גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: ZFC, ממשיים, מספר ממשי, מספר סודר, מספר רציונלי, מספר שלם, מספר טבעי, מספר זוגי, מספר הרטוגס, מספרים שלמים, משפט קנטור, משפט קנטור (לקבוצת החזקה), מתמטיקה, מחלקת שקילות, מחלקה (תורת הקבוצות), מונה גדול, מוגדר היטב, מכפלה קרטזית, אם ורק אם, אסוציאטיביות, אקסיומת הבחירה, אקסיומת היסוד, אלף אפס, אינסוף, אינדוקציה טרנספיניטית, איבר (מתמטיקה), נקודת שבת, סדר טוב, עקרון החיבור, עקרון הכפל, עוצמת הרצף, פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל), פונקציה חד-חד-ערכית ועל, פונקציה הפיכה, פונקציית זיווג, קטע (מתמטיקה), קבוצת החזקה, קבוצה (מתמטיקה), קבוצה (תורת הקבוצות), קבוצה אינסופית, קבוצה שאינה בת מנייה, קבוצה בת מנייה, קבוצה בת־מנייה, קבוצות שקולות, קבוצות זרות, קומוטטיביות, שפה מסדר ראשון, שבוע, תת קבוצה, תורת הקבוצות, ..., תורת הקבוצות - מונחים, תורת הקבוצות האקסיומטית, זוג סדור, חזקה (מתמטיקה), חבר הכנסת, חוק הפילוג, חיבור, ג'ון פון נוימן, גאורג קנטור, המספרים הממשיים, המספרים הטבעיים, האלכסון של קנטור, הפונקציה הריקה, הקבוצה הריקה, השערת הרצף, כפל, 0 (מספר). להרחיב מדד (17 יותר) »
ZFC
#הפניה תורת הקבוצות האקסיומטית.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וZFC · ראה עוד »
ממשיים
#הפניה מספר ממשי.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וממשיים · ראה עוד »
מספר ממשי
במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר ממשי · ראה עוד »
מספר סודר
בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר סודר · ראה עוד »
מספר רציונלי
דוגמאות למספרים רציונלים בין 0 ל-1 מספר רציונלי הוא מספר, אשר ניתן להצגה כמנה של מספרים שלמים, הנקראים מונה ומכנה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר רציונלי · ראה עוד »
מספר שלם
דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר שלם · ראה עוד »
מספר טבעי
במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר טבעי · ראה עוד »
מספר זוגי
#הפניה זוגיות (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר זוגי · ראה עוד »
מספר הרטוגס
במתמטיקה, ובפרט, בתורת הקבוצות האקסיומטית, מספר הרטוגס הוא סוג מסוים של מספר מונה (קרדינלי).
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספר הרטוגס · ראה עוד »
מספרים שלמים
#הפניה חוג המספרים השלמים.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומספרים שלמים · ראה עוד »
משפט קנטור
גאורג קנטור משפט קנטור הוא משפט מתמטי בתורת הקבוצות, הקובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת החזקה שלה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומשפט קנטור · ראה עוד »
משפט קנטור (לקבוצת החזקה)
#הפניה משפט קנטור.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומשפט קנטור (לקבוצת החזקה) · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומתמטיקה · ראה עוד »
מחלקת שקילות
חפיפה היא דוגמה ליחס שקילות. שני המשולשים השמאליים ביותר הם חופפים, בעוד המשולש השלישי והרביעי אינם תואמים לאף משולש אחר המוצג כאן. לפיכך, שני המשולשים הראשונים נמצאים באותה מחלקת שקילות, בעוד שהמשולש השלישי והרביעי נמצאים כל אחד במחלקת השקילות שלו.במתמטיקה, מחלקות שקילות היא דרך לחלק איברים של קבוצה כלשהי שקיים יחס שקילות המוגדר עליה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומחלקת שקילות · ראה עוד »
מחלקה (תורת הקבוצות)
בתורת הקבוצות, מחלקה היא אוסף של כל הקבוצות שחולקות תכונה משותפת.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומחלקה (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
מונה גדול
בתורת הקבוצות, מונים גדולים הוא שם כללי לאוסף של תכונות אפשריות עבור מספרים מונים אינסופיים, שלא ניתן להוכיח כי הן עקביות במסגרת מערכת האקסיומות הסטנדרטית של תורת הקבוצות, ZFC, אך לא ידוע כי הן סותרות את האקסיומות.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומונה גדול · ראה עוד »
מוגדר היטב
במתמטיקה, הביטוי מוגדר היטב מתאר את האופן שבו בנויה הגדרה מתמטית – העשויה להיות בנויה כראוי, ולתאר את מה שהיא מתיימרת לתאר, או להיות רק מראית-עין של הגדרה שכתובה על-פי כללי התחביר המתמטיים, אך אינה מגדירה בפועל דבר.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומוגדר היטב · ראה עוד »
מכפלה קרטזית
