תִקשׁוֹרֶת

495 יחסים: Ynet, מן, ממלכת ירושלים, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מאיר בן דב, מנשה (מלך יהודה), מנחת העומר, מנחות, מנהרה, מנהרות הכותל, מניין לחורבן הבית, מסגד אל-אקצא, מסדר אבירי היכל שלמה, מסדר צבאי נוצרי, מסורת (יהדות), מסכת מידות, מסכת תמיד, מסכת חגיגה, מעמד הר סיני, מעמד הר גריזים והר עיבל, מעיל, מעיין, מפרשי המקרא, מפה, מצנפת (בגד כהונה), מצרים, מצה, מצור, מצוות ערבה במקדש, מצוות עשה, מצוות שמירת המקדש, מקדש, מקדש חוניו, מקדש השומרונים בהר גריזים, מקדש הורדוס, מקדש יב, מקדשי ממלכת ישראל, מקווה, מררי, מרד החשמונאים, מרור, משנה, משקוף, משה, משכן נוב, משכן שילה, משיח, מלך, מלחמת ששת הימים, ..., מלחמת היהודים, מלבי"ם, מטה אהרן, מזבח, מזבח הנחושת, מזבח העולה, מזבח הזהב, מזוזה, מחסן, מחצית השקל, מחקר, מבנה בית המקדש, מבשרי הציונות, מגדל, מגילת פירנצה, מגילת המקדש, מדען, מדרש רבה, מדינת היהודים, מהר"ל מפראג, מוצא, מולד הלבנה, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון ישראל, מכנסיים (בגד כהונה), מכון המקדש, מיכאל אבי יונה, אמנות יהודית, אמה (מידת אורך), אמה (יחידת מידה), אנטיוכוס הרביעי, אספסיאנוס, אפוד, ארמית, ארנון סגל, ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארגמן, ארון הברית, ארוונה היבוסי, ארכאולוגיה, אריאל שרון, אשרה (אלה), אתמול, אלטנוילנד, אלוהים (יהדות), אלכסנדר הגדול, אליליות, אחז, אחיה ראב"ד, אבן השתייה, אבנט, אבנים טובות, אברהם אריה עקביא, אברהם אבן עזרא, אבינועם רוזנק, אדני המשכן, אהרן הכהן, אהרון מאיר (ארכאולוג), אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אורים ותומים, אולם (בית המקדש), אוטופי, אויב, אינתיפאדה, איסור אכילת חלב, איל רגב, איגרת אריסטיאס, אייר, אייזק ניוטון, נאמני תורה ועבודה, נס פך השמן, נקדימון בן גוריון, נתן הנביא, נטילת לולב, נחל קדרון, נחושת, נבוזראדן, נבוכדנצר השני, נביא, נגד אפיון, נדב נאמן, נדודי בני ישראל במדבר, נוב (עיר מקראית), ניסן, ניסוך המים, ניסוך היין, ניות, סנהדרין, ספר מלכים, ספר תורה, ספר המצוות לרמב"ם, ספר החינוך, ספר יחזקאל, ספירת הנוצרים, ספירת העומר, סלע, סולת, סוכות, עמק צורים, עמיחי מזר, עקדת יצחק, ערב פסח, ערבה (צמח), עשרה בטבת, עשרים וארבע משמרות כהונה, עלי הכהן, עלייה לרגל, עזרא הסופר, עזרת נשים (בית המקדש), עבודת המקדש, עבודה זרה, עונש מוות, עולת ראייה, עובד אדום הגיתי, עיר דוד, פסח, פרשת תרומה, פרוזדור ירושלים, פרויקט סינון עפר הר הבית, פרויקט סינון העפר מהר הבית, פשתן, פלסטינים, פלשתים, פגניות, פולחן, פודקאסט, פיניקים, פיר, פירוש הרמב"ן לתורה, פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, צ'ארלס וורן, צ'ארלס וילסון, צמר, צאן, צחי צוויג, צבא השמים, צבי הירש קלישר, צדקיהו, צדוק, צום גדליה, ציץ, ציונות דתית, קמצא ובר קמצא, קמרון, קרקע, קרתחדשת, קרבנות, קריאת התורה, קריעה (אבלות), קריית הוותיקן, קריית יערים (עיר מקראית), קשת (מבנה), קשת רובינסון, קשת וילסון, קטורת הסמים, קבר התהום, קדמוניות היהודים, קהת, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן מוסף, קורבן אשם, קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן שלמים, קורבן חטאת, קורבן הפסח, קורבן התמיד, קודש הקודשים, קיר, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רצח, רקיע, רשב"א, רשות העתיקות, רחבעם, רחוב, רבן יוחנן בן זכאי, רבי יהושע, רגמים, רגולציה, רד"ק, רומא העתיקה, רוחניות, ריכוז הפולחן, שמן המשחה, שמחת בית השואבה, שמואל, שמיני עצרת, שמירת המקדש, שארל קלרמון-גנו, שאול, שנת שמיטה, שער קיפונוס, שער שושן, שער טיטוס, שער המוגרבים, שער הרחמים, שער וורן, שערי חולדה, שריה (כהן גדול), שתי הלחם, שלמה, שלמה אבן וירגה, שלמי שמחה, שלמי חגיגה, שלוש רגלים, שחיטה (מצווה), שבעה עשר בתמוז, שבט יהודה (ספר), שבטי ישראל, שבועות, שולחן ערוך, שולחן לחם הפנים, שולחן הפנים, שכינה, שיפוץ, שיר של יום, שירת הלויים, שילה (אתר מקראי), שילה (עיר מקראית), שיטה, שיבת ציון, תנ"ך, תנאים, תנועת נאמני הר הבית, תפילת מוסף, תפילת חנה, תפילה, תרומת הדשן, תרי"ג מצוות, תשעה באב, תשובה (יהדות), תל דן, תלמוד, תלמוד בבלי, תהילים, תורה, תורה שלמה (ספר), תולעת השני, תכלת, תיארוך, לשכת הגזית, לחם הפנים, לבונה, לוחות הברית, לוי (יהדות), לימוד תורה, ליל הסדר, ט' באב, טומאה וטהרה, טיטוס, טיח, טיהור הפולחן, זרובבל, זריקת הדם, זיהוי מקום המקדש, חנוכת המקדש, חנוכת המזבח, חנוכה, חפני ופינחס, חפירה ארכאולוגית, חץ, חצוצרה, חצוצרות הכסף, חשמונאים, חשוון, חז"ל, חזקיהו, חזרה בתשובה, חג המצות, חגי, חופה, חורבן בית שני, חורבן בית המקדש, חורבן בית המקדש השני, חורבת קייאפה, חושן, חכמים, חידוש עבודת הקרבנות, במות, בנימין מזר, בנימין זאב הרצל, בנייה יבשה, בעלי חיים, בצורת, בקר, ברכת כהנים, בבל, בגדי לבן, בגדי כהונה, בור מים, בולה, בין הערביים, ביאת המשיח, בית מקרא, בית אל (יישוב מקראי), בית שמש, בית דוד, בית המקדש של יוליאנוס, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, בית המוקד, בית התקיעה, ביכורים, גאולה, גפן, גרם מדרגות, גשר, גשר (עמותה), גלוסקמה, גלות בבל, גבעון, גבי ברקאי, גד הנביא, גדליהו בן אחיקם, גילוי עריות, גיחון, דעת (אתר אינטרנט), דעת מקרא, דעות, דברי הימים, דברים, דואג האדומי, דוד, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-20, המנורה, המרת דת, המרד הגדול, המשכן, המזבח החיצון, המגפה בימי דוד, המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול, האמונה היהודית, האנציקלופדיה העברית, האימפריה הפרסית האחמנית, האימפריה הרומית, האינתיפאדה השנייה, הסנהדרין הגדולה, הספרייה הלאומית, הסורג, העזרה, העבודה במקדש, העופל, הפרסים, הפרוכת, הקפלה הסיסטינית, הקרן לחקר ארץ ישראל, הקרבת קרבנות, הקרבת קורבנות, הקהל, הר סיני, הר הצופים, הר הבית, הראי"ה קוק, הרובע ההרודיאני, הרובע היהודי, השנים החסרות, השער הכפול, השיתין, התנועה האסלאמית בישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התורה, הלל הזקן, הלוח העברי, הלכה, החיל, הבונים החופשיים, הגן הארכאולוגי ירושלים, ההיכל, הוצאת כרטא, הורדוס, הושענא רבה, הכרזת כורש, הכותל המערבי, הכותל המזרחי, הכותל הדרומי, הכוזרי, הכיור, הירח, היכל, וקף, וכתתו חרבותם לאתים, כניסה להר הבית (הלכה), כפורת, כרובים, כתונת (בגד כהונה), כתובת (ארכאולוגיה), כתובת ניקנור, כלי נגינה, כלי המקדש, כבש, כהן, כהן גדול, כהן הגדול, כיפת הסלע, י"ד בניסן, ימי בין המצרים, יאסון, יאשיהו, יסוד המזבח, יצחק אברבנאל, יציאת מצרים, ירמיהו, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, ישעיהו, ישראל אריאל, ישיבת הר ברכה, ילקוט שמעוני, יחזקאל, יד בן צבי, יהדות, יהושע בן נון, יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, יהודה אליצור, יהודה הלוי, יהודים, יהויכין, יואש (מלך יהודה), יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יונה (סוג), יוסף בן מתתיהו, יוסף גרפינקל, יוון העתיקה, יוונית, יכין ובועז, ייבום וחליצה, 1865, 1999, 2000, 2004, 2011, 5 באוגוסט, 70. להרחיב מדד (445 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וYnet · ראה עוד »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומן · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת ירושלים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאיר בן דב

מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאיר בן דב · ראה עוד »

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »

מנחת העומר

מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת העומר · ראה עוד »

מנחות

#הפניה מסכת מנחות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחות · ראה עוד »

מנהרה

מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה "האור בקצה המנהרה" מנהרה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנהרה · ראה עוד »

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »

מסדר אבירי היכל שלמה

סמל המסדר חותם המסדר של אבירי היכל שלמה מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טֶמפּלָרִים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית: "היכל" או "מקדש") היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1118 ופעל בתקופת מסעי הצלב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסדר אבירי היכל שלמה · ראה עוד »

מסדר צבאי נוצרי

סימני נוכחות של מסדרים צבאיים הקשורים לממלכת ירושלים וארץ הקודש במהלך מסעי הצלב (בגרמנית). מסדרים צבאיים היו צורת ארגון נוצרית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסדר צבאי נוצרי · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא סיפור מקראי על אחד האירועים המרכזיים בסיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמד הר גריזים והר עיבל · ראה עוד »

מעיל

ג'נטלמנים מן 1872 חיילות פלמ"ח לבושות במעילי שינל כבדים, 1946 מעיל ספורטיבי מודרני, הנוחות והגמישות לא באה על חשבון רמת ההגנה הגבוהה מהקור. אישה לבושה במעיל אדום מְעִיל הוא בגד עליון, המיועד לכיסוי פלג הגוף העליון או לגוף כולו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעיל · ראה עוד »

מעיין

מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעיין · ראה עוד »

מפרשי המקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומפרשי המקרא · ראה עוד »

מפה

מפה של העולם שהכין יוהאנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומפה · ראה עוד »

מצנפת (בגד כהונה)

