות הם אנשים העוסקים במערכת הבריאות בתחום הסיעוד, כחלק מהצוות הרפואי; מקצוע זה הוא פָּארַא-רפואי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואח מוסמך · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואב בית דין · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואב"ד · ראה עוד »

אבן האזל

#הפניה איסר זלמן מלצר#חיבוריו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואבן האזל · ראה עוד »

אבני מילואים

ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואבני מילואים · ראה עוד »

אברהם אלקנה זקס

הרב אברהם אלקנה זקס (1846 – כ"ד באדר ה'תרס"ג, 23 במרץ 1903) היה מנכבדי העדה האשכנזית בירושלים, ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד ועסקן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם אלקנה זקס · ראה עוד »

אברהם שטינברג

הרב אברהם שטינברג (נולד בט' באלול ה'תש"ז, 25 באוגוסט 1947) הוא נוירולוג-ילדים ורב ישראלי, מומחה לאתיקה רפואית ולרפואה והלכה ומנהל היחידה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, בכיר וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, וכן מנכ"ל "יד הרב הרצוג" ו"האנציקלופדיה התלמודית" ועורך ראשי של "המיקרופדיה התלמודית".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם שטינברג · ראה עוד »

אברהם שטיינברג

#הפניה אברהם שטינברג.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם שטיינברג · ראה עוד »

אברהם יצחק ברומברג

הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם יצחק כלאב

הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם יצחק כלאב · ראה עוד »

אברהם ישעיה קרליץ

#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיה קרליץ · ראה עוד »

אברהם ישראל רובין

הרב אברהם ישראל רובין (נולד בל' בסיון - תש"ז, 18 ביוני 1947) הוא רב ומו"צ חסידי בעיר רחובות וראש מערך הכשרות בד"ץ מהדרין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישראל רובין · ראה עוד »

אבישי בן חיים

#הפניה אבישי בן-חיים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואבישי בן חיים · ראה עוד »

אגרות משה

אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואגרות משה · ראה עוד »

אהרן איזנטל

אהרון איזנטל (נולד בשנת 1951) הוא רבו של היישוב חיספין ואחד מוותיקי הר"מים בישיבת הגולן.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואהרן איזנטל · ראה עוד »

אהרון טרופ

הרב אהרון טרופ הוא ראש הישיבה התיכונית בני צבי בבית אל לשעבר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואהרון טרופ · ראה עוד »

אוצר בית דין

אוצר בית דין בימינו הוא הסדר להעברת פירות שביעית מהחקלאים אל הצרכנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר בית דין · ראה עוד »

אוצר הארץ

סמל החברה "אוצר הארץ" היא חברה מסחרית מבית "מכון התורה והארץ" שהוקמה לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, במטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר הארץ · ראה עוד »

אוצר הפוסקים

אוצר הפוסקים הוא מכון מחקר תורני הפועל בירושלים מאז שנות ה-40, שמרכז פעילותו היא הוצאה לאור של סדרת הספרים "אוצר הפוסקים".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר הפוסקים · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר החכמה · ראה עוד »

אולפנית

#הפניה אולפנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואולפנית · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איתן איזמן

הרב איתן דב איזמן (נולד ב-תמוז ה'תש"ג, יולי 1943) הוא רב ואיש חינוך דתי-לאומי, מייסד רשת החינוך נועם - צביה ומי שעמד בראשה במשך עשרות בשנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיתן איזמן · ראה עוד »

איתן אייזמן

#הפניה איתן איזמן.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיתן אייזמן · ראה עוד »

איתמר אורבך

הרב איתמר אורבך (נולד ב-שנת ה'תשט"ו, 1955) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיתמר אורבך · ראה עוד »

איחוד הרבנים למען ארץ ישראל

איחוד הרבנים למען ארץ ישראל הוא איגוד של רבנים שנוסד בשנת 1993 על ידי הרב שאול ישראלי, הרב משה צבי נריה והרב אברהם שפירא שהיו הנשיאות המייסדת שלו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיחוד הרבנים למען ארץ ישראל · ראה עוד »

איגוד ישיבות ההסדר

איגוד ישיבות ההסדר הוא ארגון ישראלי שנוסד בשנת תשל"ה (1975), ומאגד את רוב ישיבות ההסדר מול צה"ל ומשרד הביטחון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיגוד ישיבות ההסדר · ראה עוד »

נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)

#הפניה הסכם השלום בין ישראל למצרים#קביעת הגבול ופינוי סיני.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונסיגת צה"ל מסיני (1982-1980) · ראה עוד »

נעם (רשת מוסדות חינוך לבנים)

#הפניה נעם-צביה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונעם (רשת מוסדות חינוך לבנים) · ראה עוד »

נעם-צביה

רשת נעם-צביה (נקראת גם מרחביה) היא רשת חינוך ציונית-דתית, המחנכת בנים ובנות בנפרד ברמה תורנית גבוהה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונעם-צביה · ראה עוד »

נצרת עלית

#הפניה נוף הגליל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונצרת עלית · ראה עוד »

נריה

מרכז היישוב נריה מבט מלמעלה נֵרִיָּה היא התנחלות דתית לאומית תורנית בהרי גופנה שבמערב בנימין, הממוקמת בגוש דולב-טלמונים ושייכת למועצה אזורית מטה בנימין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונריה · ראה עוד »

נריה גוטל

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונריה גוטל · ראה עוד »

נתיחה שלאחר המוות

שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ, ציור של רמברנדט נתיחה שלאחר המוות (בלטינית: Post-mortem או Autopsia) היא פעולת ביתור המבוצעת בגופו של נפטר, כדי ללמוד ולחקור נתונים רפואיים שונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונתיחה שלאחר המוות · ראה עוד »

נחום משאדיק

#הפניה נחום לעווי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונחום משאדיק · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ

#הפניה נחום אליעזר רבינוביץ'.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונחום אליעזר רבינוביץ · ראה עוד »

