גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
320 יחסים: ממצא ארכאולוגי, ממלכת החשמונאים, מאוזוליאום, מנחם שטרן, מסכת קידושין, מסכת בבא בתרא, מערת המכפלה, מצרים, מצדה, מצודת אנטוניה, מקרוביוס, מקדש, מקדש הורדוס, מרקוס אנטוניוס, מרקוס ליקיניוס קראסוס, מרשה, מרד, מרד בר-כוכבא, מרד החורבן, מרדכי נאור, מרים (בת הכהן הגדול), מרים החשמונאית, משנה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משיח, מתתיהו אנטיגונוס השני, מלך, מלאך, מלתקי, מלחמת היהודים, מזבח הזהב, מזון, מבנה ציבור, מגן ברושי, מגדל דוד, מגילת תענית, מוסד ביאליק, מוזיאון ישראל, מכוור, מים, מיריי הדס-לבל, אמפיתיאטרון, אמת מים, אמוראים, אנטיפטרוס בן הורדוס, אנטיפטרוס האדומי, אנטיוכיה, אסטרולוגיה, אפולו, אפוטרופוס, ..., אפיאנוס, אפיגרפיה, אצבע הגליל, ארמון הורדוס (ירושלים), ארמון הורדוס בקיסריה, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, ארמית, ארץ ישראל, ארבל (יישוב עתיק), ארכלאוס (מלך), ארכלאוס (נשיא), אריסטוקרטיה (מעמד), אריסטובולוס (בית הורדוס), אריסטובולוס השני, אריסטובולוס השלישי, אריה כשר, אשקלון (עיר עתיקה), אתנארך, אלכסנדר (בית הורדוס), אלכסנדר הגדול, אלכסנדר ינאי, אלכסנדרה החשמונאית, אלכסנדריה, אלכסנדריון, אליעזר ויצטום, אבן גזית, אברהם שליט, אברהם כהנא, אבות הכנסייה, אגריפס הראשון, אדריכלות, אדום (עם), אהוד נצר, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטה משודרת, אוסביוס מקיסריה, אוקטביוס, אולימפיאס (בת הורדוס), אוטונומיה, אוטוביוגרפיה, אוגוסטוס קיסר, אוכלוסייה, אכזריות, איל רגב, אידו של מרץ, נמל, נשר, נשיונל ג'יאוגרפיק, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, נחל, נבטים, נהרדעא, נווד, ניקולאוס איש דמשק, סאטירה, סנהדרין, ספורט, סקסטוס יוליוס אפריקנוס, סרקופג, סבסטיה, סגולה (מגזין), סוס, סוריה, סיקריים, עליית משה, עלייה לארץ ישראל, עבר הירדן, עבד כנעני, עכו, עיר, עיר נמל, עיר דוד, פצאל (בית הורדוס), פראיה (חבל ארץ), פרנויה, פרושים, פרוזבול, פרובינקיה רומית, פרובינקיית יהודה, פלוטרכוס, פטר פאול רובנס, פיניקים, פירורא, פיליפוס (בית הורדוס), צבי גרץ, צדוקים, קנאה, קרב אקטיום, קלאופטרה, קלאופטרה הירושלמית, קברי המלכים, קדמוניות היהודים, קיסר, קיסרי רומא, קיסריה, רב נחמן, רומא העתיקה, שמאי הזקן, שמעיה, שמואל (אמורא), שמיטת כספים, שנות ה-80 של המאה ה-20, שלמה צזנה, שלומציון (בת הורדוס), שלומית (אחות הורדוס), שלומית הראשונה, שלושת האמגושים, שומרון, שומרון (עיר), שושלת, שכירי חרב, שיש, שיבת ציון, תנ"ך, תקופת הנציבות, תרבות, תרביץ, תלמוד, תלמי בן מניאוס, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, תולדות הכנסייה (אוסביוס), תיאטרון, לטינית, לחם הפנים, טרכון, טריומף (מצעד ניצחון), טטרארך, טטררכיה, טבח התמימים, טיראניה, ז' בכסלו, זנודורוס, זרובבל, חמוטל בר-יוסף, חננאל הבבלי, חנה כותן, חקלאות, חשמונאים, חז"ל, חזיר הבית, חברון, חומה, חומות ירושלים, חורבן בית המקדש השני, חורבת עומרית, חילת-סוריה, חיי אישים, ב' בשבט, בניאס (אתר ארכאולוגי), בצלאל בר כוכבא, ברינדיזי, בבל, בית מרחץ, בית סלאוקוס, בית תלמי, בית לחם, בית דוד, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית המקדש השני, בית הורדוס, גאיוס סוסיוס, גאיוס קסיוס לונגינוס, גנאלוגיה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גרם מדרגות, גרפיטי, גלפירה, גלות בבל, גלית דהן-קרליבך, גיור, גיור האדומים, דמשק, דקאפוליס, דבש, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דונם, דיני טומאה וטהרה, דיקטטורה, הממלכה הנבטית, המאה ה-5, המנורה, המרד הגדול, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, הנגב, הסנאט הרומי, הספרים החיצוניים, הסטיו המלכותי, העת העתיקה, העופל, הפילוסופיה הרביעית, הצבא הרומי, הר, הר ארבל, הר הבית, הרפובליקה הרומית, הרודיון, התקופה הרומית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, הלל הזקן, הטעמה, הטריומווירט השני, החורן, הברית החדשה, הבשן, הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי יוחנן, הגליל, הוצאת מסדה, הוצאת שטיבל, הוצאת כרמל, הוצאה להורג, הוצאה להורג ללא משפט, הורקנוס השני, הורקניה, הורקניה (מבצר), הורדוס (בן הורדוס הגדול), הורדוס אנטיפס, הכותל המערבי, היסטוריה של הנצרות, היסטוריון, היפודרום, וסאל, ורד נעם, כתר ספרים, כתובה, כלקיס (ממלכה קדומה), כלכלה, כהן, כהן גדול, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב שביט, יפו, ירדן, ירושלים, יריחו, ישראל שצמן, ישו, יטורים, יד בן צבי, יד יצחק בן-צבי, יהודה ושומרון, יהודים, יום טוב, יום הכיפורים, יוסף פטריך, יוסף בן מתתיהו, יורם צפריר, יוליוס קיסר, יוחנן הורקנוס הראשון, יוחנן הורקנוס השני, יוונית, 10 לפנה"ס, 2006, 2007, 2012, 29 לפנה"ס, 31 לפנה"ס, 37 לפנה"ס, 4 לפנה"ס, 40 לפנה"ס, 47 לפנה"ס, 54 לפנה"ס, 63 לפנה"ס, 7 לפנה"ס, 70, 72 לפנה"ס. להרחיב מדד (270 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: הורדוס וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
