גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
129 יחסים: מאיר מלובלין, מסכת אבות, מסכת ברכות, מרדכי הלברשטאדט, משנה ברורה, משניות, משה, מטבע לשון, מגן אברהם, מהפכת הדפוס, מהרי"ל, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, אמסטרדם, אפרים זלמן שור, ארמית, ארשת שפתינו, אשר יצר, אתה חוננתנו, אלטונה, אלוהים (יהדות), אליהו בחור, אברהם אבן עזרא, אברהם ברודא, נפתלי וידר, נתן שפירא, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, נודע ביהודה, ניקוד, ניב (סיווג שפה), ספר אהבה, ספר חסידים, ספריית רוזנטליאנה, סגול (ניקוד), סידור אדמו"ר הזקן, עתיד (בלשנות), על הנסים, עבר, עברית, עברית מקראית, פרנקפורט, פרשן המקרא, פרי מגדים, פשמישל, פתח (ניקוד), צירי, קמץ, קריאת התורה, קדיש, ..., רמב"ם, רפאל בנימין פוזן, רבנו בחיי אבן פקודה, רד"ק, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שאלות ותשובות, שני לוחות הברית (ספר), שריה דבליצקי, שלמה לוריא, שלמה זלמן הנאו, שבע ברכות, שבתי סופר, שבועות, שהכל נהיה בדברו, שיר השירים, תפ"ה, תפילה (יהדות), תחביר, לשון הקודש, לבן הארמי, לובלין, טעמי המקרא, טעות דפוס, חטף פתח, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חכמת מנוח, חכם צבי, באזיליא, ברלין, ברכת חונן הדעת, ברכת המזון, ברכה, ברכות השחר, ביקורת, גרמניה, ד, דקדוק, דרישה ופרישה, ה'שפ"ז, ה'ת"ץ, ה'תס"ח, ה'תע"ג, ה'תפ"ט, ה'תפ"ה, ה'תצ"ג, ה'תק"ה, ה'תקכ"ט, ה'תקי"א, ה'תקי"ב, ה'תשנ"ח, ה'תשס"א, ה'תשע"א, המעין, המעין (כתב עת), המוציא, השם, הלבוש, הטיה (דקדוק), הגאון מווילנה, הווה, היברובוקס, ו, ויקימילון, כתב יד (העתק), ימי הביניים, יסניץ, יעקב, יעקב עמדין, יצחק אברבנאל, יקים, ירושלים, יחזקאל לנדא, יהודה החסיד, יהוה, יואל סירקיש, יוסף תאומים, 1733, 1745. להרחיב מדד (79 יותר) »
מאיר מלובלין
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומאיר מלובלין · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומסכת ברכות · ראה עוד »
מרדכי הלברשטאדט
מרדכי בן אליעזר הלברשטאדט (דיסלדורף) (1686 - 23 במאי 1769) היה רב וחוקר יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומרדכי הלברשטאדט · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומשנה ברורה · ראה עוד »
משניות
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומשניות · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומשה · ראה עוד »
מטבע לשון
#הפניה ניב (ביטוי).
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומטבע לשון · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומגן אברהם · ראה עוד »
מהפכת הדפוס
318x318 פיקסלים מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומהפכת הדפוס · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומהרי"ל · ראה עוד »
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואמסטרדם · ראה עוד »
אפרים זלמן שור
הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)) היה מגדולי הרבנים בפולין.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואפרים זלמן שור · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וארמית · ראה עוד »
ארשת שפתינו
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ הוא פיוט קצר קדום של מחבר לא ידוע הנהוג לאמרו במהלך תפילת מוסף של ראש השנה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וארשת שפתינו · ראה עוד »
אשר יצר
#הפניה ברכת אשר יצר.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואשר יצר · ראה עוד »
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואתה חוננתנו · ראה עוד »
אלטונה
אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואלטונה · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואליהו בחור · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם ברודא
רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ואברהם ברודא · ראה עוד »
נפתלי וידר
הרב פרופסור נפתלי וידר (Naftali Wieder; א' באייר תרס"ה, 5 במאי 1905 – י' באדר תשס"א, 5 במרץ 2001) היה חוקר התפילה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ונפתלי וידר · ראה עוד »
נתן שפירא
#הפניה נתן נטע שפירא.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ונתן שפירא · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: לוח ארש ונוסח הספרדים · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ונודע ביהודה · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וניקוד · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ספר אהבה
ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וספר אהבה · ראה עוד »
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וספר חסידים · ראה עוד »
ספריית רוזנטליאנה
ספריית רוזנטליאנה (Bibliotheca Rosenthaliana) היא אוסף ספרי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וספריית רוזנטליאנה · ראה עוד »
סגול (ניקוד)
סֶגּוֹל הוא סימן ניקוד עברי, שמסמן את הצליל e. הוא נראה כמו שלוש נקודות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וסגול (ניקוד) · ראה עוד »
סידור אדמו"ר הזקן
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »
עתיד (בלשנות)
#הפניה זמן (בלשנות)#עתיד.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ועתיד (בלשנות) · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ועל הנסים · ראה עוד »
עבר
אלבום תמונות של מלחמת העולם הראשונה. הסתכלות בתמונות עוזרת להיזכר בעבר. ארכאולוגים בוחנים ממצאים בעיר רפאים בקזחסטן. הארכאולוגיה היא מדע המסתמך על בחינות כדי "לגלות פרטים על העבר". במושג הליניארי של זמן, העבר הוא החלק של קו-הזמן שכבר קרה, כלומר המקום במרחב-זמן שבו נמצאים כל האירועים שכבר קרו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ועבר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ועברית מקראית · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ופרנקפורט · ראה עוד »
פרשן המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ופרשן המקרא · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ופרי מגדים · ראה עוד »
פשמישל
פְּשֶׁמִישְׁל (בפולנית: Przemyśl, ביידיש: פשעמישל ובכתבים הרבניים: פרעמיסלא) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ופשמישל · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וצירי · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וקמץ · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וקריאת התורה · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וקדיש · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ורמב"ם · ראה עוד »
רפאל בנימין פוזן
רפאל בנימין פוזן (1942 - 25 במרץ 2016, ט"ו באדר ב' ה'תשע"ו) היה חוקר מקרא, מרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ורפאל בנימין פוזן · ראה עוד »
רבנו בחיי אבן פקודה
רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ורבנו בחיי אבן פקודה · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ורד"ק · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שריה דבליצקי
הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושריה דבליצקי · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלמה זלמן הנאו
ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושלמה זלמן הנאו · ראה עוד »
שבע ברכות
סעודת '''שבע ברכות''' לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948 שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושבע ברכות · ראה עוד »
שבתי סופר
שער הסידור משנת שפ"ח שנדפס בלובלין רבי שבתי סופר מפרעמישלא, חי ופעל בסוף המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושבתי סופר · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושבועות · ראה עוד »
שהכל נהיה בדברו
#הפניה ברכת שהכל נהיה בדברו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושהכל נהיה בדברו · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ושיר השירים · ראה עוד »
תפ"ה
#הפניה ה'תפ"ה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ותפ"ה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ותחביר · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ולשון הקודש · ראה עוד »
לבן הארמי
יעקב, לאה ורחל בורחים מביתו של לבן ורחל גונבת את פסלי האלילים שלו. לָבָן הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ולבן הארמי · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ולובלין · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וטעמי המקרא · ראה עוד »
טעות דפוס
טעות דפוס הנובעת משִׂיכּוּל אותיות באתר החדשות של YNET טעות הדפוס ב"תנ"ך הנואפים" - בו נשמטה המילה "לא" בעשרת הדיברות, כך שבמקום "לא תנאף" כתוב "נאף". טעות דפוס היא טעות הנוצרת בעת הכנתו של טקסט לדפוס.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וטעות דפוס · ראה עוד »
חטף פתח
#הפניה חטף.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וחטף פתח · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וחז"ל · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חכמת מנוח
#הפניה מנוח הנדל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וחכמת מנוח · ראה עוד »
חכם צבי
#הפניה צבי הירש אשכנזי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וחכם צבי · ראה עוד »
באזיליא
#הפניה בזל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ובאזיליא · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וברלין · ראה עוד »
ברכת חונן הדעת
ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וברכת חונן הדעת · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: לוח ארש וברכת המזון · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וברכה · ראה עוד »
ברכות השחר
ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וברכות השחר · ראה עוד »
ביקורת
ביקורת היא שיפוט, הערכה, חוות דעת או ניתוח של דבר כלשהו.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וביקורת · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וגרמניה · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וד · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ודקדוק · ראה עוד »
דרישה ופרישה
#הפניה יהושע פלק כץ.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ודרישה ופרישה · ראה עוד »
ה'שפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'שפ"ז · ראה עוד »
ה'ת"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'ת"ץ · ראה עוד »
ה'תס"ח
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תס"ח · ראה עוד »
ה'תע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תע"ג · ראה עוד »
ה'תפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תפ"ט · ראה עוד »
ה'תפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תפ"ה · ראה עוד »
ה'תצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תצ"ג · ראה עוד »
ה'תק"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תק"ה · ראה עוד »
ה'תקכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תקכ"ט · ראה עוד »
ה'תקי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תקי"א · ראה עוד »
ה'תקי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תקי"ב · ראה עוד »
ה'תשנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תשנ"ח · ראה עוד »
ה'תשס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תשס"א · ראה עוד »
ה'תשע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וה'תשע"א · ראה עוד »
המעין
הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והמעין · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
המוציא
#הפניה ברכת המוציא לחם מן הארץ.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והמוציא · ראה עוד »
השם
#הפניה אלוהים (יהדות).
חָדָשׁ!!: לוח ארש והשם · ראה עוד »
הלבוש
#הפניה מרדכי יפה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והלבוש · ראה עוד »
הטיה (דקדוק)
בשפות טבעיות, הטיה (או נטייה) היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם את המשמעות שלה ונעשית על פי חוקי הדקדוק.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והטיה (דקדוק) · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והגאון מווילנה · ראה עוד »
הווה
כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והווה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: לוח ארש והיברובוקס · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וו · ראה עוד »
ויקימילון
ויקימילון (באנגלית: Wiktionary) הוא מיזם מקוון רב־לשוני ובין לאומי המנוהל על ידי קרן ויקימדיה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וויקימילון · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וימי הביניים · ראה עוד »
יסניץ
יֶסניץ (בגרמנית: Jeßnitz ביידיש: יעסניץ) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויסניץ · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויעקב · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויעקב עמדין · ראה עוד »
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויצחק אברבנאל · ראה עוד »
יקים
#הפניה יקה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויקים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש וירושלים · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויהודה החסיד · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויהוה · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויואל סירקיש · ראה עוד »
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ויוסף תאומים · ראה עוד »
1733
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ו1733 · ראה עוד »
1745
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לוח ארש ו1745 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לוח_ארש