נוירולוגיה

מוח אנושי הנוירולוגיה (הלחם בסיסים מיוונית: νεῦρον- נוירון - תא עצב ו-λογία- לוגיה - תורה. על פי האקדמיה ללשון העברית: נֵירוֹלוֹגְיָה היא חֵקֶר הָעֲצַבִּים) היא ענף ברפואה, העוסק בחקר התפקוד התקין והבלתי תקין (מחלות, נכויות וכדומה) של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, כולל מחקר תהליכי עיבוד המידע במוח.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונוירולוגיה · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ונישואים בהלכה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וספר זמנים · ראה עוד »

סרבנות

סַרְבָנוּת, או אי־ציות, היא פעולה הננקטת על ידי אדם הנתון למרותו של מישהו אחר, ומסרב בכוונה, לפקודה או לצו חוקי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וסרבנות · ראה עוד »

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וסטודנט · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וסדר נשים · ראה עוד »

סדרת ספרים

ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וסדרת ספרים · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וסוכות · ראה עוד »

עמנואל שילה

עמנואל שילה (נולד בי"ח בתשרי תשכ"ו, 1965) הוא עיתונאי ישראלי דתי לאומי, פובליציסט, ועורך העיתון "בשבע" מאז הקמתו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועמנואל שילה · ראה עוד »

עמנואל זרביב

הרב עמנואל זרביב (ה'תרצ"ו - כ"ג באב ה'תשע"ז) היה דיין ישראלי, אב בית הדין בבית הדין הרבני בתל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועמנואל זרביב · ראה עוד »

עמיאל שטרנברג

הרב עמיאל שטרנברג (מכונה בפי תלמידיו "רֶבּ עמי"; נולד ב-1 ביוני 1948, כ"ג באייר ה'תש"ח) הוא ראש ישיבת הר המור וראש כולל חזון אלחנן בעיר דוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועמיאל שטרנברג · ראה עוד »

ערוץ 7

הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וערוץ 7 · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עתניאל שנלר

עתניאל שנלר (נולד ב-28 בינואר 1952, א' בשבט ה'תשי"ב) הוא אלוף-משנה במילואים וחבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת קדימה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועתניאל שנלר · ראה עוד »

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועזרא הסופר · ראה עוד »

עורך דין

גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועורך דין · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עודד וולנסקי

#הפניה עודד ולנסקי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועודד וולנסקי · ראה עוד »

עין איה

סדרת "עין איה" לראי"ה קוק עין איה הוא חיבור הגותי של הרב קוק, הנסוב על אגדות התלמוד הבבלי והמשניות במסכתות ברכות, שבת ומשניות סדר זרעים (הנזכרות בעין יעקב).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועין איה · ראה עוד »

עיון (בלימוד הגמרא)

#הפניה דרכי לימוד התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ועיון (בלימוד הגמרא) · ראה עוד »

פנחס קורח

הרב פנחס קורח (נולד בתש"א, 1941) הוא רב מיוצאי תימן בישראל ורב בית המדרש "שערי הלכה" בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופנחס קורח · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופניני הלכה · ראה עוד »

פסחים

#הפניה מסכת פסחים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופסחים · ראה עוד »

פרס ירושלים לספרות תורנית

סמליל הפרס פרס ירושלים לספרות תורנית הוא אחד מפרסי ירושלים המוענק בתחום ספרות תורנית לזכרם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יעקב משה חרל"פ.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופרס ירושלים לספרות תורנית · ראה עוד »

פרעות תרפ"ט

#הפניה מאורעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופרעות תרפ"ט · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופתח תקווה · ראה עוד »

פתחי תשובה

#הפניה אברהם צבי הירש אייזנשטט.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופתחי תשובה · ראה עוד »

פוניבז'

פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופוניבז' · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופוסק · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ופורים · ראה עוד »

צמח צדק הקדמון

#הפניה מנחם מנדל קרוכמל __ללא_תוכן_עניינים__.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצמח צדק הקדמון · ראה עוד »

צניעות

צניעות היא הפנמתם ואי היראותם של תכונות, מעשים טובים, רכוש וכדומה, כדי שלא להתבלט בסביבה, כפי האפשר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצניעות · ראה עוד »

צלב

יווניים''' (כל הזרועות שוות בגודלן), ישר ומסובב ב-45 מעלות (סלטיר). צלב הוא צורה המורכבת משני קווים המאונכים זה לזה, וחוצים זה את זה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצלב · ראה עוד »

צבי אשר כהנא שפירא

הרב צבי הירש אשר כהנא שפירא (1853, ה'תרי"ג - 19 בינואר 1938, י"ז בשבט ה'תרצ"ח), היה ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים, מורה צדק בשכונת הבוכרים, מחבר הספרים "התורה והמצוה" על תרי"ג מצוות ושו"ת הריצב"א.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצבי אשר כהנא שפירא · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי קוסטינר

עם הרב מרדכי אליהו בבית הרב אליהו הרב צבי יצחק קוסטינר (נולד בה'תשי"ז, 1957) הוא ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצבי קוסטינר · ראה עוד »

צבי ישראל טאו

הרב צבי ישראל טאו (נולד ב-1 בינואר 1938, כ"ח בטבת ה'תרצ"ח) הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם החרדי לאומי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצבי ישראל טאו · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צדוק הלוי קרויז

רבי צדוק הלוי קרויז (1784 – 16 במרץ 1861, ה' בניסן התרכ"א), היה גביר ירושלמי, שד"ר, מראשי כולל הו"ד, מבוני ירושלים וממייסדי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצדוק הלוי קרויז · ראה עוד »

צהר (עמותה)

#הפניה ארגון רבני צהר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצהר (עמותה) · ראה עוד »

צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר)

#הפניה ארגון רבני צהר#כתב העת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצהר (כתב עת של ארגון רבני צהר) · ראה עוד »

צוואה

כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וצוואה · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וציונות דתית · ראה עוד »

קניין (הלכה)

#הפניה מעשה קניין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקניין (הלכה) · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקצות החושן · ראה עוד »

קרבנות

#הפניהקורבן (יהדות).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקרבנות · ראה עוד »