מאוזוליאום
מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומאוזוליאום · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומנחם שטרן · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומערת המכפלה · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: הורדוס ומצרים · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומצדה · ראה עוד »
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומצודת אנטוניה · ראה עוד »
מקרוביוס
מקרוביוס מגיש את עבודתו לבנו אוסטכיוס. מתוך עותק משנת 1100 של ספרו של מקרוביוס על "חלום סקיפיו". מַקרוֹבּיוּס אַמבּרוֹסיוּס תֵּאוֹדוֹסיוּס (Macrobius Ambrosius Theodosius; תחילת המאה ה-5 לספירה) היה פילוסוף ומדקדק רומאי, הידוע בעיקר בשל כתביו, הכוללים את ה"סאטורנליה", תמצית של החכמה הדתית הרומאית העתיקה, "פרשנות על חלום סקיפיו" (Commentarii in Somnium Scipionis), שהיה מקור חשוב לפלאטוניזם במערב הלטיני בימי הביניים, והחיבור האבוד "על ההבדלים והדמיונות של הפועל היווני והלטיני" (De differentiis et societatibus graeci latinique verbi).
חָדָשׁ!!: הורדוס ומקרוביוס · ראה עוד »
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומקדש · ראה עוד »
מקדש הורדוס
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומקדש הורדוס · ראה עוד »
מרקוס אנטוניוס
מרקוס אנטוניוס (בלטינית: Marcus Antonius; 83 לפנה"ס – 1 באוגוסט 30 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרקוס אנטוניוס · ראה עוד »
מרקוס ליקיניוס קראסוס
מרקוס ליקיניוס קראסוס (בלטינית: Marcus Licinius Crassus; 115 לפנה"ס – 53 לפנה"ס) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרקוס ליקיניוס קראסוס · ראה עוד »
מרשה
תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרשה · ראה עוד »
מרד
איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרד · ראה עוד »
מרד בר-כוכבא
#הפניה מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרד בר-כוכבא · ראה עוד »
מרד החורבן
#הפניה המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרד החורבן · ראה עוד »
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרדכי נאור · ראה עוד »
מרים (בת הכהן הגדול)
מרים הייתה אשתו השלישית של הורדוס מלך יהודה, ובתו של הכהן הגדול שמעון ביתוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרים (בת הכהן הגדול) · ראה עוד »
מרים החשמונאית
מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומרים החשמונאית · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומשנה · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומשיח · ראה עוד »
מתתיהו אנטיגונוס השני
מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומתתיהו אנטיגונוס השני · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומלך · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומלאך · ראה עוד »
מלתקי
מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη; נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומלתקי · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: הורדוס ומלחמת היהודים · ראה עוד »
מזבח הזהב
תיאור מזבח הזהב מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים לפי המתואר בתנ"ך, מִזְבַּח הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומזבח הזהב · ראה עוד »
מזון
מזון (קרוי גם "אוכל" בשפת היום־היום), הוא חומר הנצרך על ידי בעלי חיים, בני אדם וצמחים, נאכל או נספג על ידי הגוף, על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').
חָדָשׁ!!: הורדוס ומזון · ראה עוד »
מבנה ציבור
משכן הכנסת הוא מבנה ציבור המשמש את בית המחוקקים הישראלי מבנה ציבור או מבנה ציבורי הוא מבנה שנועד לצורכי הציבור, ונבנה על קרקע ציבורית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומבנה ציבור · ראה עוד »
מגן ברושי
מגן ישראל ברושי (1929 – 14 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומגן ברושי · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: הורדוס ומגדל דוד · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומגילת תענית · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
מכוור
מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומכוור · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומים · ראה עוד »
מיריי הדס-לבל
מיריי הדס-לבל מיריי הדס-לבל (Mireille Hadas-Lebel; נולדה ב-26 בספטמבר 1940) היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת פריז IV, היסטוריונית יהודיה-צרפתיה החוקרת את תחומי העת העתיקה בכלל, וביהדות בפרט.
