תוכן עניינים
68 יחסים: מנהג (יהדות), מסכת תענית, משנה ברורה, משה בן מכיר, מכללת אורות ישראל, מילה (בלשנות), אשכנזים, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אחרונים, אברהם, אגרות משה, אוצר הגאונים, אינציפיט, נשמת כל חי, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, ספר המנהיג, ספר האשכול, ספר הזוהר, סידור רב סעדיה גאון, עניית אמן (הלכה), פסוקי דזמרא, פרי חדש, פתח (ניקוד), צירי, קריאת שמע, קריאת ההלל, קבלה, קדיש, רמ"א, ראשי תיבות, רש"י, רב עמרם גאון, שערי תשובה (אורח חיים), שלמה, שלוש עשרה מידות, שליח ציבור, שבת, שולחן ערוך, שירת הים, שירי המעלות, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תקנות הגאונים, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תוספות, ט"ז, חז"ל, ... להרחיב מדד (18 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
לִרְאוֹת ישתבח ומנהג (יהדות)
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת ישתבח ומסכת תענית
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
לִרְאוֹת ישתבח ומשנה ברורה
משה בן מכיר
רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.
לִרְאוֹת ישתבח ומשה בן מכיר
מכללת אורות ישראל
אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך היא מכללה אקדמית להכשרת מורים ציונית-דתית, פרי איחודן של מכללות "אורות ישראל" באלקנה ו"מורשת יעקב" ברחובות.
לִרְאוֹת ישתבח ומכללת אורות ישראל
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
לִרְאוֹת ישתבח ומילה (בלשנות)
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת ישתבח ואשכנזים
אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
לִרְאוֹת ישתבח ואלכסנדרי זוסלין הכהן
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת ישתבח ואחרונים
אברהם
אנגלית.
לִרְאוֹת ישתבח ואברהם
אגרות משה
אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
לִרְאוֹת ישתבח ואגרות משה
אוצר הגאונים
אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים.
לִרְאוֹת ישתבח ואוצר הגאונים
אינציפיט
הדף הראשון של התלמוד (ש"ס וילנא) ובו מודגשת המילה הפותחת, "מאֵימתי" אינציפּיט (Incipit, בלטינית: "זה מתחיל") או אתחלתא פירושם מספר מילים ראשונות של שורת הפתיחה של טקסט, כגון שיר או ספר.
לִרְאוֹת ישתבח ואינציפיט
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
לִרְאוֹת ישתבח ונשמת כל חי
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת ישתבח ונוסח אשכנז
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
לִרְאוֹת ישתבח ונוסח ספרד
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
לִרְאוֹת ישתבח ונוסח הספרדים
ספר המנהיג
ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".
לִרְאוֹת ישתבח וספר המנהיג
ספר האשכול
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.
לִרְאוֹת ישתבח וספר האשכול
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת ישתבח וספר הזוהר
סידור רב סעדיה גאון
סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.
לִרְאוֹת ישתבח וסידור רב סעדיה גאון
עניית אמן (הלכה)
עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה.
לִרְאוֹת ישתבח ועניית אמן (הלכה)
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
לִרְאוֹת ישתבח ופסוקי דזמרא
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
לִרְאוֹת ישתבח ופרי חדש
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
לִרְאוֹת ישתבח ופתח (ניקוד)
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת ישתבח וצירי
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
לִרְאוֹת ישתבח וקריאת שמע
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
לִרְאוֹת ישתבח וקריאת ההלל
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת ישתבח וקבלה
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
לִרְאוֹת ישתבח וקדיש
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת ישתבח ורמ"א
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת ישתבח וראשי תיבות
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת ישתבח ורש"י
רב עמרם גאון
רב עמרם גאון (ובשמו המלא: רב עמרם בר רב ששנא) (810 בקירוב – ד'תרל"ה 875 בערך) אחד מהגאונים וראש ישיבת סורא בין השנים 853–872.
לִרְאוֹת ישתבח ורב עמרם גאון
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
לִרְאוֹת ישתבח ושערי תשובה (אורח חיים)
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
לִרְאוֹת ישתבח ושלמה
שלוש עשרה מידות
#הפניה י"ג מידות.
לִרְאוֹת ישתבח ושלוש עשרה מידות
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
לִרְאוֹת ישתבח ושליח ציבור
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת ישתבח ושבת
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת ישתבח ושולחן ערוך
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
לִרְאוֹת ישתבח ושירת הים
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
לִרְאוֹת ישתבח ושירי המעלות
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
לִרְאוֹת ישתבח ותפילת שמונה עשרה
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
לִרְאוֹת ישתבח ותפילת שחרית
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
לִרְאוֹת ישתבח ותקנות הגאונים
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת ישתבח ותלמוד
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת ישתבח ותלמוד ירושלמי
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת ישתבח ותוספות
ט"ז
#הפניה דוד הלוי סגל#טורי זהב.
לִרְאוֹת ישתבח וט"ז
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת ישתבח וחז"ל
חיי אדם
חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.
לִרְאוֹת ישתבח וחיי אדם
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
לִרְאוֹת ישתבח וחיים ויטאל
בן איש חי
#הפניה יוסף חיים מבגדאד.
לִרְאוֹת ישתבח ובן איש חי
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
לִרְאוֹת ישתבח וברוך שאמר
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
לִרְאוֹת ישתבח וברכת המזון
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
לִרְאוֹת ישתבח וברכת כהנים
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
לִרְאוֹת ישתבח וברכה
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת ישתבח וגאונים
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
לִרְאוֹת ישתבח ודוד אבודרהם
דוד שלמה אייבשיץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.
לִרְאוֹת ישתבח ודוד שלמה אייבשיץ
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
לִרְאוֹת ישתבח והמפה
הרוקח
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
לִרְאוֹת ישתבח והרוקח
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת ישתבח והגאון מווילנה
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת ישתבח וכלבו (ספר)
יסוד ושורש העבודה
יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.
לִרְאוֹת ישתבח ויסוד ושורש העבודה
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
לִרְאוֹת ישתבח ויעקב עמדין
יהדות המזרח
#הפניה יהדות ארצות האסלאם.
לִרְאוֹת ישתבח ויהדות המזרח
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת ישתבח ויום טוב
אזכור
ידוע גם בשם ברכת ישתבח.