קרדיולוגיה

קרדיולוגיה (Cardiology, מיוונית: καρδίᾱ פירושו "לב") היא ענף ברפואה העוסק במחלות לב וכלי דם (ראו: מחלות של מערכת הדם).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקרדיולוגיה · ראה עוד »

קריית ארבע

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקריית ארבע · ראה עוד »

קריית גת

בית העירייה הקודם שנהרס ב-2009 אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל מועצת העיר קריית גת יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל דניאל שפירו, 2011 טקס הנחת אבן פינה למטוויה ב-1955 במקום שעתיד להיות אזור התעשייה של קריית גת בהשתתפות דוד בן-גוריון כשהנואם הוא המייסד שמואל פלקוביץ קריית גת במבט אווירי ממערב קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל, שהוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקריית גת · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבר רחל · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה · ראה עוד »

קדומים

קְדוּמִים היא התנחלות דתית בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקדומים · ראה עוד »

קדושת שביעית

#הפניה פירות שביעית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקדושת שביעית · ראה עוד »

קהילת אורות התורה

קהילת אורות התורה היא מרכז רוחני ציוני דתי-חרדי בשכונת אורות התורה בעיר בת ים, בראשות הרב דוד חי הכהן.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וקהילת אורות התורה · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ור"מ · ראה עוד »

רמת מגשימים

זריחה בשכונת ההרחבה של רמת מגשימים רָמַת מַגְשִׁימִים הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורמת מגשימים · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורמת גן · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וראשונים · ראה עוד »

ראובן טרופ

הרב ראובן טרופ (תרס"א, 1901 – ו' באייר תשי"א, 12 במאי 1951) היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וראובן טרופ · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורפואה · ראה עוד »

רפואה והלכה

רפואה והלכה הן תחומי ידע ופרקטיקה המורכבים מפירוט רב וכוללים הנחיות התנהגות לבני אדם רבים, ולכן רבות נקודות הממשק ביניהן, ורבים היהודים שומרי ההלכה שנדרשים לנקודות מגע אלה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורפואה והלכה · ראה עוד »

רפורמים

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורפורמים · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורצועת עזה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורש"י · ראה עוד »

רשת שיווק

קונים בתוך סניף של רשת השיווק שופרסל רשת שיווק היא גוף עסקי (בדרך כלל חברה) העוסק במסחר קמעונאי ולו סניפים רבים בעלי מותג משותף.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורשת שיווק · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורשב"א · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורב · ראה עוד »

רועי שרון

שרון ביוני 2010 רועי (אלרועי) שרון (נולד בי"ג בסיוון ה'תשל"ה, 23 במאי 1975) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ורועי שרון · ראה עוד »

שמחה שטטנר

הרב שמחה שטטנר (מכונה בפי תלמידיו: סבא) הוא נשיא מוסדות נחלת ישראל במגדל העמק הכוללים ישיבה גבוהה, ישיבה תיכונית, ואולפנה וראש הישיבה הגבוהה נחלת ישראל ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמחה שטטנר · ראה עוד »

שמחה הכהן קוק

הרב שמחה הכהן קוק (י"ז באב ה'תר"צ, 11 באוגוסט 1930 – כ"ג באייר תשפ"ב, 24 במאי 2022) היה רב ואב בית דין רחובות, ורבו של בית הכנסת החורבה המחודש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמחה הכהן קוק · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל כהנא שפירא

הרב שמואל שפירא (1926 תרפ"ו – 19 בדצמבר 2011, כ"ג בכסלו תשע"ב) היה דיין, כיהן כאב בית הדין בבית הדין הרבני בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמואל כהנא שפירא · ראה עוד »

שמואל יניב

הרב שמואל יניב (נולד בשנת 1942) הוא רב, מחנך ומחבר ספרים ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמואל יניב · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמיטה · ראה עוד »

שאר ישוב כהן

הרב אליהו יוסף שְׁאָר-יָשׁוּב כהן (ט' בחשוון ה'תרפ"ח, 4 בנובמבר 1927 - ג' באלול ה'תשע"ו, 5 בספטמבר 2016) היה רב דתי לאומי, רבה האשכנזי של חיפה בשנים 1975–2011 וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושאר ישוב כהן · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט, 14 ביולי 1909 – י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, 17 ביוני 1995) היה רב ופוסק, מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית; כיהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיה תלמיד מובהק וקרוב של הראי"ה קוק והרב חרל"פ שלמד איתם בחברותא בהכנת שיעוריהם בישיבה. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית.; היה הרב הראשון של המושב כפר הרא"ה, נשיא מכון ארץ חמדה, וחבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל; היה ממקימי הארגון חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, וכן דובר הארגון ועורך ביטאונו – "התורה והמדינה"; בשנת ה'תשנ"ב היה חתן פרס ישראל למדעי היהדות. נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט ולאחד ממייסדי העיסוק המודרני בהלכות מדינה, ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושאול ישראלי · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שלמה משה עמאר

תשפ"ב הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא הראשון לציון, כיהן כרב הראשי הספרדי של ירושלים בין השנים 2014 - 2023, כרבה הראשי של תל אביב בין השנים 2002–2003, וכן הרב הראשי הספרדי לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בין השנים ה'תשס"ג (2003) - ה'תשע"ג (2013).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה משה עמאר · ראה עוד »

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה אבינר · ראה עוד »

שלמה קורח

הרב שלמה קורח (י"ז בכסלו ה'תרצ"ו, 13 בדצמבר 1935 - י"ג בחשוון ה'תשע"ט, 22 באוקטובר 2018) היה מרבני יהדות תימן בישראל, הרב הראשי ואב"ד העיר בני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה קורח · ראה עוד »

שלמה שפירא (דיין)

הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך. הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה הרב שלמה זלמן יוסף כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה שפירא (דיין) · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה בן חמו (קריית גת)

הרב שלמה בן חמו (נולד בתש"ח) הוא רב העיר הספרדי של קריית גת, ראש ישיבת אור חברון בקריית ארבע ונשיא כולל 'צבי ישראל' בקריית גת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה בן חמו (קריית גת) · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה יוסף וייצן

הרב שלמה יוסף וייצן (נולד ב-1959) הוא רבו של היישוב פסגות וראש כולל הדיינות ביישוב, רבה לשעבר של תנועת עזרא, ור"מ בישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה יוסף וייצן · ראה עוד »

שלום נתן רענן

הרב שלום נתן רענן (רב נוֹסוֹן - בפי תלמידיו; כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 - י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלום נתן רענן · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבת · ראה עוד »

שבתי סבתו

הרב סבתו בביתו בפורים ה'תשס"ח הרב שבתי הכהן סבתו (נולד ב-י"ג באלול ה'תש"ט, 7 בספטמבר 1949) עומד בראש מוסדות "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, הכוללים ישיבה תיכונית בראשותו, ישיבה גבוהה ושלוחה של הישיבה התיכונית ברחובות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבתי סבתו · ראה עוד »

שבתי זליקוביץ

הרב שבתי זליקוביץ (ט"ו באדר ה'תרצ"ז, 26 בפברואר 1937) הוא רב ישראלי ופעיל ציבורי אשר הקים וניהל ישיבות ומוסדות חינוך ועלייה, ביניהם קריית החינוך "קול מבשר" במבשרת ציון וישיבת "בית יהודה" בכפר מימון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבתי זליקוביץ · ראה עוד »

שדרות הרצל (ירושלים)

שדרות הרצל ליד גשר המיתרים שדרות הרצל הוא רחוב ראשי במערב ירושלים, הנמתח בין הכניסה המערבית לעיר והר הרצל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושדרות הרצל (ירושלים) · ראה עוד »

שומרון

#הפניה השומרון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושומרון · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושולחן ערוך · ראה עוד »

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושוגג · ראה עוד »

שיעור כללי

הרב אהרן ליכטנשטיין מעביר שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת הר עציון שיעור כללי הוא שיעור המיועד לכלל תלמידי הישיבה ונמסר לרוב על ידי ראש הישיבה, להבדיל משיעור יומי אותו מוסר הר"מ לתלמידיו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושיעור כללי · ראה עוד »

שיקגו

שיקגו (באנגלית: Chicago) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ושיקגו · ראה עוד »

תנועת קוממיות

#הפניה קוממיות (תנועה).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותנועת קוממיות · ראה עוד »

תנובה

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר תנובה היא חברה ליצור ושיווק מזון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותנובה · ראה עוד »

תענית אסתר

תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותענית אסתר · ראה עוד »

תענית יחיד

#הפניה תענית#תענית יחיד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותענית יחיד · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקיעת שופר · ראה עוד »

תש"מ

#הפניה ה'תש"ם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותש"מ · ראה עוד »

תשע"ח

#הפניה ה'תשע"ח.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותשע"ח · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמיד חכם · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותוספות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תוכנית ההתנתקות

מפת היישובים שפונו מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי 22 הישובים היהודיים בגוש קטיף וביתר רצועת עזה ואת ארבעת הישובים היהודיים בצפון השומרון, בהם התגוררו כ-8,600 תושבים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

לב האדם

לב האדם הוא איבר חלול ושרירי הפועל כמשאבה, ומטרתו היא להזרים את הדם דרך כלי הדם, וזאת תוך התכווצויות חוזרות ונשנות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ולב האדם · ראה עוד »

לימוד תורה לנשים

#הפניה תלמוד תורה לנשים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ולימוד תורה לנשים · ראה עוד »

ט"ו בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וט"ו בתשרי · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וטרפה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וטבריה · ראה עוד »

זלמן נחמיה גולדברג

הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אבי חי הרב זלמן נחמיה גולדברג (כונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה פוסק, דיין בבית הדין הרבני הגדול ובבתי דין לממונות, והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וזלמן נחמיה גולדברג · ראה עוד »

זלמן ברוך מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז, 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ומנהיג מוסדותיה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וזלמן ברוך מלמד · ראה עוד »

זכר יצחק

#הפניה יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז').

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וזכר יצחק · ראה עוד »

חנן פורת

חנן פורת (ח' בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 5 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה רב והוגה דעות ומנהיג פוליטי ישראלי, שימש כיו"ר האיחוד הלאומי, וכחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחנן פורת · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחקלאות · ראה עוד »

חרשה

#הפניה חרשה (יישוב).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחרשה · ראה עוד »

חשמונאים (יישוב)

חַשְׁמוֹנָאִים או רמת מודיעים היא התנחלות עירונית דתית השייכת למועצה אזורית מטה בנימין ושוכנת בדרום-מערב בנימין מצפון לעיר מודיעין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחשמונאים (יישוב) · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחתם סופר · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחז"ל · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחבר הכנסת · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחברון · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחברותא · ראה עוד »

חגית רוזנבאום

חגית רוזנבאום היא עיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחגית רוזנבאום · ראה עוד »

חוק מוות מוחי-נשימתי

חוק מוות מוחי-נשימתי, התשס"ח-2008 הוא חוק שקובע את התנאים לקביעת מוות מוחי נשימתי בישראל, שיקבעו על פי מעמדם, זכויותיהם, דתם ואמונתם של המטופל ומשפחתו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחוק מוות מוחי-נשימתי · ראה עוד »

חוק הרבנות הראשית לישראל

חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980 הוא חוק העוסק בסמכויות ואופן הבחירה של הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחוק הרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

חוק השתלת איברים

#הפניה חוק השתלת אברים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחוק השתלת איברים · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחושן משפט · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחינוך · ראה עוד »

חיספין

חיספין (נקרא גם: חספין) הוא יישוב קהילתי דתי בדרום רמת הגולן השייך למועצה אזורית גולן והיישוב הגדול במועצה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחיספין · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחילול שבת · ראה עוד »

חיים מן

הרב חיים מן הרב חיים מן (ז' בתשרי תרכ"ח, אוקטובר 1867 – ד' בטבת תש"ה, 20 בדצמבר 1944) היה ראש המלמדים בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים, מייסד ונשיא "ועד איחוד המלמדים" בעיר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחיים מן · ראה עוד »

חיים אביהו שוורץ

#הפניה אביהוא שוורץ.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחיים אביהו שוורץ · ראה עוד »