חָדָשׁ!!: הורדוס ומיריי הדס-לבל · ראה עוד »
אמפיתיאטרון
האמפיתיאטרון הרומי בארל, כיום בצרפת אמפיתיאטרון (מכונה בעברית גם "אמפי") הוא מבנה גדול ופתוח המשמש להצגות, מופעים, תחרויות ספורט וכדומה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואמפיתיאטרון · ראה עוד »
אמת מים
נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואמת מים · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואמוראים · ראה עוד »
אנטיפטרוס בן הורדוס
אנטיפטרוס ב"כרוניקת נירנברג", 1493 אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος; 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואנטיפטרוס בן הורדוס · ראה עוד »
אנטיפטרוס האדומי
אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »
אנטיוכיה
אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואנטיוכיה · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אפולו
אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והשירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואפולו · ראה עוד »
אפוטרופוס
אַפּוֹטְרוֹפּוֹס (או אפיטרופוס; מיוונית: επιτροπος - "ממונה") הוא אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו (בארצות הברית המונח המקביל לאפוטרופוס הוא "Legal guardian").
חָדָשׁ!!: הורדוס ואפוטרופוס · ראה עוד »
אפיאנוס
אפּיאנוס מאלכסנדריה (ביוונית: Ἀππιανὸς Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Appianus Alexandrinus; חי במאה ה-2 לספירה) היה היסטוריון יווני בעל אזרחות רומית, שחי בזמן שלטונם של הקיסרים טראיאנוס, אדריאנוס ואנטונינוס פיוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואפיאנוס · ראה עוד »
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואפיגרפיה · ראה עוד »
אצבע הגליל
250px הנוף של אצבע הגליל נשקף מהרי נפתלי אצבע הגליל היא אזור גאוגרפי בצפון-מזרח ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואצבע הגליל · ראה עוד »
ארמון הורדוס (ירושלים)
#הפניה ארמון הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארמון הורדוס (ירושלים) · ראה עוד »
ארמון הורדוס בקיסריה
ארמון הורדוס בקיסריה, הידוע גם כארמון שונית הסלע, היה ארמון הקיץ של הורדוס מלך יהודה בקיסריה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארמון הורדוס בקיסריה · ראה עוד »
ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו
מראה מיריחו לעבר אפיק נחל פרת וקיפרוס ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבל (יישוב עתיק)
גומחת ארון הקודש מימין משקוף הכניסה של בית הכנסת הכניסה המשוחזרת של בית הכנסת העתיק ארבל (2015) שרידי בית הכנסת העתיק כפי שצוירו על ידי המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1875 שחזור מנוף וארגז ממלחמתו של הורדוס במורדים במערות ארבל ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים החל משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארבל (יישוב עתיק) · ראה עוד »
ארכלאוס (מלך)
#הפניה ארכלאוס (נשיא).
חָדָשׁ!!: הורדוס וארכלאוס (מלך) · ראה עוד »
ארכלאוס (נשיא)
מטבע של ארכלאוס ארכלאוס (ביוונית: Ἀρχέλαος; 23 לפנה"ס – 16 לספירה) היה נשיא העם (אתנארכס) מבית הורדוס ביהודה, שומרון ואדום, מחצית ממלכת אביו הורדוס, בין שנת 4 לפנה"ס ועד 6 לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וארכלאוס (נשיא) · ראה עוד »
אריסטוקרטיה (מעמד)
אריסטוקרטים צרפתים, ציור משנת 1774 אריסטוקרטיה (מיוונית: αριστοκρατία, ἀριστὀς.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואריסטוקרטיה (מעמד) · ראה עוד »
אריסטובולוס (בית הורדוס)
אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואריסטובולוס (בית הורדוס) · ראה עוד »
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואריסטובולוס השני · ראה עוד »
אריסטובולוס השלישי
אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואריסטובולוס השלישי · ראה עוד »
אריה כשר
אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואריה כשר · ראה עוד »
אשקלון (עיר עתיקה)
שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואשקלון (עיר עתיקה) · ראה עוד »
אתנארך
אתנארך (מיוונית: ἐθνάρχης אתנארכס, מבטאים /ˈɛθnɑːrk/) הוא מנהיג פוליטי של ממלכה או עם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואתנארך · ראה עוד »
אלכסנדר (בית הורדוס)
אלכסנדר (36 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואלכסנדר (בית הורדוס) · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אלכסנדרה החשמונאית
אלכסנדרה החשמונאית (המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה מבית המלוכה החשמונאי של יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואלכסנדרה החשמונאית · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואלכסנדריה · ראה עוד »
אלכסנדריון
#הפניה סרטבה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואלכסנדריון · ראה עוד »
אליעזר ויצטום
אליעזר ויצטום (נולד בשנת 1949) הוא פסיכיאטר בכיר וסופר המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופועל במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואליעזר ויצטום · ראה עוד »
אבן גזית
#הפניה אבן לבנייה#אבן גזית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואבן גזית · ראה עוד »
אברהם שליט
אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואברהם שליט · ראה עוד »
אברהם כהנא
אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואברהם כהנא · ראה עוד »
אבות הכנסייה
אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואבות הכנסייה · ראה עוד »
אגריפס הראשון
אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואגריפס הראשון · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואדריכלות · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואדום (עם) · ראה עוד »
אהוד נצר
אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואהוד נצר · ראה עוד »
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
אוניברסיטה משודרת
מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »
אוקטביוס
#הפניה אוגוסטוס קיסר.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוקטביוס · ראה עוד »
אולימפיאס (בת הורדוס)
אולימפיאס הייתה בתם של הורדוס מלך יהודה ואשתו הרביעית, מלתקי השומרונית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואולימפיאס (בת הורדוס) · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוטונומיה · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
אוכלוסייה
אחוז אוכלוסיית העולם לפי מדינה (2017) אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואוכלוסייה · ראה עוד »
אכזריות
ציורים מהמאה ה־17 המתארים מעשי אכזריות שונים. אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואכזריות · ראה עוד »
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואיל רגב · ראה עוד »
אידו של מרץ
#הפניה אידו של מארס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ואידו של מרץ · ראה עוד »
נמל
טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ונמל · ראה עוד »
נשר
נֶשֶׁר (שם מדעי: Gyps) הוא סוג בתת-משפחת נשרי העולם הישן של עופות דורסים גדולים ואוכלי פגרים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ונשר · ראה עוד »
נשיונל ג'יאוגרפיק
אגודת נשיונל ג׳יאוגרפיק או האגודה הלאומית לגאוגרפיה (מאנגלית: National Geographic Society, ובראשי תיבות NGS) היא אגודה מדעית אמריקאית שהוקמה בארצות הברית בשנת 1888.