מַכְפֵּלָה קַרְטֵזִית (סימון מתמטי: \times) היא פעולה בינארית על קבוצות היוצרת קבוצה חדשה, שאבריה הם הזוגות הסדורים שרכיביהם מגיעים משתי הקבוצות, בהתאמה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ומכפלה קרטזית · ראה עוד »
אם ורק אם
אם ורק אם (ראשי תיבות: אמ"ם) או "אימוּם" (בלשון חז"ל: תנאי כפול, וסימונו בלוגיקה פורמלית: \Leftrightarrow, \leftrightarrow או ≡) בתחום הלוגיקה המתמטית הוא קַשָּׁר לוגי בין שתי טענות השקולות זו לזו במובן שכל אחת אמיתית כשהשנייה אמיתית, אך אם אחת אינה אמיתית גם השנייה שגויה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואם ורק אם · ראה עוד »
אסוציאטיביות
#הפניה פעולה אסוציאטיבית.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואסוציאטיביות · ראה עוד »
אקסיומת הבחירה
אקסיומת הבחירה היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית לפיה, בהינתן אוסף של קבוצות לא ריקות, ניתן לבחור איבר אחד מכל קבוצה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואקסיומת הבחירה · ראה עוד »
אקסיומת היסוד
בתורת הקבוצות, אקסיומת היסוד היא אקסיומה במערכת ZFC, שהוצגה לראשונה על ידי ג'ון פון נוימן.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואקסיומת היסוד · ראה עוד »
אלף אפס
\!\, \aleph_0 (אָלֶף אֶפֶס) הוא הסימון המקובל בתורת הקבוצות לעוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואלף אפס · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואינסוף · ראה עוד »
אינדוקציה טרנספיניטית
אינדוקציה טרנספיניטית או אינדוקציה על־סופית היא שיטת הוכחה המאפשרת להוכיח שתכונה מסוימת מתקיימת לכל איברי קבוצה סדורה היטב.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואינדוקציה טרנספיניטית · ראה עוד »
איבר (מתמטיקה)
בתורת הקבוצות, איבר הוא פריט מתוך קבוצה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ואיבר (מתמטיקה) · ראה עוד »
נקודת שבת
במתמטיקה, נקודת שֶׁבֶת של פונקציה היא נקודה בתחום ההגדרה של הפונקציה אשר תמונתה היא הנקודה עצמה, כלומר אם f(x) היא פונקציה אז הנקודה x_0 היא נקודת שבת אם מתקיים f(x_0).
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ונקודת שבת · ראה עוד »
סדר טוב
במתמטיקה, סדר טוב על קבוצה הוא סדר מלא שבו לכל תת-קבוצה לא ריקה יש איבר ראשון.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וסדר טוב · ראה עוד »
עקרון החיבור
עֶקְרוֹן הַחִיבּוּר הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ועקרון החיבור · ראה עוד »
עקרון הכפל
עקרון הכפל הוא עיקרון יסודי בקומבינטוריקה המופיע בצורות שונות בתחומים רבים במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ועקרון הכפל · ראה עוד »
עוצמת הרצף
עוצמת הרצף היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, קרי |\mathbb R|.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ועוצמת הרצף · ראה עוד »
פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)
ברטראנד ראסל, 1954 54.43* "מהנחה זו נובע, לאחר שהוגדר החיבור האריתמטי, ש-2.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ופרינקיפיה מתמטיקה (ראסל) · ראה עוד »
פונקציה חד-חד-ערכית ועל
במתמטיקה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל (נקראת גם בִּייקציָה; באנגלית: Bijection) מקבוצה X לקבוצה Y היא פונקציה המתאימה לכל איבר של X איבר אחד ויחיד של Y. פונקציה חח"ע (חד חד ערכית) ועל נקראת "פונקציה הפיכה".
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ופונקציה חד-חד-ערכית ועל · ראה עוד »
פונקציה הפיכה
250px במתמטיקה, פונקציה הפיכה היא פונקציה, אשר קיימת פונקציה נוספת שפעולתה הפוכה לזו של הראשונה, כך שכאשר שתי הפונקציות מופעלות בזו אחר זו על ערך כלשהו, מוחזר הערך שעליו הן הופעלו.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ופונקציה הפיכה · ראה עוד »
פונקציית זיווג
במתמטיקה, פונקציית זיווג היא תהליך שמקודד באופן ייחודי שני מספרים טבעיים למספר טבעי יחיד.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ופונקציית זיווג · ראה עוד »
קטע (מתמטיקה)
בגאומטריה, קטע הוא קבוצת כל הנקודות על ישר אשר נמצאות בין שתי נקודות שונות (הנקראות קצות הקטע או נקודות הקצה של הקטע), לרבות נקודות הקצה, למעט שתי נקודות הקצה (קטע פתוח) או לרבות נקודת קצה אחת ולמעט השנייה 10,20.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקטע (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוצת החזקה
בתורת הקבוצות, קבוצת החזקה של קבוצה נתונה A היא קבוצת כל תת הקבוצות של A, ומסמנים אותה ב־ \mathcal(A).