הכהן ההדיוט שרוכן על ברכיו חבוש במגבעת. על פי משנה תורה, מצנפת (לכהן גדול) או מגבעת (לכהן הדיוט) היו פריטי לבוש שחבשו הכהנים לראשם בעת העבודה בבית המקדש ובמשכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצנפת (בגד כהונה) · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצרים · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצה · ראה עוד »

מצור

הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצור · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות עשה · ראה עוד »

מצוות שמירת המקדש

#הפניה שמירת המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות שמירת המקדש · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש · ראה עוד »

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש חוניו · ראה עוד »

מקדש השומרונים בהר גריזים

אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש הורדוס · ראה עוד »

מקדש יב

האי אלפנטינה - יב כפי שהוא נראה בשנת 2004 מקדש יֵבּ (בלשון יהודי המקום: אגורא זי יהו אלאהא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש יב · ראה עוד »

מקדשי ממלכת ישראל

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם על פי סיפורי המקרא מלבד בית המקדש שהיה בירושלים נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים, אחד בדן ואחד בבית אל ("מקדש ירבעם").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדשי ממלכת ישראל · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקווה · ראה עוד »

מררי

מְרָרִי, הוא דמות מקראית, בנו השלישי של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת, ויוכבד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומררי · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרור

מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרור · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשנה · ראה עוד »

משקוף

משקוף סטרוקטורלי, התומך בקיר שמעליו משקוף דקורטיבי בפריז המשקוף (באנגלית: lintel או lintol) הוא הקורה בחלק העליון של מסגרת התומכת בקיר שמעל דלת או חלון, ונשען על שתי תומכות או עמודים אנכיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשקוף · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה · ראה עוד »

משכן נוב

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן משכן שילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן נוב · ראה עוד »

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן שילה · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשיח · ראה עוד »

מלך

המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלך · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלבי"ם · ראה עוד »

מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומטה אהרן · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח · ראה עוד »

מזבח הנחושת

#הפניה מזבח העולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח הנחושת · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח העולה · ראה עוד »

מזבח הזהב

תיאור מזבח הזהב מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים לפי המתואר בתנ"ך, מִזְבַּח הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח הזהב · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזוזה · ראה עוד »

מחסן

מחסן אוטומטי במרכז הפצה. המדפים מסודרים כך שמערכת אוטומטית יודעת לאתר כל פריט ולאסוף מגוון פריטים במהלך אחד מחסן בפינלנד: משמאל למעבר, סחורה מסודרת על משטחי משא; מימין, משטחי משא מקובצים האחד על השני מחסן של חברת דאגלס איירקראפט קומפני, 1942 מחסן הוא מבנה נפרד או חלק ממבנה אשר משמש להחזקה של סחורה, חמרי גלם וכדומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחסן · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחצית השקל · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחקר · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגדל

מגדל אייפל בפריז שבצרפת, מהמבנים המפורסמים בעולם מגדל סי אן בטורונטו שבקנדה - המבנה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1975–2007 מאה ה-16 מגדל משוחזר של "חומה ומגדל" בחניתה מגדל הוא מבנה גבוה משמעותית ביחס לשטח הבסיס שלו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגדל · ראה עוד »

מגילת פירנצה

מגילת פירנצה היא מגילה מצוירת, המתוארכת לעשור השני של המאה ה-14 ומתארת את מסעו של עולה רגל יהודי, החוצה ממצרים לארץ ישראל, שתיהן במרחב הגיאו-תרבותי הממלוכי, ומתעד את דיוקנם המצויר של מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל אותם פקד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת פירנצה · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת המקדש · ראה עוד »

מדען

מאה העשרים מדען הוא מומחה באחד מתחומי המדע, המשתמש בשיטות מדעיות כדי לבצע מחקר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומדען · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומדרש רבה · ראה עוד »

מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומדינת היהודים · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוצא · ראה עוד »

מולד הלבנה

תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומולד הלבנה · ראה עוד »

מוזיאון רוקפלר

מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מכנסיים (בגד כהונה)

המכנסיים בעבודת המקדש ביהדות, היו אחד מארבעה בגדי הכהונה של כהן הדיוט או אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכנסיים (בגד כהונה) · ראה עוד »

מכון המקדש

המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכון המקדש · ראה עוד »

מיכאל אבי יונה

#הפניה מיכאל אבי-יונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיכאל אבי יונה · ראה עוד »

אמנות יהודית

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמנות יהודית · ראה עוד »

אמה (מידת אורך)

#הפניה אמה (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואספסיאנוס · ראה עוד »

אפוד

במקרא, אֵפוֹד (רבים: אֲפוֹדִים) הוא פריט לבוש שהיה אחד משמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפוד · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארמית · ראה עוד »

ארנון סגל

ארנון סגל (נולד בג' בתמוז ה'תש"ם, 17 ביוני 1980) הוא עיתונאי, סופר ואיש חינוך, משמש ככתב ב"מקור ראשון" ובעלון השבת "עולם קטן".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארנון סגל · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארבעת המינים · ראה עוד »

ארגמן

"התשובה", ויליאם גודוורד, 1917, שמן על בד. שמלתה של האישה צבועה ארגמן. ארגמן הוא צבע בגוון סגול אדמדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארגמן · ראה עוד »

ארון הברית

ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארון הברית · ראה עוד »

ארוונה היבוסי

#הפניה ארוונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארוונה היבוסי · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארכאולוגיה · ראה עוד »

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר ה'תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט ה'תשע"ד) היה ראש ממשלת ישראל ה-11 בין השנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריאל שרון · ראה עוד »

אשרה (אלה)

אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואשרה (אלה) · ראה עוד »

אתמול

אתמול היא היממה שלפני היממה הנוכחית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואתמול · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אליליות

#הפניה פגניות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואליליות · ראה עוד »

אחז

אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה היה מלך יהודה אשר שלט בממלכת יהודה במשך תקופה של כמעט 20 שנה, לאחר שלטונם של עוזיהו סבו ויותם אביו ולפני שלטונו של חזקיהו בנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחז · ראה עוד »

אחיה ראב"ד

אחיה ראב"ד (נולד ב-25 באוגוסט 1966) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחיה ראב"ד · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבן השתייה · ראה עוד »

אבנט

מדי לגיון הזרים הצרפתי הנסיך ויליאם עוטה את אבנט מסדר הבירית אבנט הוא סרט רחב עשוי מבד המעטר בגדי שרד טקסיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבנט · ראה עוד »

אבנים טובות

#הפניה אבן חן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבנים טובות · ראה עוד »

אברהם אריה עקביא

אברהם אריה לייב עקביא (יעקבוביץ; ה'תרמ"ב, 25 בפברואר 1882 – ה'תשכ"ד, 29 בינואר 1964) היה סופר ומתרגם עברי, כרונולוג, חוקר הלוח העברי ותוכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם אריה עקביא · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אבינועם רוזנק

אבינועם רוזנק (נולד בשנת 1965 בירושלים) הוא פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למחשבת ישראל (שבראשו עמד בשנים 2010–2013) ובמגמה להגות יהודית וחינוך במרכז מלטון לחינוך יהודי, שהוא עומד בראשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבינועם רוזנק · ראה עוד »

אדני המשכן

אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדני המשכן · ראה עוד »

אהרן הכהן

#הפניה אהרן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהרן הכהן · ראה עוד »

אהרון מאיר (ארכאולוג)

אהרון מאיר (נולד ב-18 במרץ 1958) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומנהל החפירות בתל צפית, היא גת המקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהרון מאיר (ארכאולוג) · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואורים ותומים · ראה עוד »

אולם (בית המקדש)

המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »

אוטופי

#הפניה אוטופיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוטופי · ראה עוד »

אויב

דו-קרב בין שני אויבים; במקרה זה, הדמויות יבגני אונייגין וולדימיר לנסקי מהרומן "יבגני אונייגין" אויב הוא אדם או קבוצה של אנשים שנחשבים כפוגעניים או שמהווים איום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואויב · ראה עוד »

אינתיפאדה

אינתיפאדה (בערבית: انتفاضة, תעתיק מדויק: אנתפאצ'ה, "התנערות, התקוממות") הוא התקוממות אלימה בעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואינתיפאדה · ראה עוד »

איסור אכילת חלב

איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיל רגב · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

אייר

אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייר · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נאמני תורה ועבודה

נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »

נס פך השמן

תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונס פך השמן · ראה עוד »

נקדימון בן גוריון

נקדימון בן גוריון (בתלמוד הבבלי מובא ששמו המקורי היה: בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונקדימון בן גוריון · ראה עוד »

נתן הנביא

תוכחות נתן לדוד בפסלטר פריזטקסט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונתן הנביא · ראה עוד »

נטילת לולב

#הפניה ארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונטילת לולב · ראה עוד »

נחל קדרון

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחל קדרון · ראה עוד »

נחושת

נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחושת · ראה עוד »

נבוזראדן

נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבוזראדן · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נביא

פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונביא · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונגד אפיון · ראה עוד »

נדב נאמן

נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונדב נאמן · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוב (עיר מקראית)

ציור העיר נוב באנציקלופדיה התנ"כית ארכימנדריט ניקיפור (1892) נוב (במקרא כתוב נֹב) היא עיר מקראית הממוקמת בנחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונוב (עיר מקראית) · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניסן · ראה עוד »

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניסוך המים · ראה עוד »

ניסוך היין

#הפניה נסכים (קורבן).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניסוך היין · ראה עוד »

ניות

רסקו נָיוֹת היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים, שהוקמה בשנת 1960.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניות · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסנהדרין · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר מלכים · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר תורה · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר החינוך · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספירת העומר · ראה עוד »

סלע

גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסלע · ראה עוד »

סולת

גרגירי סולת עוגת סולת סולת היא דגן, בדרך כלל חיטה, הטחון בטחינה דקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסולת · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסוכות · ראה עוד »

עמק צורים

טקסט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמק צורים · ראה עוד »

עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמיחי מזר · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועקדת יצחק · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערב פסח · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא סוג של שיחים ועצים ממשפחת הערבתיים, הנפוצים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערבה (צמח) · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשרה בטבת · ראה עוד »

עשרים וארבע משמרות כהונה

#הפניה משמרות כהונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשרים וארבע משמרות כהונה · ראה עוד »

עלי הכהן

עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלי הכהן · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עבודת המקדש

#הפניה העבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועבודת המקדש · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועבודה זרה · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועונש מוות · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולת ראייה · ראה עוד »

עובד אדום הגיתי

#הפניה עובד אדום הגתי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועובד אדום הגיתי · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועיר דוד · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסח · ראה עוד »

פרשת תרומה

שחזור של כלי המקדש פרשת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת תרומה · ראה עוד »

פרוזדור ירושלים

פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרוזדור ירושלים · ראה עוד »

פרויקט סינון עפר הר הבית

#הפניה פרויקט סינון העפר מהר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרויקט סינון עפר הר הבית · ראה עוד »

פרויקט סינון העפר מהר הבית

פרויקט סינון העפר מהר הבית הוא מיזם ארכאולוגי שמטרתו סינון ומחקר של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרויקט סינון העפר מהר הבית · ראה עוד »

פשתן

שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופשתן · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופלסטינים · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופלשתים · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופגניות · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופולחן · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופודקאסט · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיניקים · ראה עוד »

פיר

פִּיר (באנגלית: Pierre) היא עיר הבירה של מדינת דקוטה הדרומית בארצות הברית, וכן בירתו של מחוז יוז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיר · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש על פי ספר מלכים וספר דברי הימים לאחר מותו של שלמה המלך (בשנת 928 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופילוג ממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

צ'ארלס וורן

גנרל סר צ'ארלס וורן (באנגלית: Sir Charles Warren; 7 בפברואר 1840 - 21 בינואר 1927) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי, חבר בארגון הבונים החופשיים (Quatuor Coronati Lodge 2076), מראשוני הארכאולוגים בירושלים תחת חסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וראש משטרת לונדון בין השנים 1886 ו-1888, בתקופת רציחותיו של ג'ק המרטש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצ'ארלס וורן · ראה עוד »

צ'ארלס וילסון

צ'ארלס ויליאם וילסון (באנגלית: Charles William Wilson; 14 במרץ 1836 – 25 באוקטובר 1905) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי, מודד קרקע וארכאולוג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצ'ארלס וילסון · ראה עוד »

צמר

צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצמר · ראה עוד »

צאן

ממוזער צאן הוא שם קיבוצי לבהמות דקות מבויתות, כעזים וכבשים, להבדיל מן המונח בקר המתייחס לפרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצאן · ראה עוד »

צחי צוויג

#הפניה יצחק דבירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצחי צוויג · ראה עוד »

צבא השמים

#הפניה צבא השמיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצבא השמים · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדקיהו · ראה עוד »

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדוק · ראה עוד »

צום גדליה

צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצום גדליה · ראה עוד »

ציץ

ציץ הוא תכשיט מזהב המתואר במקרא ובתלמוד כאחד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וציץ · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וציונות דתית · ראה עוד »

קמצא ובר קמצא

קמצא ובר קמצא הוא סיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמצא ובר קמצא · ראה עוד »

קמרון

הרפובליקה של קמרון (בצרפתית: République du Cameroun, באנגלית: Republic of Cameroon) היא רפובליקה במרכז אפריקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמרון · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרקע · ראה עוד »

קרתחדשת

#הפניה קרתגו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרתחדשת · ראה עוד »

קרבנות

#הפניהקורבן (יהדות).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרבנות · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריאת התורה · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קריית הוותיקן

קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריית הוותיקן · ראה עוד »

קריית יערים (עיר מקראית)

#הפניה תל קריית יערים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריית יערים (עיר מקראית) · ראה עוד »

קשת (מבנה)

אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת (מבנה) · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת רובינסון · ראה עוד »

קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת וילסון · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקטורת הסמים · ראה עוד »

קבר התהום

#הפניה טומאת התהום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקבר התהום · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקהת · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מנחה · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן שלמים

קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן שלמים · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן חטאת · ראה עוד »

קורבן הפסח

#הפניה קורבן פסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן הפסח · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן התמיד · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודש הקודשים · ראה עוד »

קיר

קיר לבנים קיר אבנים קיר הוא אלמנט אדריכלי בסיסי של מבנים המשמש לשתי מטרות עיקריות: הפרדה בין חללי המבנה (בין לצורכי בידוד תרמי ובידוד אקוסטי ובין לצורכי תיחום אזורים והגדרת חללים) ותמיכה סטטית בעומסים כחלק משלד המבנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקיר · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש השנה · ראה עוד »

רצח

קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורצח · ראה עוד »

רקיע

277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורקיע · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשב"א · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשות העתיקות · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחבעם · ראה עוד »

רחוב

שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחוב · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבי יהושע

#הפניה רבי יהושע בן חנניה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יהושע · ראה עוד »

רגמים

#הפניה רוגם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורגמים · ראה עוד »

רגולציה

#הפניה אסדרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורגולציה · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורד"ק · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורומא העתיקה · ראה עוד »

רוחניות

המונח רוחניות הוא מושג המציין סוג מציאות אחר מהמציאות החומרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורוחניות · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וריכוז הפולחן · ראה עוד »

שמן המשחה

שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמן המשחה · ראה עוד »

שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמחת בית השואבה · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמירת המקדש · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושאול · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנת שמיטה · ראה עוד »

שער קיפונוס

שער קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד מערב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער קיפונוס · ראה עוד »

שער שושן

שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער שושן · ראה עוד »

שער טיטוס

שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער טיטוס · ראה עוד »

שער המוגרבים

שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969 שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית "מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער המוגרבים · ראה עוד »

שער הרחמים

תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער הרחמים · ראה עוד »

שער וורן

שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער וורן · ראה עוד »

שערי חולדה

דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושערי חולדה · ראה עוד »

שריה (כהן גדול)

שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושריה (כהן גדול) · ראה עוד »

שתי הלחם

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושתי הלחם · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה · ראה עוד »

שלמה אבן וירגה

שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460 - ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא יהודי ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי "שבט יהודה".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה אבן וירגה · ראה עוד »

שלמי שמחה

קורבן שלמי שמחה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמי שמחה · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמי חגיגה · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלוש רגלים · ראה עוד »

שחיטה (מצווה)

#הפניה שחיטה (הלכה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושחיטה (מצווה) · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבט יהודה (ספר)

שבט יהודה הוא ספר בעברית, שנכתב בשלהי ימי הביניים, בין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבט יהודה (ספר) · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבטי ישראל · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבועות · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן לחם הפנים

#הפניה שולחן הפנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן לחם הפנים · ראה עוד »

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן הפנים · ראה עוד »

שכינה

שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושכינה · ראה עוד »

שיפוץ

שיפוץ בית בהרצליה שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירה, בניין, אצטדיון), כלי תחבורה, מכונה ועוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיפוץ · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיר של יום · ראה עוד »

שירת הלויים

שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושירת הלויים · ראה עוד »

שילה (אתר מקראי)

#הפניה שילה (יישוב מקראי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושילה (אתר מקראי) · ראה עוד »

שילה (עיר מקראית)

#הפניה שילה (יישוב מקראי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושילה (עיר מקראית) · ראה עוד »

שיטה

ערבה שיטה יבשה בנחל חתירה פריחה של שיטה כחלחלה עלים של שיטת Vachellia farnesiana צילום תקריב של פרח השיטה, צולם בעזרת עדשת מקרו. צולם בפארק הירדן ינואר 2017. שיטה (שִׁטָּה, שם מדעי: Acacia) הוא סוג עץ או שיח לעיתים רחוקות מטפסים מעוצים מתת-משפחת המימוסיים, ממשפחת הקטניות (.Fabaceae Juss).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיטה · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנאים · ראה עוד »

תנועת נאמני הר הבית

#הפניה נאמני הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנועת נאמני הר הבית · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילה · ראה עוד »

תרומת הדשן

תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומת הדשן · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותשעה באב · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תל דן

תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותל דן · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותורה · ראה עוד »

תורה שלמה (ספר)

#הפניה חומש תורה שלמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותורה שלמה (ספר) · ראה עוד »

תולעת השני

#הפניה שני (צבע).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותולעת השני · ראה עוד »

תכלת

China National Tea Museum בהאנגג'ואו בירת ג'ג'יאנג הצבע תכלת או תכול, הוא צבע שמתקבל מערבוב של הצבעים כחול ולבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותכלת · ראה עוד »

תיארוך

תיארוך הוא פעולה, במגוון שיטות, לשם קביעת גילם של שרידים מהעבר – כגון סלעים, מינרלים, מאובנים, ממצאים ארכאולוגיים וביולוגיים; אירועים – כמו רעידת אדמה, שבר או מחדר; או תהליכים – הצפה (של ים), המסה, או התמרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותיארוך · ראה עוד »

לשכת הגזית

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכת הגזית · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולחם הפנים · ראה עוד »

לבונה

תפרחת ועלה הלבונה שרף הלבונה מור ולבונה לְבוֹנָה (שם מדעי: Boswellia) הוא סוג של עץ ממשפחת הבָּשְמִיִים, וכן שמו של שרף ריחני המופק ממנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולבונה · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוחות הברית · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוי (יהדות) · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולימוד תורה · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וליל הסדר · ראה עוד »

ט' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וט' באב · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיטוס · ראה עוד »

טיח

קיר הבנוי מבוץ טיח מסוג "שפריץ" על קיר בניין חיצוני, בבני ברק. טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיח · ראה עוד »

טיהור הפולחן

#הפניה ריכוז הפולחן#טיהור הפולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיהור הפולחן · ראה עוד »

זרובבל

#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזרובבל · ראה עוד »

זריקת הדם

בהלכות קרבנות, זריקת דם הקורבן, על ידי כהן מבני אהרן על המזבח, היא אחד משלבי הקרבת הקרבן, ומבחינות מסוימות החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזריקת הדם · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חנוכת המזבח

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת המזבח · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכה · ראה עוד »

חפני ופינחס

חפני ופנחס. איור מעשה ידי ויליאם דה בריילס משנת 1250 לערך. מוצג במוזיאון וולטרז לאמנות. חָפְנִי וּפִינְחָס היו שני בניו של עלי הכהן, השופט האחרון של בני ישראל בתקופת השופטים, ששימש גם ככהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחפני ופינחס · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חץ

ראשי חץ יפניים קשתים יורים בחץ וקשת חץ הטלה מפלסטיק חץ (ברבים: חִצִּים) הוא מוט מחודד בקצהו, שניתן לירות באמצעות קשת, לשם ספורט או ציד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחץ · ראה עוד »

חצוצרה

לואי ארמסטרונג מנגן בחצוצרה חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצוצרה · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחשמונאים · ראה עוד »

חשוון

בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחשוון · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחז"ל · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזקיהו · ראה עוד »

חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזרה בתשובה · ראה עוד »

חג המצות

#הפניה פסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחג המצות · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחגי · ראה עוד »

חופה

חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחופה · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחורבן בית שני · ראה עוד »

חורבן בית המקדש

תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחורבן בית המקדש · ראה עוד »

חורבן בית המקדש השני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »

חורבת קייאפה

התל מהאוויר שער מבצר האלה מכיוון עזקה קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 החורבה ב-2015 חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, אשר נמצאו בו גם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ואף מתקופות מאוחרות יותר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחורבת קייאפה · ראה עוד »

חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן שיצר האמן משה סעידי חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחושן · ראה עוד »

חכמים

#הפניה חז"ל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחכמים · ראה עוד »

חידוש עבודת הקרבנות

#הפניה חידוש עבודת הקורבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות · ראה עוד »

במות

#הפניה במה (פולחן).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובמות · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנימין מזר · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנייה יבשה

גדרות בבנייה יבשה ביורקשייר דיילס, אנגליה טירת מוכאלס בסקוטלנד בנייה יבשה היא שיטת בנייה שבה בנויים מבנים מאבנים ללא מלט המחבר אותן יחד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנייה יבשה · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובעלי חיים · ראה עוד »

בצורת

וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובצורת · ראה עוד »

בקר

זבו בקר (שם מדעי: Bovini) הוא שבט בתת-משפחת הפרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינת המשק, מאחר שכמה מינים בו בויתו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובקר · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברכת כהנים · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובבל · ראה עוד »

בגדי לבן

#הפניה בגדי כהונה#בגדי כהן גדול ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובגדי לבן · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובגדי כהונה · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובור מים · ראה עוד »

בולה

שושן מתקופת אורוכ הבולה של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בּוּלַה (מלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובולה · ראה עוד »

בין הערביים

#הפניה אחר הצהריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובין הערביים · ראה עוד »

ביאת המשיח

#הפניה ימות המשיח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביאת המשיח · ראה עוד »

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית מקרא · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית שמש · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית דוד · ראה עוד »

בית המקדש של יוליאנוס

דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש של יוליאנוס · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית המוקד

בית המוקד היה מבנה בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המוקד · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית התקיעה · ראה עוד »

ביכורים

זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביכורים · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגאולה · ראה עוד »

גפן

#הפניה גפן היין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגפן · ראה עוד »

גרם מדרגות

#הפניה מדרגות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגרם מדרגות · ראה עוד »

גשר

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הרכבת מעל עמק הארזים הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 90 מטר גשר עכברה מדרום לצפת; לשעבר, הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 80 מטר גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגשר · ראה עוד »

גשר (עמותה)

#הפניה גשר מפעלים חינוכיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגשר (עמותה) · ראה עוד »

גלוסקמה

גלוסקמה בעלת מכסה גמלוני מהר הצופים בירושלים מתוארכת למאה הראשונה - שנייה לספירה מאבן גיר קשה. על הגלוסקמה נמצאת הכתובת: '''יהוסף בן חנניה הסופר''' אוסף החוג לארכאולוגיה אוניברסיטת חיפה כלקוליתיות מוצגות במוזיאון ארץ ישראל אוסף גלוסקמאות במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה גלוסקמה (ביוונית: γλωσσόκομος - גְּלוֹסּוֹקוֹמוֹס - קופסה או תיק) היא תיבה קטנה שמשמשת לקבורה משנית, ומטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם לאחר שהבשר כלה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגלוסקמה · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגלות בבל · ראה עוד »

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבעון · ראה עוד »

גבי ברקאי

#הפניה גבריאל ברקאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבי ברקאי · ראה עוד »

גד הנביא

#הפניה גד החוזה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגד הנביא · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

גילוי עריות

איור מעשה ידי מרטין ואן מאלה משנת 1905 בעברית מודרנית גילוי עריות הוא קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו יחסים מיניים בין אב לבתו או בנו, בין אם לבתה או בנה, בין אח לאחות וכדומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגילוי עריות · ראה עוד »

גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגיחון · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודעת מקרא · ראה עוד »

דעות

דעות הוא כתב עת שיוצא לאור בהוצאת תנועת נאמני תורה ועבודה החל משנת 1998.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודעות · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודברי הימים · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודברים · ראה עוד »

דואג האדומי

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודואג האדומי · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוד · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמנורה · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמרת דת · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמרד הגדול · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמשכן · ראה עוד »

המזבח החיצון

#הפניה מזבח העולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמזבח החיצון · ראה עוד »

המגפה בימי דוד

המגפה בימי דוד או המפקד בימי דוד הוא אירוע מקראי שראשיתו במפקד צבאי של חיילי ישראל שערך יואב בן צרויה שר הצבא בשליחות דוד המלך ללא תשלום כופר עבור המפקד כמצווה בתורה, והמשכו בהצגת גד הנביא שלושה עונשים שמתוכם נדרש דוד לבחור את העונש המועדף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמגפה בימי דוד · ראה עוד »

המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול

#הפניה המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול · ראה עוד »

האמונה היהודית

#הפניה יהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאמונה היהודית · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האימפריה הפרסית האחמנית

האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה (הקרויה בפי הפלסטינים אינתיפאדת אל-אקצא בערבית: انتفاضة الأقصى; תעתיק מדויק: אנתפאצ'ת אלאקצא) הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאינתיפאדה השנייה · ראה עוד »

הסנהדרין הגדולה

#הפניה סנהדרין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסנהדרין הגדולה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסורג

#הפניה סורג (בית המקדש).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסורג · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעזרה · ראה עוד »

העבודה במקדש

העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעבודה במקדש · ראה עוד »

העופל

עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעופל · ראה עוד »

הפרסים

הפרסים (ביוונית: Πέρσαι) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי אייסכילוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרסים · ראה עוד »

הפרוכת

דגם של אוהל מועד ובו כלי המשכן, כשבמרכזו בולטת הפרוכת המסתירה את קודש הקדשים הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני, לשני חלקים – אזור קודש הקודשים, בו עמד ארון הברית; ואזור הקודש, בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרוכת · ראה עוד »

הקפלה הסיסטינית

הקפלה הסיסטינית - מבט מכיוון המזבח אל הכניסה הקפלה הסיסטינית או הסיקסטינית (באיטלקית: La Cappella Sistina) היא כנסייה הנמצאת במתחם ארמון האפיפיור שבקריית הוותיקן, ברומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקפלה הסיסטינית · ראה עוד »

הקרן לחקר ארץ ישראל

לוגו הקרן סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 נקודת יחוס למדידת גובה פני ים המלח מפת הקרן לירושלים וסביבתה שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן שער ה-PEQSt מיולי 1900 הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

הקרבת קרבנות

#הפניה קורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקרבת קרבנות · ראה עוד »

הקרבת קורבנות

#הפניה קורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקרבת קורבנות · ראה עוד »

הקהל

#הפניה מצוות הקהל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקהל · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר סיני · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הצופים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הבית · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והראי"ה קוק · ראה עוד »

הרובע ההרודיאני

#הפניה הפרוור ההרודיאני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והרובע ההרודיאני · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והרובע היהודי · ראה עוד »

השנים החסרות

http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשנים החסרות · ראה עוד »

השער הכפול

השער הכפול (שער הנביא), הוא שני שערים צמודים, הממוקמים בצד הדרומי של חומת הר הבית ממש מתחת לדוכן האימאם, שם הוא מוביל אל חצרות מסגד אל-אקצא דרך דלת כפולה. הוא מסתיים בגרם המדרגות של היציאה מול קפלה, 80 מטרים מהשער המשולש. השער הכפול והשער המשולש הם שניהם חלק משער חולדה בכותל הדרומי של הר הבית. השער הוא אחד האתרים השלמים ביותר ששרדו מהתקופה ההרודיאנית. ארכאולוגים מקראיים טוענים כי שער זה הוא אחד משערי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשער הכפול · ראה עוד »

השיתין

השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשיתין · ראה עוד »

התנועה האסלאמית בישראל

#הפניה התנועה האסלאמית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתנועה האסלאמית בישראל · ראה עוד »

התקופה הערבית בארץ ישראל

#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התורה

#הפניה תורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתורה · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלל הזקן · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלכה · ראה עוד »

החיל

המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והחיל · ראה עוד »

הבונים החופשיים

זווית ישרה ומחוגה - סמל הבונים החופשיים מסדר הבונים החופשיים הוא אגודת סתרים בין־לאומית רחבת־היקף הפועלת כארגון אחווה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבונים החופשיים · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

ההיכל

ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וההיכל · ראה עוד »

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והוצאת כרטא · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והורדוס · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והושענא רבה · ראה עוד »

הכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכרזת כורש · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכותל המערבי · ראה עוד »

הכותל המזרחי

הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכותל המזרחי · ראה עוד »

הכותל הדרומי

הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכותל הדרומי · ראה עוד »

הכוזרי

ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכוזרי · ראה עוד »

הכיור

#הפניה כיור (כלי המקדש).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכיור · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והירח · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיכל · ראה עוד »

וקף

מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ווקף · ראה עוד »

וכתתו חרבותם לאתים

פסלו של יבגני ווצ'טיץ' המציג אדם ההופך חרב למחרשה, המוצג במטה האומות המאוחדות בניו יורק. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים הוא המוטיב המרכזי בחזון אחרית הימים של ישעיהו העוסק בשלום עולמי והימנעות ממלחמה: חזון זה של שלום עולמי מופיע גם בנבואה מקבילה בספר מיכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ווכתתו חרבותם לאתים · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפורת

דגם של ארון הברית המוצג במוזיאון לזכר ג'ורג' וושינגטון כַפּוֹרֶת הַזָּהָב שימשה כמכסהו של ארון הברית שהיה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכפורת · ראה עוד »

כרובים

#הפניה הכרובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכרובים · ראה עוד »

כתונת (בגד כהונה)

במקרא, הכתונת היא כמין חלוק מפשתן לבן שלבשו הכהנים במקדש, אחד מארבעה בגדי הכהונה אותם לובש כל כהן ("כהן הדיוט". לכהן הגדול יש ארבעה בגדים נוספים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתונת (בגד כהונה) · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

כתובת ניקנור

#הפניה מערת ניקנור#כתובת ניקנור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתובת ניקנור · ראה עוד »

כלי נגינה

ציור של כלי נגינה שונים ציור של נשים המנגנות בכלי נגינה - נבל ופסנתר כְּלֵי נגינה הם חפצים המשמשים להפקת מוזיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלי נגינה · ראה עוד »

כלי המקדש

#הפניה:קטגוריה:כלי המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלי המקדש · ראה עוד »

כבש

#הפניה כבש הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכבש · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן גדול · ראה עוד »

כהן הגדול

#הפניה כהן גדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן הגדול · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיפת הסלע · ראה עוד »

י"ד בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי"ד בניסן · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאסון

יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων, מהשם העברי יהושע או ישוע) היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175–172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויאסון · ראה עוד »

יאשיהו

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויאשיהו · ראה עוד »

יסוד המזבח

#הפניה מזבח העולה#חלקי המזבח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויסוד המזבח · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישעיהו · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל אריאל · ראה עוד »

ישיבת הר ברכה

הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישיבת הר ברכה · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחזקאל

282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחזקאל · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויד בן צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול

#הפניה יהושע בן יהוצדק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול · ראה עוד »

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה אליצור · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודים · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהויכין · ראה עוד »

יואש (מלך יהודה)

#הפניה יהואש (מלך יהודה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויואש (מלך יהודה) · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יונה (סוג)

Columba torringtoni יוני ענק Columba leuconota יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של עוף ממשפחת היוניים ובתוכו מספר מינים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויונה (סוג) · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף גרפינקל

יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף גרפינקל · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוונית · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויכין ובועז · ראה עוד »

ייבום וחליצה

#הפניה ייבום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וייבום וחליצה · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו1865 · ראה עוד »

1999

חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו1999 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו2000 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו2004 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו2011 · ראה עוד »

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו5 באוגוסט · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו70 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בית-המקדש, ביהמ"ק.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המקדש

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס