גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
124 יחסים: מ, מנדלי מוכר ספרים, מספר (בלשנות), מספר דקדוקי, מפיק (לשון), מקף, מש"ה וכל"ב, משנה, משקל (בלשנות), משלב, משלי, משה מנדלסון, מבטא, מגהץ, מדרשים, מדבר פארן, מוספית, מין דקדוקי, א, אם קריאה, אליעזר בן־יהודה, אטימולוגיה, אחרונים, אחד העם, אברהם מאפו, אברהם שלונסקי, אות גרונית, אותיות מנצפ"ך, אותיות השימוש, נ, נסמך, נשיא מדינת ישראל, נטייה (בלשנות), ניקוד, ס, סמיכות, ספר איוב, ע, עברית, עברית מקראית, עיצור, עיצורים שפתיים, עיצורים שורקים, עיצורים שיניים, עיצורים חכיים, עיצורים גרוניים, פ, פרשת השבוע, פתח (ניקוד), פתח גנוב, ..., פונולוגיה, צ, צורן (בלשנות), צורן נטייה, צירי, קמץ, קובוץ, קובוץ ושורוק, קיבוץ, ר, ראשונים, ראשי תיבות, ראינוע, ש, שם עצם, שם פרטי, שם תואר, שורש (שפות שמיות), שורש משושה, שורש מחומש, שורשן, שורוק, שווא, ת, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה (פונולוגיה), תפילה, תקופת הביניים של העברית, תשלום דגש, תלמוד, תחדיש, תהילים, לשון חז"ל, טעמי המקרא, זוגי (בלשנות), ח, חמש מגילות, חטף, חולם, חיים נחמן ביאליק, חייל, ב, בניינים בעברית, בגד כפת, ג, גרש, גזרת חפ"ן, גזרה (דקדוק), גוף (בלשנות), גיזרון, דקדוק, דגש קל, דגש חזק, ה, ה"א המגמה, ה' השאלה, האקדמיה ללשון העברית, העברית החדשה, הפטרה, התלכדות עיצורים, הטעמה, הטיה (דקדוק), הברה, הגיית העברית, הגייה, הידמות, היישוב, ו, ו' ההיפוך, כ, י, יהודה לייב גורדון, יוסף חיים ברנר. להרחיב מדד (74 יותר) »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומ · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מספר (בלשנות)
מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומספר (בלשנות) · ראה עוד »
מספר דקדוקי
#הפניה מספר (בלשנות).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומספר דקדוקי · ראה עוד »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומפיק (לשון) · ראה עוד »
מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומקף · ראה עוד »
מש"ה וכל"ב
#הפניה אותיות השימוש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומש"ה וכל"ב · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומשנה · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
משלב
בבלשנות, מִשְלָב (בנטייה: משלבּים) או משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומשלב · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומשלי · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומשה מנדלסון · ראה עוד »
מבטא
בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומבטא · ראה עוד »
מגהץ
מגהץ ישן מגהץ הוא מכשיר, שמטרתו החלקת קמטים באריגים בכלל ובביגוד בפרט, בעזרת הפעלת חום ולחץ, וכיום גם בתוספת אדי קיטור.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומגהץ · ראה עוד »
מדרשים
#הפניה מדרש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומדרשים · ראה עוד »
מדבר פארן
יב מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומדבר פארן · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומוספית · ראה עוד »
מין דקדוקי
מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ומין דקדוקי · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וא · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואם קריאה · ראה עוד »
אליעזר בן־יהודה
#הפניה אליעזר בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואליעזר בן־יהודה · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואטימולוגיה · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואחרונים · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואחד העם · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אות גרונית
בעברית, אותיות גרוניות הן האותיות אהח"ע – ארבע האותיות המייצגות את העיצורים שמוצאם מן הגרון (בהבחנה מקבוצות העיצורים בומ"ף, גיכ"ק, דטלנ"ת, זסשר"ץ).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואות גרונית · ראה עוד »
אותיות מנצפ"ך
#הפניה אותיות סופיות#אלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואותיות מנצפ"ך · ראה עוד »
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ואותיות השימוש · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ונ · ראה עוד »
נסמך
#הפניה סמיכות.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ונסמך · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נטייה (בלשנות)
#הפניה הטיה (דקדוק).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ונטייה (בלשנות) · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וניקוד · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וס · ראה עוד »
סמיכות
סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וסמיכות · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וספר איוב · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וע · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועברית מקראית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועיצור · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עיצורים שורקים
עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועיצורים שורקים · ראה עוד »
עיצורים שיניים
עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועיצורים שיניים · ראה עוד »
עיצורים חכיים
#הפניה עיצורים חיכיים.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועיצורים חכיים · ראה עוד »
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ועיצורים גרוניים · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ופ · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ופרשת השבוע · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פתח גנוב
#הפניה פתח גנובה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ופתח גנוב · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ופונולוגיה · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וצ · ראה עוד »
צורן (בלשנות)
#הפניה מורפמה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וצורן (בלשנות) · ראה עוד »
צורן נטייה
#הפניה מורפמה#צורני נטייה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וצורן נטייה · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וצירי · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וקמץ · ראה עוד »
קובוץ
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וקובוץ · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וקיבוץ · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ור · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וראשונים · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וראשי תיבות · ראה עוד »
ראינוע
קלאופטרה" (1917) אורך מלא ראינוע (או סרט אילם) היה שלב ראשוני ומשמעותי בהתפתחות הקולנוע, בו הוקרנו יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל מוקלט מראש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וראינוע · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וש · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושם עצם · ראה עוד »
שם פרטי
שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושם פרטי · ראה עוד »
שם תואר
בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושם תואר · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שורש משושה
שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושורש משושה · ראה עוד »
שורש מחומש
שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושורש מחומש · ראה עוד »
שורשן
שורשן הוא תת-יחידה של שורש שמי אשר אינה משתנה בנטיות השורש (כשלפני ואחרי כל שורשן עשויים הגאים להתווסף או להשתנות).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושורשן · ראה עוד »
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושורוק · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ושווא · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותפילה · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תשלום דגש
תשלום דגש הוא כלל בדקדוק העברי, שעל פיו תנועה עשויה להתארך לפני אות שצריכה להיות מנוקדת בדגש חזק, אך אינה מקבלת דגש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותשלום דגש · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותלמוד · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותחדיש · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ותהילים · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ולשון חז"ל · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וטעמי המקרא · ראה עוד »
זוגי (בלשנות)
זוגי הוא סוג של מספר דקדוקי, המציין כמות של 2 בדיוק, ובא לידי ביטוי בדרך כלל באמצעות נטייה מורפולוגית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וזוגי (בלשנות) · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וח · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וחמש מגילות · ראה עוד »
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וחטף · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וחולם · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חייל
טקסט.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וחייל · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וב · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ובניינים בעברית · ראה עוד »
בגד כפת
#הפניה דגש קל#כללי הדגש הקל – חוק בג״ד כפ״ת.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ובגד כפת · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וג · ראה עוד »
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וגרש · ראה עוד »
גזרת חפ"ן
גזרת חפ"ן (חסרי פ' הפועל נ') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וגזרת חפ"ן · ראה עוד »
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »
גוף (בלשנות)
בבלשנות, גוף הוא צורת הטיה של מספר סוגי מילים המבחינה בין האדם הדובר ובין אנשים שאליהם מדברים ואנשים שעליהם מדברים.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וגוף (בלשנות) · ראה עוד »
גיזרון
#הפניה אטימולוגיה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וגיזרון · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ודקדוק · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ודגש חזק · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וה · ראה עוד »
ה"א המגמה
בדקדוק העברי ה"א המגמה היא מוספית מסוג סופית שמציינת יעד או מגמה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וה"א המגמה · ראה עוד »
ה' השאלה
#הפניה ה"א השאלה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וה' השאלה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
העברית החדשה
#הפניה עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והעברית החדשה · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והפטרה · ראה עוד »
התלכדות עיצורים
התלכדות עיצורים או הבלעה הם מונחים המקובלים בדקדוק הלשון העברית הנלמד בבתי הספר בהתייחסות לדגש המשלים, שהוא סוג של דגש חזק.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והתלכדות עיצורים · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והטעמה · ראה עוד »
הטיה (דקדוק)
בשפות טבעיות, הטיה (או נטייה) היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם את המשמעות שלה ונעשית על פי חוקי הדקדוק.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והטיה (דקדוק) · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והברה · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והגיית העברית · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והגייה · ראה עוד »
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והידמות · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים והיישוב · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וו · ראה עוד »
ו' ההיפוך
#הפניה ו#ו' ההיפוך קטגוריה:לשון המקרא.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וו' ההיפוך · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וכ · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים וי · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: דקדוק עברי - מונחים ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דקדוק_עברי_-_מונחים