חָדָשׁ!!: הורדוס ונשיונל ג'יאוגרפיק · ראה עוד »
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל הוא ירחון היוצא לאור בישראל מאז 1998, ומהווה מהדורה עברית של המגזין האמריקאי "נשיונל ג'יאוגרפיק".
חָדָשׁ!!: הורדוס ונשיונל ג'יאוגרפיק ישראל · ראה עוד »
נחל
פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ונחל · ראה עוד »
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: הורדוס ונבטים · ראה עוד »
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: הורדוס ונהרדעא · ראה עוד »
נווד
#הפניה נוודים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ונווד · ראה עוד »
ניקולאוס איש דמשק
ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסאטירה · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסנהדרין · ראה עוד »
ספורט
ילדים משחקים כדורגל נשים משחקות כדורסל ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות.
חָדָשׁ!!: הורדוס וספורט · ראה עוד »
סקסטוס יוליוס אפריקנוס
סקסטוס יוליוס אפריקנוס (בלטינית: Sextus Julius Africanus; 160–240 בערך) היה סופר נוצרי, אחד מאבות הכנסייה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסקסטוס יוליוס אפריקנוס · ראה עוד »
סרקופג
מצרי מרנפתח סַרקוֹפָג הוא מְכל אבן המשמש כארון קבורה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסרקופג · ראה עוד »
סבסטיה
סבסטיה (בערבית: سبسطية) הוא כפר פלסטיני בהרי השומרון, סמוך לעיר שכם, בנפת שכם אשר בתחום הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסבסטיה · ראה עוד »
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסגולה (מגזין) · ראה עוד »
סוס
#הפניה סוס הבית.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסוס · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסוריה · ראה עוד »
סיקריים
פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וסיקריים · ראה עוד »
עליית משה
עליית משה, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה הראשונה, כמה עשרות שנים לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועליית משה · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועבר הירדן · ראה עוד »
עבד כנעני
בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועבד כנעני · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועכו · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועיר · ראה עוד »
עיר נמל
תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועיר נמל · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ועיר דוד · ראה עוד »
פצאל (בית הורדוס)
פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »
פראיה (חבל ארץ)
במאה הראשונה לספירה פראיה (ביוונית: Περαία, פּרָאיָה או פֶּרַיְאָה; לטינית: Peraea, פֶּרֵיאָה; תרגום: "הארץ אשר ממול") הוא שמו, במקורות היווניים, של חבל ארץ מיושב יהודים בעברו המזרחי של נהר הירדן בתקופה החשמונאית ובתקופה הרומית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופראיה (חבל ארץ) · ראה עוד »
פרנויה
פָּרָנוֹיָה היא מצב פסיכוטי, מלווה בפחד, בחרדה ובמחשבות שווא, שבו חש האדם כי הוא נרדף, אף על פי שאין לכך ביסוס במציאות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופרנויה · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופרושים · ראה עוד »
פרוזבול
דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופרוזבול · ראה עוד »
פרובינקיה רומית
הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה הפרובינקיות בשנת 395 לספירה פרובינקיה רומית (בלטינית: provincia) היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופרובינקיה רומית · ראה עוד »
פרובינקיית יהודה
#הפניה פרובינקיה יודיאה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופרובינקיית יהודה · ראה עוד »
פלוטרכוס
דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופלוטרכוס · ראה עוד »
פטר פאול רובנס
דיוקן עצמי, במוזיאון לאמנות בווינה רובנס ואשתו פטר פאול רובנס (בהולנדית: Peter Paul Rubens; 28 ביוני 1577 – 30 במאי 1640) היה צייר פלמי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופטר פאול רובנס · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופיניקים · ראה עוד »
פירורא
פירורא (ביוונית: Φερώρας, פֶרוֹראס; המאה ה-1 לפנה"ס - 5 לפנה"ס) היה אחיו של הורדוס מלך יהודה, טטרארכוס (נסיך) באישור הרומאים, שהסתבך בשורת קנוניות מורכבות בחצר המלוכה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופירורא · ראה עוד »
פיליפוס (בית הורדוס)
פיליפּּוס (ביוונית: Φίλιππος; נפטר בשנת 34 לספירה), בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ופיליפוס (בית הורדוס) · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס וצבי גרץ · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: הורדוס וצדוקים · ראה עוד »
קנאה
איור מאת תאודור ז'ריקו של אשה מקנאת צרות עין. ציור של ויליאם בלייק קנאה היא רגש המתעורר אצל אדם וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקנאה · ראה עוד »
קרב אקטיום
קרב אקטיום היה העימות המכריע של המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקרב אקטיום · ראה עוד »