חיים אביהוא שוורץ

#הפניה אביהוא שוורץ.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחיים אביהוא שוורץ · ראה עוד »

חיים שטיינר

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מזקני תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, זקן רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחיים שטיינר · ראה עוד »

חיים דרוקמן

הרב דרוקמן בטקס פרס עמינח יעקב שפירא והרב יהושע מגנס אהרן הראל הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז בחשוון ה'תרצ"ג, 15 בנובמבר 1932 – ב' בטבת ה'תשפ"ג, 25 בדצמבר 2022) היה רב ישראלי, ראש ישיבה, מחנך, חבר כנסת, מחבר ספרי הגות רבים ומנהיג ציבור ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וחיים דרוקמן · ראה עוד »

בן-גוריון

#הפניהדוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובן-גוריון · ראה עוד »

בני עקיבא

בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני עקיבא · ראה עוד »

בני צבי

#הפניה ישיבת בני צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני צבי · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק · ראה עוד »

בנימין נתניהו

בִּנְיָמִין (בִּיבִּי) נְתַנְיָהוּ (נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא ראש ממשלת ישראל, יושב ראש מפלגת הליכוד וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובנימין נתניהו · ראה עוד »

בנימין רקובר

הרב בנימין יעקב רקובר (נולד בירושלים בתשכ"ב) הוא מתלמידי הרב אברהם שפירא ועורך שיעוריו על הש"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובנימין רקובר · ראה עוד »

בקיאות

#הפניה סיני ועוקר הרים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובקיאות · ראה עוד »

ברוך מרדכי אזרחי

הרב ברוך מרדכי אזרחי (ט"ו באדר ב' תרפ"ט, 27 במרץ 1929 – י"א בחשוון תשפ"ד, 26 באוקטובר 2023) היה ראש ישיבת עטרת ישראל, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וברוך מרדכי אזרחי · ראה עוד »

בשבע

בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, בעריכת עמנואל שילה, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובשבע · ראה עוד »

בת ים

האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובת ים · ראה עוד »

בתי המשפט בישראל

טקס השבעת שופטים בית משפט השלום ומחוזי שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בהשתתפות איילת שקד שרת המשפטים ומרים נאור נשיאת בית המשפט העליון בטקס הושבעו 16 שופטים ורשמים בכירים. ארבעה שופטים הושבעו לבתי המשפט המחוזיים, עשרה שופטים הושבעו לבתי משפט השלום, ושני רשמים הושבעו לבתי משפט השלום. יולי 2016 בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובתי המשפט בישראל · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא בתרא · ראה עוד »

בד"ץ העדה החרדית

שכונת גאולה בירושלים, בו יושבים משרדי העדה החרדית ומושב בית הדין שלה. ברחבה שלפני הבניין מתקיימות עצרות העדה החרדית בית דין צדק של העדה החרדית נקרא גם בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים הוא בית דין רבני ותיק, שתחת סמכותה נתונות קהילות העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובד"ץ העדה החרדית · ראה עוד »

בית מלון

חדר במלון בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית מלון · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית מדרש · ראה עוד »

בית אל

מבט על שכונת האולפנה (לפני הפינוי) בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית אל · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית קברות · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית שמש · ראה עוד »

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית חולים · ראה עוד »

בית דין רבני

מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית דין רבני · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הדין הרבני הגדול

טקס השבעת דיינים לבית הדין הרבני הגדול 31 ביולי 2016 בנוכחות הרבנים הראשיים הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ויו"ר הוועדה למינוי דיינים, יובל שטייניץ מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית הדין הרבני הגדול · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית כנסת · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית יוסף · ראה עוד »

ג'ורג' הרברט ווקר בוש

ג'ורג' הרברט ווקר בוש (באנגלית: George Herbert Walker Bush; 12 ביוני 1924 – 30 בנובמבר 2018) היה מדינאי אמריקאי שכיהן כנשיא ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וג'ורג' הרברט ווקר בוש · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגמרא · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגאונים · ראה עוד »

גר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגר"א · ראה עוד »

גלות

גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגלות · ראה עוד »

גזע המוח

גזע המוח וחלקיו גזע המוח מבט מאחור על גזע המוח, המורכב מהמוח האמצעי ('''B'''), הפונס (גשר) ('''C''') והמוח המוארך ('''D''') גזע המוח (TA: Truncus encephali) נמצא בכל המינים של בעלי החוליות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגזע המוח · ראה עוד »

גזל

#הפניה גנבה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגזל · ראה עוד »

גבעת אסף

גבעת אסף הוא מאחז בהרי בנימין, כ-4 קילומטרים דרומית-מזרחית לבית אל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגבעת אסף · ראה עוד »

גדעון פרל

הרב גדעון פרל (א' בטבת תש"א – כ"ח בכסלו ה'תשפ"ב; 30 בדצמבר 1940 – 2 בדצמבר 2021) היה רב היישוב אלון שבות וממייסדיו, אב"ד לממונות בגוש עציון, דיין בבית הדין של הרבנות הראשית לענייני גיור ואב בית הדין לגיור של מכון צומת, מרבני מפלגת תקומה, מראשי ארגון רבני צוהר ואחראי על ענייני חופה וקידושין בארגון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגדעון פרל · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגדול הדור · ראה עוד »

גדולי ישראל

#הפניה גדול הדור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגדולי ישראל · ראה עוד »

גילוי דעת (עלון שבת)

המעצבייניש, קומיקס של יוסי שחר תורה-מן, קומיקס של יוסי שחר גילוי דעת הוא עלון שבת דתי-לאומי המופץ בבתי כנסת דתיים לאומיים ברחבי הארץ בשבתות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וגילוי דעת (עלון שבת) · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודאורייתא · ראה עוד »

דניאלה וייס

דניאלה וייס (נולדה ב-30 באוגוסט 1945) היא פעילת ימין ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודניאלה וייס · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דב ליאור

#הפניה דוב ליאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודב ליאור · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודוקטור · ראה עוד »