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצת החזקה · ראה עוד »
קבוצה (מתמטיקה)
קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוצה (תורת הקבוצות)
#הפניה קבוצה (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצה (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
קבוצה אינסופית
קבוצה אינסופית היא קבוצה שמספר איבריה אינו סופי, כלומר קבוצה שאינה קבוצה סופית.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצה אינסופית · ראה עוד »
קבוצה שאינה בת מנייה
בתורת הקבוצות, קבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה אינסופית המכילה יותר מדי איברים מכדי שניתן יהיה למנות אותם.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצה שאינה בת מנייה · ראה עוד »
קבוצה בת מנייה
בתורת הקבוצות, קבוצה בַּת מְנִיָּה היא קבוצה שקיימת פונקציה חד־חד ערכית ממנה לקבוצת המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצה בת מנייה · ראה עוד »
קבוצה בת־מנייה
#הפניה קבוצה בת מנייה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצה בת־מנייה · ראה עוד »
קבוצות שקולות
בתורת הקבוצות, נאמר על שתי קבוצות שהן שקולות אם קיימת פונקציה חד-חד-ערכית ועל מן האחת לשנייה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצות שקולות · ראה עוד »
קבוצות זרות
דיאגרמת ון של שתי '''קבוצות זרות''': '''A''' ו-'''B''' במתמטיקה, זוג קבוצות הן זרות אם אין להן איבר משותף.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקבוצות זרות · ראה עוד »
קומוטטיביות
#הפניה פעולה קומוטטיבית.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וקומוטטיביות · ראה עוד »
שפה מסדר ראשון
בלוגיקה מתמטית, שפה מסדר ראשון (נקראת גם לוגיקה מסדר ראשון או תחשיב היחסים או תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון, בסימון מקובל FOL) היא מנגנון חישוב לניסוח טענות פורמליות כלליות, כל עוד מסתפקים בכימות על אברים במודל.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ושפה מסדר ראשון · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ושבוע · ראה עוד »
תת קבוצה
#הפניה תת-קבוצה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ותת קבוצה · ראה עוד »
תורת הקבוצות
תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות · ראה עוד »
תורת הקבוצות - מונחים
* תורת הקבוצות: ענף במתמטיקה העוסק בתכונותיהן של קבוצות, ומשמש כבסיס לאקסיומטיזציה של המתמטיקה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות - מונחים · ראה עוד »
תורת הקבוצות האקסיומטית
תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »
זוג סדור
זוג סדור הוא זוג של שני עצמים מתמטיים, עם חשיבות לסדרם.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וזוג סדור · ראה עוד »
חזקה (מתמטיקה)
במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וחזקה (מתמטיקה) · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וחבר הכנסת · ראה עוד »
חוק הפילוג
במתמטיקה ובעיקר באלגברה, חוק הפילוג הוא תכונה של פעולות בינאריות, שמכלילה את חוק הפילוג של החיבור והכפל המוכר מאריתמטיקה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וחוק הפילוג · ראה עוד »
חיבור
הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וחיבור · ראה עוד »
ג'ון פון נוימן
ג'ון לואיס פון נוימן (באנגלית: John von Neumann; 28 בדצמבר 1903 – 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי יהודי מומר.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וג'ון פון נוימן · ראה עוד »
גאורג קנטור
גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וגאורג קנטור · ראה עוד »
המספרים הממשיים
#הפניה שדה המספרים הממשיים.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) והמספרים הממשיים · ראה עוד »
המספרים הטבעיים
#הפניה מספר טבעי.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) והמספרים הטבעיים · ראה עוד »
האלכסון של קנטור
ספרות שהן 0 ו-w מייצג ספרות שאינן 0. האלכסון של קנטור היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) והאלכסון של קנטור · ראה עוד »
הפונקציה הריקה
במתמטיקה, הפונקציה הריקה היא פונקציה שהתחום שלה הוא הקבוצה הריקה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) והפונקציה הריקה · ראה עוד »
הקבוצה הריקה
סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) והקבוצה הריקה · ראה עוד »
השערת הרצף
השערת הרצף היא טענה שהעלה אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, לפיה עוצמת הרצף (מסומנת: 2^או |\mathbb R|) היא העוצמה הקטנה ביותר האפשרית של קבוצה שאינה בת מנייה (אומגה אחת).
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) והשערת הרצף · ראה עוד »
כפל
כֶּפֶל הוא פעולה בין מספרים, ובאופן כללי יותר פעולה בינארית על מבנים אלגבריים כלליים.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) וכפל · ראה עוד »
0 (מספר)
אפס הוא המספר השלם שבא לפני 1 ואחרי 1−.
חָדָשׁ!!: עוצמה (מתמטיקה) ו0 (מספר) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עוצמה_(מתמטיקה)