קלאופטרה
קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקלאופטרה · ראה עוד »
קלאופטרה הירושלמית
קלאופטרה הירושלמית (חייתה במאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אשתו החמישית (מתוך עשר) של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקלאופטרה הירושלמית · ראה עוד »
קברי המלכים
קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקברי המלכים · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קיסר
הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקיסר · ראה עוד »
קיסרי רומא
הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקיסרי רומא · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס וקיסריה · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ורב נחמן · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ורומא העתיקה · ראה עוד »
שמאי הזקן
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושמאי הזקן · ראה עוד »
שמעיה
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושמעיה · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמיטת כספים
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושמיטת כספים · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה צזנה
שלמה צזנה (נולד ב-30 במרץ 1971 בירושלים) הוא סופר ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושלמה צזנה · ראה עוד »
שלומציון (בת הורדוס)
שלומציון (Salampsio; נולדה בשנת 33 לפנה"ס) הייתה בתו הבכירה של הורדוס מלך יהודה מאשתו השנייה, מרים החשמונאית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושלומציון (בת הורדוס) · ראה עוד »
שלומית (אחות הורדוס)
שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »
שלומית הראשונה
#הפניה שלומית (אחות הורדוס).
חָדָשׁ!!: הורדוס ושלומית הראשונה · ראה עוד »
שלושת האמגושים
סגידת האמגושים. סרקופג מהמאה ה-4 (קריית הוותיקן) שלושת האמגושים נושאים את מתנותיהם - פסיפס ביזנטי בבזיליקת סנט אפולינרה נואובו ברוונה (המאה ה-6) דיפטיך המתאר את הצליבה (ימין) ואת סגידת האמגושים (שמאל). הספרייה הלאומית בפריז (1350 לערך) הסרקופג של שלושת האמגושים בקתדרלת קלן סגידת האמגושים בקתדרלת שטרסבורג (המאה ה-14 או ה-15) האמגושים בפני הורדוס - זכוכית צבועה על ויטראז' בטכניקת גריזיי (צרפת, תחילת המאה ה-15) ופרא אנג'ליקו (תחילת המאה ה-15) הערצת חכמי הקדם לפי לאונרדו דה וינצ'י (1481) מסעם של האמגושים מאת ג'יימס טיסוט (המאה ה-19) פסל מודרני של שלושת האמגושים בברזיל (המאה ה-20) סגידת האמגושים במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה הערצת המאגים, ג'נטילה דה פבריאנו, 1423 הערצת שלושת המלכים מאת דומניקו גירלנדיו בגלריית אופיצי שלושת האַמְגּוּשִׁים (גם שלושת המָגִים, שלושת חכְמי המזרח, או שלושת חכְמי הקדם) הם על פי הברית החדשה והמסורת הנוצרית שלושה חכמים או מלכים שהגיעו מהמזרח אל בית לחם כדי לסגוד לישו, "מלך היהודים", לאחר לידתו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושלושת האמגושים · ראה עוד »
שומרון
#הפניה השומרון.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושומרון · ראה עוד »
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושומרון (עיר) · ראה עוד »
שושלת
שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושושלת · ראה עוד »
שכירי חרב
#הפניה שכיר חרב.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושכירי חרב · ראה עוד »
שיש
שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושיש · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת הנציבות
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל#יהודה כפרובינקיה (6–66 לספירה).
חָדָשׁ!!: הורדוס ותקופת הנציבות · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותרבות · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותלמוד · ראה עוד »
תלמי בן מניאוס
#הפניה תלמי בן מנאוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותלמי בן מניאוס · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »
תולדות הכנסייה (אוסביוס)
תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית (ביוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: הורדוס ותולדות הכנסייה (אוסביוס) · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: הורדוס ותיאטרון · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ולטינית · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: הורדוס ולחם הפנים · ראה עוד »
טרכון
מיקומו של החבל תמונת לוויין של חבל הטרכונות (טראכוניטיס): 1. רמת הגולן, 2. א-לג'אה (ארגוב), 3. א-צפא. חבל הטרכון או טַרְכוֹנָה הוא כינוי לחבל ארץ היסטורי הנמצא בסמוך לחבל הבשן (ערבית: اللجاة א-לג'ה), צפונית מזרחית לחבל ההיסטורי דקפוליס ודרומית-מזרחית לאגן דמשק.
חָדָשׁ!!: הורדוס וטרכון · ראה עוד »
טריומף (מצעד ניצחון)
החרבת ירושלים טריומף או טריומפוס (triumphus) היה טקס מדיני דתי ברומא העתיקה, שבמהלכו ערכו מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא.
חָדָשׁ!!: הורדוס וטריומף (מצעד ניצחון) · ראה עוד »
טטרארך
#הפניה טטררכיה (התקופה ההלניסטית).
חָדָשׁ!!: הורדוס וטטרארך · ראה עוד »
טטררכיה
מפה המתארת את חלוקת השטחים בטטררכיה הראשונה הקיסר דיוקלטיאנוס, מכונן הטטררכיה הראשונה וונציה; עשוי מאבן פורפיר, מתוארך לסביבות שנת 300 ומקורו באוצרות קונסטנטינופול שנבזזו במסע הצלב הרביעי (1204); מחוות החיבוק נועדה לסמֵל את היחסים ההרמוניים בין השליטים טטררכיה - מיוונית טטרא (ארבע) + ארכה (שלטון) - "שלטון הארבעה".
חָדָשׁ!!: הורדוס וטטררכיה · ראה עוד »
טבח התמימים
#הפניה טבח החפים מפשע.
חָדָשׁ!!: הורדוס וטבח התמימים · ראה עוד »
טיראניה
במוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול טיראניה (ביוונית: Τυραννίς) היא צורת משטר אוטוקרטי שהתקיים במספר רב של ערי פוליס ביוון העתיקה במשך תקופות מסוימות.
חָדָשׁ!!: הורדוס וטיראניה · ראה עוד »
ז' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הורדוס וז' בכסלו · ראה עוד »
זנודורוס
זנודורוס (ביוונית: Ζηνόδωρος) היה שליט יטורי ששלט בין השנים 23–20 לפנה"ס בממלכה היטורית, ממלכה קטנה שמרכזה באזור כלקיס שבלבנון ותוארה בכתביו של יוספוס פלביוס כ"נחלת ליסניאס" ו"מדינת זנודורוס".
חָדָשׁ!!: הורדוס וזנודורוס · ראה עוד »
זרובבל
#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.
חָדָשׁ!!: הורדוס וזרובבל · ראה עוד »
חמוטל בר-יוסף
חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב- 13 ביוני 1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחמוטל בר-יוסף · ראה עוד »
חננאל הבבלי
#הפניה חנמאל המצרי.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחננאל הבבלי · ראה עוד »
חנה כותן
חנה כותן פלטיאל (נולדה ב-1946) היא היסטוריונית, פרופסור אמריטה שכיהנה כראש הקתדרה ללימודים קלאסיים, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחנה כותן · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחקלאות · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: הורדוס וחשמונאים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחז"ל · ראה עוד »
חזיר הבית
http://www.safa-ivrit.org/fauna/sounds.php איך עושה כבשה באתר "השפה העברית" חזיר Tamworth חזירים צעירים בחווה עדר חזירים בספרד חזירים מגזע Meishan חזיר מסוג Potbelly, המראה השמנה אופיינית חזרזיר בשר חזירים במדריד החזיר, או חזיר הבית (שם מדעי: Sus scrofa domesticus או Sus domesticus) הוא תת-מין של המין חזיר בר, ממשפחת החזיריים, אשר בוית על ידי האדם.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחזיר הבית · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחברון · ראה עוד »
חומה
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).
חָדָשׁ!!: הורדוס וחומה · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחומות ירושלים · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חורבת עומרית
שרידי עמודי המקדש המקדש חורבת עומרית היא אתר ארכאולוגי שבו שרידי מקדש רומי המתוארך למאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחורבת עומרית · ראה עוד »
חילת-סוריה
#הפניה קוילה-סוריה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וחילת-סוריה · ראה עוד »
חיי אישים
החיבור אנשי שם יוונים ורומאים, הידוע גם בשם חיי אישים (ביוונית: Βίοι Παράλληλοι (Bíoi Parállēloi), חיים מקבילים; בלטינית: Virorum Graecorum et Romanorum, אישים יוונים ורומאים) מאת פּלוּטַרכוֹס, הוא סדרת ביוגרפיות של אישים מפורסמים בצמדים (יווני ורומאי).
חָדָשׁ!!: הורדוס וחיי אישים · ראה עוד »
ב' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: הורדוס וב' בשבט · ראה עוד »
בניאס (אתר ארכאולוגי)
הצעת שחזור של האתר המעיין בבניאס שרידי מקדש פאן גומחות בהן הוצבו בעבר פסלי האל פאן שרידי בניאס בציורו של יוהאן מרטין ברנאץ, שביקר במקום ב-1836 שרידי בניאס בציורו של הארי פן, 1880; אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק בניאס הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובניאס (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »
ברינדיזי
ברינדיזי או ברינדיסי היא עיר נמל איטלקית עתיקה השוכנת במחוז הדרומי פוליה, לחוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: הורדוס וברינדיזי · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובבל · ראה עוד »
בית מרחץ
בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית מרחץ · ראה עוד »
בית סלאוקוס
מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית סלאוקוס · ראה עוד »
בית תלמי
תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית תלמי · ראה עוד »
בית לחם
The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית לחם · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית דוד · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית הורדוס
בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.
חָדָשׁ!!: הורדוס ובית הורדוס · ראה עוד »
גאיוס סוסיוס
גאיוס סוסיוס (בלטינית: Gaius Sosius) היה איש צבא רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה הרומית (המאה ה-1 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: הורדוס וגאיוס סוסיוס · ראה עוד »
גאיוס קסיוס לונגינוס
פסל מהמאה ה-1 לפנה"ס, ככל הנראה בדמותו של גאיוס קסיוס לונגינוס גאיוס קסיוס לונגינוס (לטינית: Gaius Cassius Longinus; 3 באוקטובר 85 לפנה"ס – 3 באוקטובר 42 לפנה"ס) היה איש צבא ופוליטיקאי רומאי, מראשי הקשר נגד יוליוס קיסר.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגאיוס קסיוס לונגינוס · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגנאלוגיה · ראה עוד »
גנאיוס פומפיוס מגנוס
גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »
גרם מדרגות
#הפניה מדרגות.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגרם מדרגות · ראה עוד »
גרפיטי
גרפיטי ליד הבית של אוטו ויידט בברלין. גרפיטי על קיר של בניין. גרפיטי הוא כל כתובת אותיות שנעשית מתוך כוונה להביע רצון כלשהו, עמדה, דעה או ביטוי עצמי.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגרפיטי · ראה עוד »
גלפירה
גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגלפירה · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגלות בבל · ראה עוד »
גלית דהן-קרליבך
#הפניה גלית דהן קרליבך.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגלית דהן-קרליבך · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגיור · ראה עוד »
גיור האדומים
גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וגיור האדומים · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודמשק · ראה עוד »
דקאפוליס
ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודקאפוליס · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודבש · ראה עוד »
דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודונם · ראה עוד »
דיני טומאה וטהרה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודיני טומאה וטהרה · ראה עוד »
דיקטטורה
דִּיקְטָטוּרָה (בעברית: רוֹדָנוּת) היא שיטת ממשל שבה נשלטת המדינה על ידי מנהיג או קבוצת מנהיגים, המחזיקים בסמכויות שלטוניות כמעט או בכלל ללא מגבלות, כך ששלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת נשלטות בצורה מוחלטת על-ידי ההנהגה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ודיקטטורה · ראה עוד »
הממלכה הנבטית
שרידי יישוב נבטי בשבטה הממלכה הנבטית היא הארגון המדיני של שבטי הנבטים.
חָדָשׁ!!: הורדוס והממלכה הנבטית · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: הורדוס והמאה ה-5 · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: הורדוס והמנורה · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס והמרד הגדול · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: הורדוס והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס והנגב · ראה עוד »
הסנאט הרומי
הקוריה הוסטיליה, משכן הסנאט הרומי הסנאט הרומי (בלטינית: Senātus Rōmānus) היה גוף שלטוני שפעל ברומא העתיקה, תחילה כגוף מייעץ למלך וכשזה הודח הוא הפך לגוף המרכזי במדינה וכך הוא פעל עד ימי הרפובליקה המאוחרת.
חָדָשׁ!!: הורדוס והסנאט הרומי · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: הורדוס והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הסטיו המלכותי
400x400 פיקסלים 280px הסטיו המלכותי (יוונית: στοά, סטואה) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית.
חָדָשׁ!!: הורדוס והסטיו המלכותי · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: הורדוס והעת העתיקה · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: הורדוס והעופל · ראה עוד »
הפילוסופיה הרביעית
הפילוסופיה הרביעית הוא הכינוי שהעניק יוסף בן מתתיהו (והמקובל כיום) לאסכולה של כת יהודית, שהתקיימה לצד שְלוש הכיתות המוכרות של תקופת בית שני: הצדוקים, הפרושים והאיסיים; כת זו נוסדה בידי יהודה בן חזקיה הקנאי הגלילי בשנת 6 לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והפילוסופיה הרביעית · ראה עוד »
הצבא הרומי
לגיונרים בחימוש מלא (שיחזור) לגיונרים בהיפודרום בג'רש, ירדן (שיחזור) קסדת חייל רומאי, כפי שמוצגת במוזיאון ישראל הצבא הרומי (בלטינית: Exercitus Romanus) כלל את הכוחות המזוינים של רומא העתיקה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והצבא הרומי · ראה עוד »
הר
נוף אווירי של המאצ'אפוצ'רה, מהרי האנאפורנה, שבהימלאיה. פארק הלאומי טורס דל פיינה האוורסט, ההר הגבוה בעולם החרמון, הגבוה בהרי ישראל. הר מהרי אלפים של אוסטריה. הר הוא מבנה גאולוגי הבנוי מסלעים ואדמה המתנשא לגובה של כמאות מטרים מעל לסביבתו.
חָדָשׁ!!: הורדוס והר · ראה עוד »
הר ארבל
מצוק הארבל הירידה התלולה מהמצוק, למטה נחל ארבל צוק הארבל, כשברקע הכנרת מצפור החרוב על שם תא"ל יוסף לונץ בפסגת הר ארבל מבט על מצוק הארבל מדרום מערב. משמאל הר ניתאי הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל.
חָדָשׁ!!: הורדוס והר ארבל · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס והר הבית · ראה עוד »
הרפובליקה הרומית
הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.
חָדָשׁ!!: הורדוס והרפובליקה הרומית · ראה עוד »
הרודיון
הכניסה המקורית לאחד מבורות המים בהר המוביל למערכות תת-קרקעיות נוספות מקווה טהרה בבית המרחץ בהרודיון תחתית מבט על של הרודיון והרודיון תחתית. בצדה השמאלי של התמונה, מתחת לכביש, ניתן להבחין במעין מתחם מרובע ובמרכזו עיגול קטן בהיר. זוהי בריכת הענק המלאכותית והאי שבתוכה, שסביבה נבנה הגן שבטבורה של הרודיון תחתית אחד מבורות המים המרכזיים בהרודיון הרודיון (ביוונית: Ἡρώδειον; בערבית: هيروديون; בלטינית: Herodium), או בשמו האחר הר הורדוס, הוא אתר ארכאולוגי, משלהי תקופת בית שני, כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והרודיון · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: הורדוס והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: הורדוס והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: הורדוס והלל הזקן · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והטעמה · ראה עוד »
הטריומווירט השני
מטבע זהב (אוראוס) של מרקוס אנטוניוס (משמאל) ואוקטביאנוס (מימין) שהוטבע בשנת 41 לפנה"ס לכבוד הטריומווירט השני הטריומווירט השני היה שם הברית הרשמית של שלושת המצביאים הרומיים אוקטביאנוס (לימים אוגוסטוס קיסר), מרקוס אנטוניוס ומרקוס אמיליוס לפידוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס והטריומווירט השני · ראה עוד »
החורן
#הפניה חורן.
חָדָשׁ!!: הורדוס והחורן · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: הורדוס והברית החדשה · ראה עוד »
הבשן
כותרת.
חָדָשׁ!!: הורדוס והבשן · ראה עוד »
הבשורה על-פי מתי
פפירוס 1, כתב-יד המכיל את רוב הפרק הראשון של הבשורה על-פי מתי, מן המאה השלישית. הבשורה על-פי מַתָּי (יוונית: Κατὰ Ματθαῖον εὐαγγέλιον) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והבשורה על-פי מתי · ראה עוד »
הבשורה על-פי יוחנן
הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והבשורה על-פי יוחנן · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס והגליל · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: הורדוס והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: הורדוס והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס והוצאת כרמל · ראה עוד »
הוצאה להורג
איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.
חָדָשׁ!!: הורדוס והוצאה להורג · ראה עוד »
הוצאה להורג ללא משפט
הוצאה להורג ללא משפט היא הוצאה להורג שנעשית בעקבות החלטה של סמכות שלטונית, אך בלא שהתקיים הליך משפטי של העמדה לדין שבו גזר בית המשפט עונש מוות על המוצא להורג.
חָדָשׁ!!: הורדוס והוצאה להורג ללא משפט · ראה עוד »
הורקנוס השני
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והורקנוס השני · ראה עוד »
הורקניה
#הפניה הורקניה (מבצר).
חָדָשׁ!!: הורדוס והורקניה · ראה עוד »
הורקניה (מבצר)
הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והורקניה (מבצר) · ראה עוד »
הורדוס (בן הורדוס הגדול)
הורדוס (מכונה גם הורדוס השני) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: הורדוס והורדוס (בן הורדוס הגדול) · ראה עוד »
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: הורדוס והורדוס אנטיפס · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: הורדוס והכותל המערבי · ראה עוד »
היסטוריה של הנצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל בראשית הספירה הנוצרית, והתבססה על דמותו של ישו ועל הבשורות של תלמידיו.
חָדָשׁ!!: הורדוס והיסטוריה של הנצרות · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: הורדוס והיסטוריון · ראה עוד »
היפודרום
הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: הורדוס והיפודרום · ראה עוד »
וסאל
המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ווסאל · ראה עוד »
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: הורדוס וורד נעם · ראה עוד »
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס וכתר ספרים · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: הורדוס וכתובה · ראה עוד »
כלקיס (ממלכה קדומה)
כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.
חָדָשׁ!!: הורדוס וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: הורדוס וכלכלה · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: הורדוס וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויעקב שביט · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויפו · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: הורדוס וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וירושלים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויריחו · ראה עוד »
ישראל שצמן
ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הורדוס וישראל שצמן · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: הורדוס וישו · ראה עוד »
יטורים
שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויטורים · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויד בן צבי · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
חָדָשׁ!!: הורדוס ויהודה ושומרון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויהודים · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויום טוב · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף פטריך
יוסף פטריך (נולד ב-11 במאי 1947) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה בתקופה הקלאסית, הנבטים, ארכאולוגיה נוצרית ובעיקר בתחומי המנזרים וכנסיות, עיור רומי-ביזנטי, הר הבית ובית המקדש בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויוסף פטריך · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יורם צפריר
יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויורם צפריר · ראה עוד »
יוליוס קיסר
גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויוליוס קיסר · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס השני
#הפניה הורקנוס השני.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויוחנן הורקנוס השני · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: הורדוס ויוונית · ראה עוד »
10 לפנה"ס
#הפניה 19–10 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו10 לפנה"ס · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו2006 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו2007 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו2012 · ראה עוד »
29 לפנה"ס
#הפניה 29–20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו29 לפנה"ס · ראה עוד »
31 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו31 לפנה"ס · ראה עוד »
37 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו37 לפנה"ס · ראה עוד »
4 לפנה"ס
#הפניה 9–1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו4 לפנה"ס · ראה עוד »
40 לפנה"ס
#הפניה 49–40 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו40 לפנה"ס · ראה עוד »
47 לפנה"ס
#הפניה 49–40 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו47 לפנה"ס · ראה עוד »
54 לפנה"ס
#הפניה 59–50 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו54 לפנה"ס · ראה עוד »
63 לפנה"ס
#הפניה 69–60 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו63 לפנה"ס · ראה עוד »
7 לפנה"ס
#הפניה 9–1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו7 לפנה"ס · ראה עוד »
70
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו70 · ראה עוד »
72 לפנה"ס
#הפניה 79–70 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הורדוס ו72 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הורדוס