דוב ליאור

הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודוב ליאור · ראה עוד »

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודוד רזיאל · ראה עוד »

דוד חי הכהן

הרב דוד חי הכהן (מזדהה בשם המשפחה כהן) הוא ראש ישיבת נתיבות ישראל ראש קהילת אורות התורה ורב שכונה בבת ים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודוד חי הכהן · ראה עוד »

דוד חיים שלוש

#הפניה דוד שלוש.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודוד חיים שלוש · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דיין (משפט עברי)

#הפניה דיין (הלכה).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודיין (הלכה) · ראה עוד »

דיינות

#הפניה דיין (הלכה).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ודיינות · ראה עוד »

ה'תרע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תרע"א · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תש"ט · ראה עוד »

ה'תשמ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשמ"ב · ראה עוד »

ה'תשמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשמ"ג · ראה עוד »

ה'תשמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשמ"ו · ראה עוד »

ה'תשנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשנ"ח · ראה עוד »

ה'תשנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשנ"ג · ראה עוד »

ה'תשנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשנ"ה · ראה עוד »

ה'תשס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשס"א · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשס"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשס"ח · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשס"ג · ראה עוד »

ה'תשע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשע"ט · ראה עוד »

ה'תשע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשע"ח · ראה עוד »

ה'תשל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשל"א · ראה עוד »

ה'תשל"ד

אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשל"ד · ראה עוד »

ה'תשט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשט"ז · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המרכז הרפואי שערי צדק

הסמליל הישן של ביה"ח בניין בית החולים הישן ברחוב יפו, הבניין שימש עד 2017 כבניין הנהלת רשות השידור תמונה משנות ה-30 של אמבולנס, בחזית בניין שערי צדק הישן התייעצות רופאים בשערי צדק, במרכז, מנהל בית החולים דאז, ד"ר פאלק שלזינגר המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והמרכז הרפואי שערי צדק · ראה עוד »

המזרח הרחוק

המזרח הרחוק על מפת כדור הארץ המזרח הרחוק הוא כינוי בפי העולם המערבי המתאר את מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה, וכן את צפון אסיה ואזורים במערב האוקיינוס השקט.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והמזרח הרחוק · ראה עוד »

המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והמוסד לביטוח לאומי · ראה עוד »

המכון הישראלי לדמוקרטיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והמכון הישראלי לדמוקרטיה · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האיחוד הלאומי-מפד"ל

"האיחוד הלאומי-מפד"ל" הייתה רשימה משותפת של רשימת האיחוד הלאומי ומפלגת המפד"ל לכנסת ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והאיחוד הלאומי-מפד"ל · ראה עוד »

הסכמי אוסלו

ראש הממשלה יצחק רבין, יאסר ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון בעת לחיצת היד ב-13 בספטמבר 1993 הסכמי אוסלו (באופן רשמי: "הסכם העקרונות") הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והסכמי אוסלו · ראה עוד »

הסכם שלום

חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והסכם שלום · ראה עוד »

הסכם חברון

הסכם חברון, או בשמו הרשמי פרוטוקול בדבר ההערכות מחדש בחברון, הוא הסכם נלווה להסכם טאבה (הסכם אוסלו ב'), שנחתם בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית באמצעות דן שומרון וסאיב עריקאת ב-15 בינואר 1997, כשלב ביניים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והסכם חברון · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והעיר העתיקה · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והצופה · ראה עוד »

הר ברכה

הַר בְּרָכָה (בקיצור: בְּרָכָה) היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בגב ההר שבשומרון, על רכס הר גריזים שמדרום לשכם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והר ברכה · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והר הבית · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והראי"ה קוק · ראה עוד »

הרב מטשיבין

#הפניה דב בריש ויידנפלד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מטשיבין · ראה עוד »

הרב הנזיר

#הפניה דוד כהן (הנזיר).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב הנזיר · ראה עוד »

הרב הראשי לישראל

#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב הראשי לישראל · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הרדמה

הרדמה (בלועזית: אָנֶסְתֶזְיָה או אָנֶסְתֶסְיָה) היא פעולה מכוונת של עירפול חושים או חוסר הכרה הנגרמת בדרך-כלל על ידי מתן תרופות הרדמה, אשר פועלות לדיכוי מערכת העצבים, זאת כדי לאפשר טיפול בחולה או בפצוע ללא גרימת כאב, תוך שמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והרדמה · ראה עוד »

השתלת איברים

השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שהתפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והשתלת איברים · ראה עוד »

התחיה

התחיה הייתה מפלגת ימין בישראל שהוקמה באוקטובר 1979, והתפרקה בשנת 1992 לאחר שבבחירות לכנסת השלוש עשרה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והתחיה · ראה עוד »

הלנת המת

#הפניה איסור הלנת המת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והלנת המת · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והלוויה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכה · ראה עוד »

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »

הלכות תשובה

#הפניה ספר המדע#הנושאים הכלולים בספר קטגוריה:תשובה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכות תשובה · ראה עוד »

הבחירות לכנסת העשירית

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים וחומים - מפלגות השמאל והמפלגות הערביות. הבחירות לכנסת העשירית התקיימו ב-30 ביוני 1981, כ"ח בסיוון ה'תשמ"א, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשירית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והבחירות לכנסת העשירית · ראה עוד »

הגרי"ז מבריסק

#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והגרי"ז מבריסק · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והגדה של פסח · ראה עוד »

הדסה עין כרם

#הפניה בית החולים הדסה עין כרם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והדסה עין כרם · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא והיתר מכירה · ראה עוד »

כ"ט בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכ"ט בתשרי · ראה עוד »

כפר גנים

כפר גנים היא שכונה בדרום–מערב פתח תקווה, הסמוכה לקריית אונו וגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכפר גנים · ראה עוד »

כרטיס אדי

#הפניה עמותת אדי#כרטיס תורם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכרטיס אדי · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכשרות · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכהן · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכולל אברכים · ראה עוד »

כולל הולנד ודויטשלנד

כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »

כיפה (אתר אינטרנט)

כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

כירורגיה

צוות רפואי מבצע ניתוח ניתוח לכריתת התוספתן כירורגיה היא תחום ברפואה העוסק בריפוי מחלות, פציעות ומצבים רפואיים אחרים באמצעות ניתוח פולשני של גוף החולה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וכירורגיה · ראה עוד »

י"ד באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וי"ד באייר · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וימים נוראים · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב אריאל · ראה עוד »

יעקב אלעזר כהנא שפירא

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, פוסק, נשיא מכון הרצי"ה, חבר מועצת הרבנות הראשית מאז ה'תשס"ח ויו"ר ועדת החינוך שלה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב אלעזר כהנא שפירא · ראה עוד »

יעקב ניסן רוזנטל

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב ניסן רוזנטל · ראה עוד »

יעקב פילבר

#הפניה יעקב הלוי פילבר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב פילבר · ראה עוד »

יעקב שפירא

רבי יעקב שפירא (ה'תרל"ג, 1873 - ט' באייר ה'תרצ"ו, 1936), רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב שפירא · ראה עוד »

יעקב הלוי פילבר

הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) הוא רב ציוני דתי, מייסדי הישיבה לצעירים שעל-יד מרכז הרב, ובעבר כיהן בראשה, ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים, ממייסדי "מרחביה – האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב הלוי פילבר · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »

יצחק קוליץ

הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק קוליץ · ראה עוד »

יצחק זקס

יצחק זקס (כ"ה בטבת ה'תרצ"ב, 4 בינואר 1932 - כ"א באב ה'תש"ף, 11 באוגוסט 2020), יקיר ירושלים, היה סא"ל במילואים, מג"ד בחטיבת ירושלים, ממשחררי ירושלים וחברון, ממייסדי ענף התיירות בישראל, מדריך מצטיין בחברה להגנת הטבע, כתב ספרים ומדריכים בידיעת הארץ ובתיירות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק זקס · ראה עוד »

יצחק בן שחר

הרב אברהם יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא רב ציוני דתי, כיהן כראש ישיבת קדומים, לימד בישיבות וחיבר מספר ספרים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק בן שחר · ראה עוד »

יצחק דדון (רב)

הרב יצחק דדון (נולד בשנת ה'תשכ"ו) הוא מחבר ספרים תורניים וחוקר במכון הלכה ברורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק דדון (רב) · ראה עוד »

יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')

קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז') · ראה עוד »

יצחק יעקובוביץ' (רב)

הרב יצחק יעקובוביץ' הוא רבה של המועצה אזורית דרום השרון, ומחבר הספר 'אור יצחק'.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק יעקובוביץ' (רב) · ראה עוד »

יקוב הדין את ההר

#הפניה ייקוב הדין את ההר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויקוב הדין את ההר · ראה עוד »

ירחמיאל וייס

#הפניה ירחמיאל ויס.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וירחמיאל וייס · ראה עוד »

ירבעם

#הפניה ירבעם בן נבט.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וירבעם · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו מייטליס

הרב ישעיהו מייטליס (נולד בסוסנוביץ, ה'תש"ט) הוא רבה של נהריה וראש ישיבת ההסדר נהר דעה בעיר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישעיהו מייטליס · ראה עוד »

ישראל מאיר לאו

נפתלי ישראל מאיר לאו בזרועותיו של אלעזר שיף, מניצולי בוכנוואלד, בהגיעם לחיפה, 15 ביולי 1945 הרב לאו (שלישי מימין בשורה הקדמית) יחד עם המנהיגים שהגיעו לפורום השואה העולמי החמישי ביד ושם, 2020 הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב בסיוון ה'תרצ"ז, 1 ביוני 1937) הוא רב ישראלי, שימש כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1988–1993, וכן בין השנים 2005–2017.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישראל מאיר לאו · ראה עוד »

ישראל וייס

הרב ישראל וייס (נולד ב-1949) הוא הרב הצבאי הראשי הרביעי של צה"ל לשעבר (בשנים 2000–2006).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישראל וייס · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת מדברה כעדן

הרב צבי קוסטינר ישיבת מדברה כעדן, היא ישיבה המשתייכת לזרם ישיבות הקו ונמצאת במצפה רמון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת מדברה כעדן · ראה עוד »

ישיבת ניר קריית ארבע

ישיבת ניר קריית ארבע היא ישיבת הסדר דתית־לאומית הממוקמת בקריית ארבע.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת ניר קריית ארבע · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

ישיבת עטרת נחמיה

ישיבת עטרת נחמיה היא ישיבה גבוהה ציונית דתית, הממוקמת בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, בראשה עומד הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת עטרת נחמיה · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת קדומים

ישיבת קדומים (בעבר נקראה: ישיבת אלון מורה) היא ישיבה גבוהה הממוקמת ביישוב קדומים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת קדומים · ראה עוד »

ישיבת רמת גן

ישיבת רמת גן היא ישיבת הסדר ציונית דתית נאו-חסידית, חלוצת הישיבות הציוניות בגוש דן, שהוקמה בשנת ה'תשנ"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת רמת גן · ראה עוד »

ישיבת שבות ישראל

ישיבת שבות ישראל הייתה ישיבת הסדר באפרת שפעלה בשנים תשל"ח-תשע"ו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת שבות ישראל · ראה עוד »

ישיבת תפארת צבי

ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת תפארת צבי · ראה עוד »

ישיבת חברון

#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת חברון · ראה עוד »

ישיבת ברכת יוסף

ישיבת ברכת יוסף (מוכרת גם בשם: ישיבת אלון מורה) היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה השוכנת בהתנחלות אלון מורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת ברכת יוסף · ראה עוד »

ישיבת בית אל

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת בית אל · ראה עוד »

ישיבת המקובלים שער השמים

היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת המקובלים שער השמים · ראה עוד »

ישיבת הר ברכה

הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת הר ברכה · ראה עוד »

ישיבת הר המור

בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע בניין הישיבה ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת הר המור · ראה עוד »

ישיבת הגולן

ישיבת הגולן היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת הגולן · ראה עוד »

ישיבת ההסדר מאיר הראל, מודיעין

#הפניה ישיבת ההסדר מאיר הראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת ההסדר מאיר הראל, מודיעין · ראה עוד »

ישיבת כרם ביבנה

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת כרם ביבנה · ראה עוד »

ישיבת ירושלים לצעירים

ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם בקיצור "ישל"צ" - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קריית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת ירושלים לצעירים · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ישיבה קטנה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה קטנה · ראה עוד »

ישיבה תיכונית

ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה תיכונית · ראה עוד »

ישיבה גדולה

בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה גדולה · ראה עוד »

יחזקאל סרנא

הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויחזקאל סרנא · ראה עוד »

יחזקאל דאום

הרב יחזקאל דאום (י' בכסלו ה'תש"ב, 1 בדצמבר 1941 – ז' בתמוז ה'תשנ"ג, 26 ביוני 1993) כיהן כרבו של המושב רמת מגשימים, וכר"מ בישיבת הגולן.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויחזקאל דאום · ראה עוד »

יגאל שפרן

הרב יגאל בצלאל שפרן (נולד ב-1950) הוא רב ואיש חינוך ישראלי, פרופסור לאתיקה רפואית ומומחה לרפואה והלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויגאל שפרן · ראה עוד »

יגאל לרר

הרב ירחמיאל יגאל אליהו לרר (נולד בי' בשבט ה'תשי"ז, 12 בינואר 1957) הוא רב ציוני דתי, אב"ד בבית הדין הרבני פתח תקווה, ר"מ בישיבת מרכז הרב ונשיא הכולל של ישיבת מרכז הרב בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויגאל לרר · ראה עוד »

יהדות אתיופיה

יהדות אתיופיה היא שמן של כלל הקהילות היהודיות הפעילות בשטח אתיופיה של היום.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות אתיופיה · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהושע מגנס

הרב מאיר יהושע מגנס (נולד בשנת 1951) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב, מתלמידיו הקרובים של הרב אברהם שפירא.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהושע מגנס · ראה עוד »

יהושע פישל זקס

הרב יהושע פישל זקס (ד' בטבת ה'תרנ"ח, 29 בדצמבר 1897 – י"ב בשבט ה'תשמ"א, 16 בינואר 1981) היה איש חינוך, רב, מנהל חינוכי בבית היתומים ציון בלומנטל, רב בית הכנסת הראשון שמחוץ לחומות; נחלת יעקב שבשכונת נחלת שבעה, ממקימי הישיבה התיכונית הראשונה אַלֻמָה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהושע פישל זקס · ראה עוד »

יהושע צוקרמן

הרב אברהם יהושע צוקרמן (9 ביולי 1938, י' בתמוז ה'תרצ"ח – 11 באוגוסט 2021, ג' באלול התשפ"א) היה רב חרדי לאומי, מרבני ישיבת הר המור ומייסדיה, ורב במדרשת הרובע.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהושע צוקרמן · ראה עוד »

יהושע רוזן

הרב יהושע אריה רוזן (ה'תרצ"א, יוני 1931 – ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב, 16 בפברואר 2022) היה מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק ומראשוניהם, בשנותיו האחרונות היה נחשב אף לזקן תלמידיו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהושע רוזן · ראה עוד »

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »

יהודה עמיחי

יהודה עמיחי (3 במאי 1924, כ"ט בניסן ה'תרפ"ד, וירצבורג, גרמניה – 22 בספטמבר 2000, כ"ב באלול ה'תש"ס, ירושלים, ישראל) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה (1982).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודה עמיחי · ראה עוד »

יהודה פליקס

יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב – 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודה פליקס · ראה עוד »

יהודה פליקס (רב)

הרב ד"ר יהודה פליקס (נולד בשנת 1940) הוא מייסד מכללת אורות ישראל והעומד בראשה עד שנת 2004.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודה פליקס (רב) · ראה עוד »

יהודה זולדן

הרב ד"ר יהודה זולדן (נולד בי"ד באדר תשי"ח, 6 במרץ 1958) הוא מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותורה שבעל-פה בחינוך הדתי, דיין בבית דין לממונות, חוקר תורני, מחבר ספרים ומרצה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודה זולדן · ראה עוד »

יהודה יפרח

יהודה יפרח (נולד בשנת תשל"ו 1976) הוא עיתונאי וראש הדסק המשפטי של העיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודה יפרח · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודים · ראה עוד »

יואל מנוביץ

#הפניה יואל מנוביץ'.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויואל מנוביץ · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויום טוב · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויום העצמאות · ראה עוד »

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויום ירושלים · ראה עוד »

יוסף אלנקווה

הרב יוסף אלנקווה (נולד בג' בטבת תשי"ט) הוא מחבר ועורך ספרים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף אלנקווה · ראה עוד »

יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף טולדאנו

משה קליין, הרב יאיר גזבר והרב אבינועם זומר הרב יוסף טולדאנו (נולד בתש"ט) הוא הרב של גבעת זאב, תלמידו המובהק של הרב הנזיר ומוציא לאור של חלק מספריו.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף טולדאנו · ראה עוד »

יוסף בר-שלום

הרב יוסף בר-שלום (ה'תרצ"ה, 1935 - א' באלול ה'תשע"ה, 16 באוגוסט 2015) היה רבה הראשי של בת ים וראש בית המדרש לדיינים בעיר.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף בר-שלום · ראה עוד »

יוסף גליקסברג

הרב יוסף מאיר גליקסברג (נולד בשנת תרצ"ג, 1933) הוא רב ישראלי, לשעבר הרב האשכנזי הראשי לגבעתיים, יו"ר חבר הרבנים בישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף גליקסברג · ראה עוד »

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו11 בספטמבר · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו1911 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו1918 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו1982 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו1983 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו1993 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו1997 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו2007 · ראה עוד »

2017

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו2017 · ראה עוד »

2018

הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו2018 · ראה עוד »

27 בספטמבר

27 בספטמבר הוא היום ה־270 בשנה (271 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם אלקנה כהנא שפירא ו27 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אלקנה_כהנא_שפירא

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס